לדלג לתוכן

דרך חיים (מהר"ל)/פרק ד משנה י

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק ד משנה י

[עריכה]

הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה וכו'. זה המאמר הוא אחד עם המאמר שלפניו והוא צריך פירוש. כי יש לשאול מה בא רבי מאיר להשמיענו וכי לא ידענו שיש לאדם למעט עסקיו ויעסוק בתורה דאם לא כן תורתו אימתי תהיה נעשית, ומה ענין והוי שפל רוח בפני כל אדם בין הוי ממעט בעסק ובין ואם בטלת וכו'. ויש לפרש דבא לומר שר"ל כי לפעמים אדם ממעט בעסקיו בשביל הטורח או בשביל העצלה, ואם ימעט עסקיו בשביל הטורח או בשביל העצלה ויעסוק בתורה, הרי מה שממעט בעסקיו אינו מפני התורה. אבל יש לו למעט מן עסקיו אף על גב שאין עליו העסק טורח כלל, ואפשר שהוא חפץ ואוהב לעסוק יותר אפ"ה ימעט מן עסקיו ויעסוק בתורה, שיהיה נראה שהוא פונה מעסקי העולם וממעט עסקי העולם בשביל התורה, ובזה מסלק האדם עצמו מענין העולם ומתדבק במדריגה אלקית. ולפיכך אחר שאמר הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה, שר"ל כי כאשר ימעט מן עסקיו בשביל התורה ולא שימעט מן עסקיו בשביל הטורח כמו שאמרנו, ואז נראה כי חפץ בתורה שהרי מניח עסקיו ועוסק בתורה, ואדם כזה ראוי שיקנה התורה כאשר הוא מסלק דברים הגופנים ופונה אל התורה. ודבר זה גם כן אמרו (ברכות דף סג:) אין תורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו על התורה שנאמר אדם כי ימות באוהל, ופירשנו בזה כי האדם הוא בעל גוף אינו ראוי למדריגה השכלית רק כאשר יסלק ענין הגוף שלו לגמרי עד שאין גופו נחשב כלל בעיניו וממית גופו ומסלק עצמו בשביל התורה השכלית ואז ראוי אל התורה השכלית, וכמו שאמר כאן הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה שממעט עסקיו שהם צרכיו בעולם הזה בשביל התורה השכלית ואז ראוי אל התורה. וסמך אחריו והוי שפל רוח בפני כל אדם כי זהו גם כן המדה שעל ידי זה קונה התורה, וכמו שבארנו במקומו שעל כן אמרו (עירובין דף נד.) שאין התורה בגסי רוח ואמרו עוד (תענית דף ז.) נמשלו דברי תורה למים מה מים הללו מניחין הגבוה והולכים למקום נמוך כך דברי תורה אין מתקיימין רק במי שדעתו שפלה עליו. ולפיכך אמר על זה והוי שפל רוח בפני כל אדם כי על ידי המדה הזאת גם כן מסלק המדה הגשמית, כמו שאמרנו פעמים הרבה שגסות רוח מדה גשמית ולפיכך לא בגסי רוח היא, ואין מדה נבדלת מן הגשמית רק הענוה, ולפיכך משה רבינו ע"ה שזכה לתורה לא הגיע לה רק על ידי ענוה שהיה בו מכל אדם על פני האדמה. ודבר זה התבאר פעמים הרבה ולכך באלו שתי מדות דוקא זוכה לתורה:

ואמר כי בטלת מן התורה יש לך בטלים הרבה כנגדך, פירוש זה שכאשר מבטל מן התורה יש לאדם בטלים שמבטלים אותו מן הטוב יותר, כי על ידי התורה יושלם האדם ואם לא יושלם האדם הרי האדם מציאות חסר, ואל הדבר שהוא חסר ימשוך עוד חסרון והעדר כאשר הוא בעל חסרון. ובפרק קמא דברכות (דף ה.) אמר רבא אמר רב הונא אם רואה אדם שיסורין באים עליו יפשפש במעשיו שנאמר נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה אל ה' פשפש ולא מצא יתלה בבטול תלמוד תורה שנאמר אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו. וביאור זה כי היסורים על ידם האדם חסר עד שמקבל העדר לגמרי, והחסרון שנמצא באדם הם שנים האחד הוא חסרון ממש דהיינו חסרון של קנין כמו כל עבירה שהיא חסרון של קנין, ויש חסרון באדם מה שאינו שלם כמו שאינו עוסק בתורה ודבר זה חסרון גם כן רק הוא חסרון השלמה, ואין החסרון הזה דומה לחטא שיש בו ענין רע אבל מה שאינו עוסק בתורה דבר זה שהוא העדר השלמה בלבד, ובודאי קודם יש לתלות בחטא שיש בו הרע והחסרון, ממה שיתלה מה שלא יושלם. ולפיכך היסורין שבאין על האדם להעדיר האדם יותר יש לתלות כאשר הוא בעל חטא שזהו חסרון בקנין ממה שיתלה בבטול ת"ת שהוא חסרון מה שלא יושלם מה שראוי שיושלם, ודבר זה יתבאר עוד בנתיבת עולם. וזה מה שאמר אם בטלת מן התורה דהיינו שלא יושלם האדם בתורה מה שראוי שיושלם, יש לך בטלים הרבה כנגדך והם היסורין שהם בטלים נחשבים לאדם מפני שהוא העדר שלו, כיון שהוא בעל העדר השלמה מה שראוי שיושלם, והם גורמים בטול לאדם עצמו ודבר זה מבואר. ואמר שאם עמלת בתורה שכר הרבה נתן לך, כי הדבר שהוא שלם ימשוך שלימות יותר והוא השכר שנתן לו ופירוש מבואר הוא. וכך יש בברייתא המבטל מדברי תורה הרבה בטלנים כנגדו ארי זאב וברדליס נחש גייסות וליסטים באים ונפרעין ממנו שנאמר אך יש אלקים שופטים בארץ ע"כ, הרי בארו כי היסורים הבאים על האדם הם המבטלים לפי שהם בטול והעדר האדם, ולכך לא אמר הרבה מבטלים שהיה משמע שיש לו הרבה מבטלים מן התורה, אבל מה שאמר יש לך הרבה בטלים היינו שיש לאדם הרבה בטלים שהם בטול לאדם, כאלו אמר כי התורה כוללת הרבה ומפני כך העדר התורה גורמת בטלים הרבה. וכך העמל בתורה הוא גורם שכר הרבה, שאף דבר אחד בתורה לא נחשב פרטי אבל שקול הוא כמו הכל, שכך תמצא מדריגת התורה בכל מקום כמו שאמרו (פאה פ"א) ותלמוד תורה כנגד כלם, שמזה תראה כי התורה כוללת הכל. ועוד אמרו שוה דבר אחד מדברי תורה כנגד כל העולם שנאמר וכל חפציך לא ישוו בה, ומפני זה כאשר קונה דבר אחד מדברי תורה כאלו קנה כל העולם כולו, וכן הפך זה אם בטל מדברי תורה יש לו בטלים וחסרונות הרבה וזה יתבאר עוד בנתיבת עולם: