הגהות רבי עקיבא איגר/אורח חיים/סימן צב

סימן צב

[סעיף א'] שעור הלוך פרסה. בגן המלך לבעל גו"ו סי' מ"ח כ' מדלא נקט שעור שעה וחומש. אלא דבא לאורויי. דאפי' דע"י שיושב במקום א' יכול להעמיד עצמו מעט יותר. משערי' כאלו הוא מהלך שא"י להעמיד עצמו ולילך פרסה:

[מג"א ס"ק ב'] שצריך להרחיק כ"ש. ק' לי אמאי כ"ש הא תפלה במקום מי רגלים קיל יותר מן צריך לנקביו דהא במ"ר אם התפלל תפלתו תפלה כדלקמן סי' פ"ה. ובצריך לנקביו תפלתו תועבה. גם י"ל דבמ"ר כיון דאם התפלל יצא. מש"ה כשכבר התחיל הוי כדיעבד וא"צ להפסיק. משא"כ בנצרך לנקביו:

[שם בא"ד] דיש לסמוך. ע' תב"ש סי' י"ג ס"ב:

[סעיף ז' בהג"ה] ליגע במקומות. ואם נגע מותר בהרהור. אשל אברהם. לקמן סי' קס"ח ס"ט:

[סעיף ט'] לרצונו. ונראה מזה דאין לשתות טובאק בשעת הלמוד. נז"ש: