הגהות רבי עקיבא איגר/אורח חיים/סימן פט

סימן פט

[סעיף א'] זמן תפלת השחר. מה שאין אנו מתפללים בפרישת כפים כמו שמצינו במקרא כמה פעמים ובזוה"ק ובפרקי דר"א היינו כיון דעכשיו האומות עושים כן. וכמו שאמרו חז"ל על פסוק לא תקים לך מצבה באר שבע סי' ע"ד:

[מג"א ס"ק ג'] משעלה עמוד השחר יצא. ואיתא בירושלמי ריש ברכות כשהאיר היום רק קצת אעפ"י שנראו הרבה כוכבים יום הוא נז"ש:

[מג"א סק"ה] מתחיל אחר חצות. ובצל"ח כ' לפ"ז יכול להתפלל אחר חצות ובדרך תנאי אם הגיע זמן מנחה יהיה זה לשם תפלת מנחה. ואם לא יהי' זה לתפלת שחרית. ואחר חצי שעה יתפלל שנית בתנאי אם הא' למנחה זה לתשלום שחרית. ואם הא' שחרית יהיה זה למנחה:

[סעיף ג'] אסור לו. ל' הרמב"ם אסור לאדם שיטעום כלום או שיעשה מלאכה מאחר שיעלה ע"ה עד שיתפלל תפלת שחרית עכ"ל וע' בט"ז סק"ג:

[סעיף ו'] אפי' ללמוד. ע' לקמן סימן תל"א במג"א סק"ה:

[סעיף ז'] שהוא דבר המצוי. אבל לאכול יותר מכביצה אסור חצי שעה קודם יום ע' ססי' תרנ"ב וע' מ"ש לעיל בסי' ע' על המג"א:

[מג"א ס"ק ט"ז] דפסקו כרשב"א. ולשטה זו נראה דאפילו בשבת דליכא חיוב כלל סמיכת גאולה לתפלה ע' סי' קי"א. מ"מ מתפלל בדרך ומסמיך גאולה לתפלה. דהא הנך פוסקים ראייתם מדאמר רב אשי לא חזינא לרבני קששאי דעבדי הכי והתם בשבתא דרגלא הוי:

[מג"א ס"ק י"ז] ק"ש על הדרך. לענ"ד אינו מוכרח. די"ל דוקא כשמתפלל קודם. עדיין לא חל עליו כ"כ סמיכת גאולה לתפלה. אבל כשעדיין לא התפלל כיון דקורא ק"ש מוטל עליו להסמיך גאל"ת ע' לשון רש"י בסוגי' ודו"ק: