דרך החיים (הגאון מליסא)/ח

דין אם נודע לו בשוק שהציצית פסולין אם צריך לפשוט

(א) אם נודע לו בשוק בשבת שנפסק לו אחד מן הציצית אפי' משל הטלית גדול א"צ לפשטו בשוק משום דגדול כבוד הבריות ובשבת כשהולך בבגד בלא ציצית אינו עובר כ"א איסור דרבנן משום דא"י להטיל בו ציצית בשבת וכן אין לאסור לצאת בו בשבת מחמת ששאר הציצית הוי ליה כמשאוי בשבת ואסור לו לילך בשוק ד"א משום מעביר ד"א ברה"ר דמ"מ בזמן הזה דאין לנו רה"ר רק כרמלית ולא הוי רק איסור דרבנן וכבוד הבריות דוחה איסור דרבנן ולכך אין צריך לפשטו אבל בחול אם נפסקו לו הציצית בשוק מטלית גדול צריך לפשטו אפילו בשוק משום דבחול עובר באיסור דאורייתא בשב וא"ת אם אינו מטיל בו ציצית וכבוד הבריות אינו דוחה איסור דאורייתא בשב וא"ת משום דלא הוי גנאי גדול כ"כ אבל אם נפסקו לו הציצית מן הטלית קטן בשוק אפי' בחול א"צ לפשטו בשוק משום דהוי גנאי גדול לפשוט הטלית קטן ובגנאי גדול דוחה כבוד הבריות אפי' איסור דאורייתא בשב וא"ת [סי' י"ג מ"א שם]:

(ב) אם נפסקו לו הציצית כשהוא בבית המדרש ומתבייש לישב בלא טלית יכול ללבשו אפילו לכתחילה בשבת בלא ברכה משום גדול כבוד הבריות ובשבת אינו רק איסור דרבנן כנ"ל אבל בחול אסור ללבשו אבל אם לבש הטלית בבית הכנסת ואח"כ נודע לו שהוא פסול אפילו בחול אין צריך להסירו בבית הכנסת רק ימהר לילך לביתו כדי לפשטו אבל בשבת דאינו אלא איסור דרבנן א"צ למהר לילך לביתו [שם]:

(ג) בחול אם נפסק הענף מן הציצית בבהכ"נ ונשאר הגדיל א"צ למהר לילך לביתו כי יש לסמוך על ר"י שמכשיר לעיל בנשאר כדי עניבה מן הגדיל ותיכף כשיבוא לביתו יפשטנו מעליו ויטיל בו ציצית [פ"מ א"א סי' י"ב ס"ק ז']:

(ד) בחול אם אין ציצית מצויים כלל דינו כמו בשבת לכל הדינים המבוארים לעיל בסעיפים הנ"ל מ"א שם]:

(ה) הרואה בחבירו בשוק או בבית המדרש שנפסקו לו הציצית לא יאמר לו עד שיגיע לביתו ואם אינו רוצה לילך לביתו תיכף יקראנו לבוא לביתו ויאמר לו שם שנפסקו הציצית כדי שיפשיטנו [שם]:

(ו) אם ידע מאתמול שהטלית פסול ולא תיקנו אסור ללבשו אפילו בשבת אפילו היכא דשייכא כבוד הבריות [שם במ"א]: