דרכי הגשמה/כספי ההתישבות של הסוכנות היהודית/סיום: התישבות גדולה ותכניתית

התישבות גדולה ותכניתית

עם הגשמת הפרוגרמה המקיפה בפוליטיקה הכספית של הסוכנות היהודית כפי ששורטטה כאן בקויה הכלליים נעשה הנסיון לתפוס את הבעיה הכספית הגדולה של בנין הארץ ולקרבה לפתרונה. על ידי כך אמנם לא ימצא תיקון למצוקתו של התקציב הציוני בשבועות הקרובים. ודאי שאין גם תרופות כלל אשר תרפאינה בן לילה. הבעיות הכספיות האקטואליות והכספיות ארגוניות אינן מוצאות על ידי כך את פתרונן, הן נשארות קימות בעינן – כרגע – ודורשות עיון רציני וריפורמה נמרצת. היחוד המגביות הלאומיות, שפור מנגנון הפקידות, השבחה בעבודת קרן היסוד, קביעת היחסים בין קרן היסוד וקרן הקימת מצד אחד, ובין קרן היסוד וההסתדרות הציונית מצד שני, השימוש הפרופורציונלי בכסים המגויסים למפעל הא"יי, חלוקת הדיבידנדים של ה – Jewish Colonial Trust, הנהלת העסקים של חברת אנגליה פלשתינה, העברת הכספים הקפואים לזמנים ארוכים, מן הבנק האנגלו פלשתינה לבנק האיפותיקאי, – כל השאלות האלה ועוד כהנה וכהנה דורשות את פתרונן במציאות. אך עמל עקשני שיושקע בתיקונים המרובים, אם קטנים ואם גדולים, והדאגה המתמדת לילום המחרת מן ההכרח שיביאו לידי עיפות, וסופם – ויתור בגלוי או בהסתר, אם לא יבואו סוכיים ברורים למורה גואלת אשר תשמש פתח פתוח לעבודת בנין גדולה, ואש רתמתח בהתמדה את כל הכוחות. מתחון זה ימצא את תקונו בתכנית העבודה המקיפה והגדולה אשר תעמוד מאחורי עמל היום ותצדיקו בסכוייה.

הסוכנות היהודית חיבת להיפך לנושא התכנית הזאת ולקבוע את פעולתה הכספית הפוליטית לשם הכנתה והגשמתה. על ידי כך תיהפך לאינסטנציה המנהלת הגבוהה ביותר של כל המפעל היהודי בארץ ישראל.

ואילו מפעל ההתישבות גופו, מתוך שיהא מבוסס על שיטה איתנה ורחבה של גיוס הון והשימוש בו, יכנס למסלול של פוליטיקה ישובית לאומית בקנה מידה גדול, מסלול אשר הוגה ממנו בשנים האחרונות בעטיה של המצוקה הכספית המתמדת. ויתר על כן. הגשמת תכניתו של הסינדיקט תעמיד לרשות המפעל לא רק מנגנון פעיל ותכליתי שבאמצעותו תמשך העבודה בשיטה ותכנית, אלא שיחד עם זה ישורטט בקויו הכלליים המבנה הכללי והמבנה הפיננסי של ישובנו הלאומי המבוסס בעתיד. מתוך התפתחות חברתית וכלכלית מתמדת ובלתי פוסקת עלולים המוסדות, אשר עליהם יבסס סינדיקט הסוכנות היהודית את פעולתו בארץ, ליהפך לשיטה אשר תהוה את המצע הארגוני כלכלי של "הבית הלאומי" לעם היהודי בארץ ישראל. הפוליטיקה הישובית שלנו לובשת על ידי כך בטחה, בהירות, והתמדה רוגעת של פעולה מכוונת לדורות.

בנקודת השריפה של כל השיטה הזאת, היינו במרכז כל הפעולה הישובית, ניצב במלוא קומתו הסינדיקט של הסוכנות היהודית. בו מתרכז הכוח הכספי המכריע של חיי הכלכלה בארץ ישראל, כוח שאין דומה לו בכל הארץ – ואולי גם בכל המזרח הקרוב כולו. הסינדיקט ייצור לו במוסדותיו מערכת כלי שרת שונים, אשר תתן לו את האפשרות להגשים את תכניתו הגדולה להתישבות לאומית לפי תכניותיו הכלכליות והישוביות מלשו, מבלי להיות תלוי בגורמים חיצוניים, לפי תכניותיו הכלכליות והישוביות משלו, מבלי להיות תלוי בגורמים חיצוניים, וברצון ההון היהודי הפרטי ל"השתקע" בארץ ישראל. הסינדיקט יוכל לגשת להגשמת תכניות שהן למעלה מכוח מפעלים קטנים – תחנות כוח וכו' – או ליסוד מפעים אשר ההון הפרטי לא ירהיב עוז אליהם – נסיונות הדורשים קנה מידה גדול, כגון מטעי כותנה, הנהגת ענפי תעשיה חדשים בארץ וכו'. ברם, כל "הטרסט הישובי" הכספי כלכלי הגדול הזה, על מנגנון הייצור שלו, על החברות-הבנות ומפעלי הסינוף, בנקים, וקופות מלוה, חברות מסחר ותחבורת, על מושבותיו, על תחנות החשמל, ומשקי המופת, ובתי החרשת – טרסט זה יהא נתון ללפיקוח בלתי אמצעי מצד הגוף הלאומי המישב. האינטרסים של הגוף הזה והכוחות הסוציאליים העומדים מאחוריו הם הקובעים את הכיוון והתוכן של פעולתו; בעקב פעולתו נהפך הגוף הלאומי המישב כשהוא לעצמו לגורם כלכלי עצום ביותר ומכריע בתהליך המפעל הארץ ישראלי. והבנין הכלכלי של הסוכנות היהודית נהפך איפוא לכוח עליון בקרב הישוב היהודי, ולמעשה – לכוח הקובע את ההתפתחות.

ומאידך גיסא ייצור הסינדיקט תנאים מוקדמים חדשים גם לפעולת ההון הפרטי בארץ ישראל. התמורה אשר תחול לרגלי פעולתו והתפתחותו של הסינדיקט, התרחבות העליה ובית הקיבול בשוקים, ויחסי כוח הקניה, תשפיע לטובה גם על מפעלי היזמה הפרטית כשם שהיא משפיעה לטובה על המשקים הלאומיים. נוסף על כך ימצאו המפעלים הפרטיים בבנקים של סינדיקט הסוכנות היהודית רשת אשראי רחבה ומודרנית המשמשת תנאי מוקדם והכרחי להבטחת קיומם ואפשרות פעולתם. לבסוף העובדה שהמפעלים הפרטיים יוכלו להסתמך על הקואופרציה עם הון הסינדיקט ולהרחיב על ידי כך את בסיס פעולותיהם במידה נכרת. וביחוד תוכל היזמה הפרטית בתנאים אלה להתרחב בשטח הייצור התעשיתי.

אולם תמיד, גם עם חדירת ההון הפרטי בהיקף רחב ועם התפתחות משק פרטי פורח, ישאר הפיקוח והכוח המכריע בישוב היהודי בארץ ישראל בידי הטרסט הישובי הלאומי של הסוכנות היהודית. אמצעים רבים נתונים בידו לשם הפעלת הבקורת הצבורית:

הדיסקונטו של הבנקים שלו, שבהם למעשה מרוכז כוח האשראי המכריע במדינה;

1. התעריפים של מפעלי הטרנספורט שלו ומפעלי הכוח החשמלי לייצור;
2. בתורת יצרן גדול וצרכן גדול יוכל להשפיע השפעה ניכרת על המחירים של צרכי החיים העיקריים;
3. ההשגחה מצד מוסדות האשראי על מהלך נאות של העסקים במפעלים הנתמכים על ידו;
4. זכות הקדימה למקנה התוצרת אשר הסינדיקט יוכל להבטיח לעצמו במפעלים הפרטיים שנוצרו על ידו או נתמכים ביותר על ידו.

מתוך העמדה המכרעת של המבנה הפיננסי בסוכנות היהודית לגבי כל המפעל הארץ ישראלי נובעת ממילא אחריותה הגדולה להגשמה שיטתית של תכנית העליה וההתישבות וערכו המכריע של כיוון הפוליטיקה הכלכלית והישובית שלה. והיא מצדה חיבת ליצור שיטה ברורה ומקיפה של ההתישבות והעליה בצד שיטתה בפוליטיקה הכסית. עד מה גדול היה המעוות בשטח זה, ומה רעה היתה השפעתו של חוסר השיטה בפוליטיקה הכלכית והישובית שלנו בארץ עד היום, – על כך תעידינה תופעות רבות מן העבר הקרוב וההווה. אם לדוגמא בולטת אחת מני אלף נזכיר נא פה את העמדה הסתומה עד היום שנקטו באי כוח היהודים במועצה הא"ית בשאלת ביטול התקנות הראשונות של הרברט סמואל, תקנות שנשאו עליהן אופי מה של ריפורמה קרקעית ושבאו למנוע את טירוף הספסרות בקרקעות. ואם ברור לנו מה גדולה הסכנה לעתיד התישבותנו הלאומית, סכנה הצפונה בהאמרה משונה של הקרקעות, או אז נוכל לתרץ את הסתירה העמוקה, שבין הסכמת היהודים לביטול חוקי ההגנה ובין שאיפותינו בארץ, רק על ידי חוסר שיטת התישבותית וכלכלית פוליטית. דוגמאות כאלו ישנן למכביר גם בשטחים אחרים, בפוליטקה המסחרית, בפוליטקה של קנית קרקעות, כפוליטיקה של המסים, אשר לישוב היהודי בארץ ישראל.

כל השאלות האלו אשר הוצגו כאן, על השיטות של עבודת ההתישבות והכלכלה בעיר ובכפר, ועל ארגון העליה, שאלות הדורשות תשובה במפגיע– לא יכירן מקומן בתחומי המסכת הזאת.

תכנית העליה צריכה לכלול את שיטות ודרכי ההכשרה של פועלים בעלי מקצוע המוכנים לעליה, את צורות הארגון של העליה, מימון ההסעה ושיטת החלוקה המקצועית וההכשרה המקצועית. תחת ההסתדרות הרופפת פחות או יותר של הכשרה ועליה כפי שהיא כיום יש להקים רשת גדולה ואיתנה ש מקומות הכשרה והסעה, רשת אשר תקיף את כל יהדות הגולה, ותקלוט ותארגן את מספר האנשים המתגיסים מדי שנה לארץ ישראל. גיוס הון מרוכז בעל אופי כלכלי לאומיישים קץ לסתירה האיומה אשר רק המחשבה הליברלית מסוגלת לראות בה חוק הטבע: ארץ שוממה למחצה המצפה לפיתוח ולתרבות, אומה נרדפת ונטולת קרקע השואפת לעבודה ולחירות – ואעפ"כ אין עליה רחבה, חוסר עבודה רובץ לפתח, מנה גדושה של תקנות אדמיניסטרטיביות משמשת תריס בפני הרחבת העליה, והאנשים האחראים הוגים חששות ופחדים כאילו עומדים אנו כבר על סף עודפי אוכלוסין. ואילו הגשמת תכניתנו הכספית לא רק שהיא מאפשרת את הרחבת העליה, אלא היא גם תובעת אותה. כי לשם הצלחה כלכלית לתכניתו המשקית תלוי הסינדיקט בעליה רחבה של יהודים לארץ ישראל בכלל, ולהכשרת פועלים בעלי מקצוע בחקלאות, מלאכה, ותעשיה בפרט. הנחות מוקדמות אלו צריכות לשמש נקודת מוצא לתכנית העליה של הסוכנות היהודית. תחת מלחמה פחדנית ל"סרטיפיקט" יש לפתוח בעבודת הכנה וארגון בקנה מדה גדול, אשר במשמעת הגשמתה יהא תלוי התהליך התכניתי של עבודת ההתישבות בארץ.

