הגהות רבי עקיבא איגר/אורח חיים/סימן שה
סימן שה
[עריכה][ס"א] נטירתא יתירה ביותר דוקא בשמירה יתירה הרבה אבל אם רק מעט יותר ממה שצריכה לא הוי משא דא"א לצמצם כ"כ ב"י בשם בעה"ת:
[סעיף י'] לחמור טרסקל. בשו"ת בית יהודה סי' כ' דהמנהג דתולין טרסקל לכל בהמות ונת. שם טעם ליישב המנהג:
[מג"א ס"ק י'] אבל בתוס' כ' דכולא חדא גזירה. לענ"ד לית מאן דפליג בזה על תוס' דאיך נימא דשמוש בע"ח הוה ענין איסור בפ"ע למאי צריכי' לטעמא דאין רוכבים משום יחתוך זמורה הא בלא"ה אסור משום משתמש בבע"ח א"ו דעיקר גזירת חז"ל. על הרכיבה משום יחתוך זמורה. וכללו בזה כל מיני שימוש בע"ח. אף היכא דליכא חשש דיחתוך זמורה. ודברי הרמ"א ג"כ הכי. דמתחלה נקט הטעם דמשתמש בבע"ח. דר"ל דהוא בדרך שאר"זל לאסור כל שימוש משום לתא דרכיבה בדרך כולא חדא גזירה. ואח"כ הוסיף גם שלא יחתוך זמורה. היינו דיש בזה עצמו חששא דזמורה וע' בב"י והוא ברור ואך בין כך ובין כך קשה לי פסקא דהרמ"א סי' רמ"ח ס"ב אבל אין איסור במה שהבהמות מושכות הספינה ול"ד להליכה בקרון. ועי' במג"א דבקרון החשש שיחתוך זמורה. אבל בספינה הבהמות הולכות ברחוק ממנו. והא מ"מ יהא אסור מהטעם ראשון דמשתמש בבע"ח דאסור אף היכא דליכא חשש יחתוך זמורה. וצע"ג. ואפשר דמכח דבהמות רחוקים הו"ל צדי צדדים כמ"ש המג"א שם ועדיין צ"ע:
[מג"א ס"ק י"ב] ע"י ישראל משום צער בע"ח. לא ידעתי אמאי העלאת הבהמה מן המים אסור כמ"ש המג"א כאן סקי"ט דאסרי' טלטול מוקצה במקום צעב"ח. ומ"ש הכא דשרי דהוי ג"כ טלטול מוקצה. ואולי י"ל דמיירי היכא דא"צ ליקח האווזה ולטלטלה רק שמונח האווזה במקומה והוא מכניס האוכלים לפיהן. והכי משמע לישנא דהרמ"א בת' שכ' שאין כאן מלאכה רק עובדא דחול:
[מג"א סקי"ה] ולפעמים מוליכים אותו חוץ לי"ב מיל ובני הב' החתן החריף מהו' שמואל אמר דלהך שיטה די"ב מיל דאורייתא לכ"ע ממילא מוכח דליכא בזה משום שביתת בהמתו כיון דאין בו כרת וסקילה כמ"ש הגמרא. והיינו מסוגי' דע"ז דר"א בן בתירא מתיר בסוס. הא מ"מ ניחוש דיוליך הבהמה מחוץ לי"ב מיל ונהי דטעמא דנסיוני בזה ל"ש בזה מ"מ קיימא האידנא משום שאלה ושכירות. ודבריו נכללים ומדוקדקים בזה לישנא דהש"ס שם בן בתירא מתיר בסוס שעושה מלאכה בדבר שאין בו חטאות ולמאי דקדק שאין בו חטאת. ולא נקט יותר אין בו איסור מלאכה דאורייתא אלא דהוא חשש איסור דאורייתא דשמא יוציא חוץ לתחום. דמכל מקום כיון דאין בו חיוב חטאת לית בי' משום שביתת בהמתו ודו"ק: