האמונות והדעות/מאמר ח/פרק ב
פרק ב
[עריכה]ואחר כן אומר, ומי ששעור השמים אצלו כשיעור זרת ואל דרך הקירוב, איך יקשה לשלוח הנבואה אלינו מהם, ומי שמדת המים אצלו כפרישת כף, איך יקשה עליו לקבץ פזורינו מתוכם, ומי שעפר הארץ אצלו כדבר מדוד, איך לא יהיה נקל אצלו לקבץ נדחנו מאפסיה, ומי שההרים אצלו כדבר השקול, איך לא יהיה קרוב אצלו לבנות הר קדשנו, ועל כן קדם בתחלת הנחמות, מי מדד בשעלו מים וגו'. ומי שכל הגוים אצלו נטפי מים מהדלי, וכאבק המאזנים, איך לא ישפילם לפנינו, כמו שאמר הן גוים כמר מדלי וכשחק מאזנים נחשבו. ומי שנעירתם מן הארץ אצלו כאשר נקבץ כנפות האמתחת וננער אותה, כמו שאמר לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה. ואלו הייתי אומר מי שברא דבר לא מדבר, היה מספיק לי בזה, אך הצעתי אלה הענינים מפני שהציעם הוא ית', ולא יתכן שנעלה על לבנו שאיננו יודע מה שאנחנו בו, ולא שאינו נפרע לנו. ולא שאיננו מרחם, וכמו שהוכיחנו ואמר, למה תאמר יעקב ותדבר ישראל נסתרה דרכי מיי' וגו'. ולא שאיננו יכול להושיענו ולשמוע תפלתנו, כמו שאמר הן לא קצרה יד יי' מהושיע וגו'. ולא שמאסנו ועזבנו, אך כמו שאמר, כי אל רחום יי' אלהיך לא ירפך ולא יעזבך.
אבל (ירחמך האל) הדבר אשר נאמין, שהוא שם לשעבודנו ב' זמנים, אחד מהם זמן התשובה, והב' זמן הקץ. ואי זה מהם שיקדים תתחייב בו הגאולה, ואם תשלם תשובתנו אין מביטין אל הקץ, אבל יהיה כמו שאמר הכתוב בתורה, והיה כי יבאו אליך כל הדברים האלה הברכה והקללה ושבת עד יי' אלהיך ושמעת בקולו ושב יי' אלהיך וגו'. ושאר הי' פסוקים, ואם תקצר תשובתנו, נעמוד עד השלמת הקץ. ויהיה קצתנו ענושי' וקצתנו מנוסים, כאשר הוא ידוע בכל רעה שתבא בכלל בכל חלקי הזמן, ברעב והחרב והדבר, שיהיו קצת בני אדם ענושים בהם וקצתם מנוסים, עד שהמבול לא נמלט שלא היה בו עוללים וטף מנוסים ונשכרים. וכמו שאין אצלי ספק שאבותינו במצרים היו בהם צדיקים רבים, ועמדו בנסיון עד שנשלם הקץ ההוא, על כן אל יאמר לנו אומר אלו היו בכם צדיקים היתה באה לכם הגאולה, כי הנה משה ואהרן ומרים, עמדו בשעבוד יותר משמנים שנה עד שנשלם הקץ, וכמוהם מהצדיקים.