ואשר לשיטה הכלכלית פוליטית של הסוכנות היהודית מובן ממילא כי איש לכלול בתוכה את הקוים העיקריים לכל עבודת התישבותנו, לפוליטיקה במקנה קרקעות, לפוליטיקה של הייצור החקלאי (כיוון הייצור, דרכי הייצור, צורות הייצור וכו') לפוליטיקה המסחרית והאשראי וכן הלאה. במרכז השיטה הזאת יש להציב, לדעתנו, פעולה כלכלית פוליטית, אשר בהצלחתה כרוכות תוצאות רבות להתפתחות הכלכלית של הישוב היהודי, ועל ידי כך – גם לעבודת הסינדיקט, ואשר מטרתה צריכה להיות נורמליזציה של המאזן המסחרי היהודי בארץ ישראל. היחס בין האכספורט והאימפורט בארץ ישראל כיום אינו כתקונו מבחינה כלכלית, ויש בו משום סכנה רבה לקיומנו הכלכלי הבריא בארץ. פעולה זו יש לכונה בארבעה כיוונים:

1. הגדלת הייצור הפנימי והגשמת תקנות ההגנה הכלכלית הדרושות לשם כך. על ידי כך יפסק אימפורט החמרים המיוצרים בארץ גופה, גם מתוצרת ראשונית (בראש וראשונה סוכר, טבק, תבואה, צמר, ואולי גם כותנה) ומכו כן גם בחמרים לתוצרת משנה (אבני בנין, טכסטיל וכו').
2. התאמת רמת החיים בישוב היהודי לתנאים הכלכליים הטבעיים של הארץ ושל מעל ההתישבות. התאמה זו, אשר תשים קץ לדרכי התצרוכת השולטים כיום בחוגים רחבים של הישוב היהודי בארץ ישראל, צריכה להתחיל בערים ובשטח דרגות המשכורת וההכנסות הגדולות והבינוניות. על ידי כך יסכר הגידול האנורמלי של אימפורט המותרות, ורמת המחירים בארץ תשפל.
3. הקטנת הוצאות הייצור בכללן וביחוד הוצאות ההתישבות החקלאית על ידי התאמת שיטות העבודה אל התנאים הכלכליים הטבעיים בארץ ללא הזרמת הון מופרזת מן החוץ. וילקנסקי הצביע בזמן האחרון על הכרח זה מנקודת השקפה של רינטביליות המשק הבודד – על ידי נורמליזציה ביחס שבין ההוצאות וההכנסה, – ואילו כאן מופיעה הדרישה הזאת במובן חדש וכולל יותר. גם על ידי כך יוקטן בחלקו האימפורט המכביד על המאזן המסחרי.
4. כיוון הייצור הא"י הנועד לאכספורט לעבר תוצרת בעלך ערך גבוה מבחינה כלכלית – כגון חמרי גלם של צרכי הזנה והלבשה חיוניים, שכן שיווקם לאחר המלחמה הובטח בהיקף אחר לגמרי, מאשר לקנינים בעלי ערך מועט מבחינה כלכלית לאומית, וכמו כן לתוצרת מונופולין בעלת ערך גבוה (כגון פרות הדר, יין, שקים).

ואם בכל אלה אין עדיין משום איזון גמור לאימפורט ואכספורט, דבר שהוא אולי מן הנמנעות בתנאי ההווה, הנה אפשר ואפשר לקרב את המאזן לשווי משקל, עד כי סילוק העודף באימפורט במאזן התשלומים יהא אפשרי בלעדי אבידות כספיות כבדות. על ידי כך ייעשו צעדים חשובים מאד לגבי קונסולידציה מוחלטת של המצב הכלכלי בישוב היהודי בארץ ישראל. על כל פנים פוליטיקה כלכלית מסקנית בקנה מדה גדול פירושה מפנה גמור של עבודתנו ההתישבותית ממושגים ושיטות של אגודות או גם חברות פילנטרופיות – ומעבר מלחלט לקנה מידה של בנין ארץ. ומן ההכרח הוא כי תפיסה חדשה זו, תפיסה כמעט-מדינית של עבודתנו הכלכלית קונסטרוקטיבית בארץ תמצא את בטויה למעשה בהנהלת הפעולה ההתישבותית של הסוכנות היהודית.

וככל שבנין הארץ בשלמותו, בתורת מפעל ישובי גדול אחיד ומקיף, יהפך לקנה מידה של עבודתנו הישובית, בה במידה תכוון הסוכנות היהודית את פעולתה לפי השאלות הכלכליות ישוביות המקושרות קשר גומלין לארץ כולה. במגרת זו של פוליטיקה ארצית כלכלית ישנן כבר כיום שאלות אשר פתרונן הוא בעל ערך כלכלי מכריע לגבי הישוב היהודי כפי שהוא כיום (אף מחוץ להשפעות פוליטיות). אם תבדוק, למשל, את שיטת המסים הנהוגה כיום בארץ תתברר לך מיד החשיבות האפשרית של פוליטיקה כלכלית, המכוונת בצורה כזאת, לגבי עיצוב התנאים. פרט מני רבים: ה"מעשר" המעיק כיום על החקלאות הריהו כשהוא לעצמו, על פי צורתו, דרכי גביתו והשפעתו הכלכלית, מס ברברי לאמתו. ואילו לגבי מושבי העובדים היהודים הנלחמים מלחמה קשה בתנאים הכלכליים הכלליים השוררים כיום בארץ, הרי שחרור המשק החקלאי מלחץ כבד שלמסים ותמורת ה"מעשר" החדצדדי במס הכנסה רציונלי ומיוסד על עיקרונים פיסקאליים מודרניים–יש לו חשיבות מכרעת. הוא הדין גם ביחס להתפתחות עתידה של תעשיה לאומית מבחינת הוויסות של תעריפי המכס בממשלות א"י. כמעט שאין להבין כיצד זה יתכן הדבר בארץ אשר הטבע חננה רק בתנאים זעומים לייצור תעשיתי, שכן אן בה מקורות כוח, ולא חמרי גלם עיקריים, ברזל וכו', ארץ שאין בה אפשרויות של רינטה דיפרנציאלית כל עיקר, כיצד יתכן בארץ כזאת לקוות לפיתוח ענפי תעשיה חדשים מבלי להתקין הגנת מכס מספקת, לפחות במשך תקופת החינוך של התעשיה. ולבסוף גם שאלת בסיס הכסף, אשר כבר נגענו בה בקצרה לעיל, היא הדוגמא השלישית לערך הרב אשר יש למחשבה כלכלית המכוונת לבנין ארץ ולפוליטיקה כלכלית ארצית, זו החיבת לשמש נקודת מוצא מלכתחילה לפעולות הסוכנות היהודית.

אך במידה שפעולתנו הישובית הולכת ומתרחבת והישוב היהודי נהפך לגורם מכריע בחיי הכלכלה בארץ ישראל הולך וגדל גם תפקיד הפוליטיקה הכלכלית של הסוכנות היהודית בעיצוב התנאים במציאות. לא בתביעת זכויות היסטוריות, ולא בכיבושים דיפולומטיים, על אחת כמה שלא בכוח גייסות, ואפילו לא בהכרעה כמותית, תנצח האומה היהודית במלחמת השחרור הלאומית בארץ ישראל, אלא אך ורק במרץ העקשני והעמל הרב בבנין ישובי כלכלי, בנין אשר ישריש את עדת המתישבים היהודים העוברים בארץ אבותינו לנצח נצחים.