הגהות רבי עקיבא איגר/אורח חיים/סימן רי

סימן רי

[סעיף א'] האוכל פחות מכזית. כזית ונצטמק אין מברכים לאחרי' אא"כ דחזר ונתפח ואם לא היה כזית ונתפח ונעשה כזית הוי ספק גן המלך סי' קכ"ד:

[שם] והשותה פחות מרביעית. המוצץ פירות שעורו כזית פרי"ח בס' מים חיים חא"ח סי' ז':

[שם] ויש מסתפקים לומר שעל דבר שהיא כברייתו. מקור הדין בארוכה בתוס' יומא דע"ט ובפ"ב דסוכה שרוצים להשוות דברי הירושלמי לסוגי' דידן דסוגי' דידן מיירי שבא לפניו בלא גרעין. מש"ה לא הוי בריה עיי"ש ובמה שכתבו עלה זית דירושלמי זית קטן מזית בינוני הנה בעניי לא זכיתי לעמוד על דבריהם הקדושים בזה דאם כוונתו כיון דהירושלמי מיירי שאוכל עם הגרעין א"כ הוי שיעור זית ממש מש"ה הוכרחו לומר דהוא זית קטן א"כ איך נפרש לישנא דהירושלמי מפני שגרעוניתו ממעטתו הא עם הגרעין ג"כ לא הוי זית בינוני אע"כ מוכרח דבאמת עם הגרעין היה זית בינוני אלא אף דלענין בריה מהני אכילת הגרעין דסוף סוף לא חסרה כלום מבריה אבל מ"מ אינו משלים לשיעור זית כיון דלאו מידי דהנאת אכילה הוא וד' יאיר עיני:

[ט"ז ס"ק א'] נ"ל דיין שרף במג"א סי' ק"ץ ס"ד חולק עליו:

[מג"א ס"ק א'] מברך אחריהם בנ"ר. ע' מג"א לעיל סי' ר"ח וצל"ע. ועמ"ש לעיל סי' ר"ו בגליון:

[שם] האוכל והשותה אין מצטרפין. וכ"כ בגן המלך לבעל גו"י סי' כ"ב. וע' אשל אברהם סי' ק"א ס"ו:

[שם] וכ"מ ממ"ש סי' ר"ח. ע' במשבצות זהב בפתיחה לה' פסח ח"ב אות י"ד:

[שם] ונ"ל כמ"ש דהא כל ע' בתשו' מוצל מאש סי' ת"ז ובשו"ת זרע אברהם סי' ב' וג' ובשו"ת פנים מאירות סי' קכ"ז ובשו"ת בית יהודה ובשו"ת מים חיים להפר"ח סי' א':