דורות הראשונים/כרך א/חלק שני/פרק יא

יצחק אייזיק הלוי
דורות הראשונים
כרך א, חלק שני, פרק יא
→חלק שני, פרק י	חלק שני, פרק יב←

‫שמעון הצדיק בשמו‪.‬‬ ‫

חוקרי ישראל אשר עסקו בדברי ימיו, לא שמו לב לדעת את העם הנפלא‬ ‫הזה ולהכיר דרכם, וארחות עולם אשר הלכו בם, כי על כן לא עמדו על אופים‬ ‫של אומה זו בהענינים הגדולים הכוללים, ולא יכלו למצוא הדרך גם בפרטי‬ ‫המעשים‪.‬‬

וגם בהדבר הזה אשר לפנינו לא שאלו את עצמם שאלה פשוטה מאד‬ ‫וגדולה לדעת מה טיב הדבר הזה‪.‬‬ ‫ ואיך היתה כזאת אצל העם הגדול הזה כי יקרא לאיש בשם "הצדיק" דבר‬ ‫אשר לא נמצא דוגמתו לא לפני זה ולא לאחר זה בכל ימי עולם, בכל דורות‬ ‫עולם אשר עברו על עם עולם‪.‬‬

‫ואף כי כן הדבר כי שמעון הצדיק הי׳ גדול מאד ככל הגדולות והנפלאות‬ ‫אשר נאמרו עליו, בברייתות בגמ׳, ויותר מכל זה הנאמר במשנה כי לבד היותו‬ ‫כהן גדול צדיק מושל ביראת אלקים הי׳ גם ראש כל חכמי ישראל, ויהי הוא‬ ‫המופלא שבסנהדרין וממנו קבלו הבאים אחריו, אבל הגוי הנפלא הזה לא ידע‬ ‫מזה גם על כל שרי קדש ונביאי ד׳, אשר מעשיהם הגדולים גם הם הכריזו עליהם‬ מסוף העולם ומדור לדור‪.‬‬

‫והננו רואים כי אין זה תואר עליו בפי חכמים לבד כי אם שנקרא כן אצל‬ ‫כל העם מקצה עד שגם יאזעפוס אשר הי׳ מהחיצונים, ולא דיבר בשבחו כל עיקר, ‬‬‫‬‬‫‬‫ ‫עד שגם השתמט מלהזכירו במקומו והזכירו רק דרך אגב אצל אלעזר אחיו ואצל‬ ‫חניו בנו ^(טז). ‬‬ ‫הנה בכל זה מכיון שהזכירו הוכרח גם הוא לאמר "שמעון הצדיק" לפי‬ ‫שזה הי׳ שמו בפי כל העם ולא ידעו אחרת כי אם בהזכיר שמו "שמעון הצדיק".‬‬

‫ואמנם כי עוד יותר מזה כי נראה מבואר לפנינו שהתחילו לקרוא אותו כן‬ ‫רק משך זמן גדול לאחרי מותו ולא נקרא כן לא בימיו ולא מיד לאחר מותו‪.‬‬

‫כי הנה בן סירא הוא הי׳ חי מיד אחרי שמעון הצדיק וכפי הנראה מלשונו‬ גם הכירו בימי עלומיו וחי אחריו בזמן אנטיגנוס איש סוכו‪.‬‬ ‫ והוא באמת יתאר אותו בספרו כמלאך ד׳ וכתב פרק שלם בשבחיו הגדולים ‫‬‫מאד ומעשיו הכבירים‪.‬‬

‫ובכל זה לא ידע עוד משם "שמעון הצדיק" ובסי׳ נ׳ מספרו יאמר‪:‬‬

"הכהן הגדול שמעון בנו של חניו בימי חייו תקן את בית המקדש, ובימיו‬ ‫נתקן ההיכל, וגם הוא הי׳ האיש אשר הניח היסוד להחומה אשר תקיף מסביב את‬ ‫המקדש, בימיו מצאו כי מוצא המים קטן הוא ויגדלהו, הוא דאג להקים הריסות‬ ‫עמו ויבצר את העיר כי תוכל לעמוד נגד אויב. בצאתו מבית לפרוכת אל העם‬ ‫הבריק בהוד תפארתו, כאילת השחר מבין העבים, כירח במלואו, כשמש אשר‬ ‫תבריק בעזוז אורה על ראש ההיכל, כקשת בכל שלל צבעיה בין עב הענן, ‫כחבצלת בפריחתה בימי האביב וכשושנה על יבלי מים, ככלי זהב טהור משובץ‬ ‫באבני אקדח, ויהי הודו כעץ הזית מלא פירותיו וכארז אשר דליותיו עד עבים‬ ‫יגיעו, וכאשר לבש בגדי הקדש בגדי הכבוד וציץ נזר הקדש ויגש אל מזבח ד׳‬ ‫אז האיר מסביב בהוד מראהו וכו׳."

‫ואיך אפשר הדבר כי סופר כזה המתאר אותו בכל חם אהבה מעזוז נפשו‬ ‫עד כי יתאר גם הוד מראהו, ישכח לאמר כי הנהו בפי כל העם בשם "הצדיק" ‫עבור מעשיו הגדולים דבר אשר הנהו בזה יחידי בין כל דורות עולם בעם ישראל‪.‬‬ ‫ אבל לא לבד שלא סיפר לנו זה בתור ציור כולל מרום תפארת גדולתו‬ ‫בתוך כל העם‪.‬‬

כי אם שגם הוא עצמו יקרא לו רק "הכהן הגדול שמעון בן חניו". ‬ ‫ואיך אפשר כי יהי׳ הדבר מהיפוך להיפוך‪.‬‬

‫יאזעפוס שונא חכמי התורה ואויבם אשר גם השתמט מלהזכיר את שמעון‬ ‫הצדיק במקומו למען אשר לא יצטרך לדבר עליו ביחוד כל מאומה הוא בכל זה‬ ‫הוכרח להזכירו בשם "שמעון הצדיק" לפי שרק כן נקרא בפי כל העם ולא הי׳‬ ‫אפשר להזכירו באופן אחר‪.‬‬ ‫ ובן סירא אשר הלך עם חכמים‪ ,‬ויתחמם לאור חכמי התורה‪ ,‬הוא יזכירו‬ ‫סתם "הכהן הגדול שמעון בן חניו". ‬ ‫ואין ספק כלל שאילו הי׳ הדבר כן בפי כל העם כבר בימי בן סירא שלא‬ ‫הי׳ משנה מכפי שנקרא בפי כל ובודאי שגם הוא הזכירו כפי מה שקראו לו כל‬ ‫העם ‪"‬שמעון הצדיק".‬‬ ‫‬‬‫‬‬‫‬‫ ‫והדבר מבואר כי בני ישראל התחילו לקרוא לו כן בשם הגדול "שמעון‬ ‫הצדיק" אחרי ימי בן סירא‪.‬‬

‫אבל אם כן הוא הלא עלינו לחקור זאת מה הי׳ הדבר אז‪.‬‬

‫ומתוך כל דברינו הנה זה מתבאר לנו מעצמו‪.‬‬

‫בכל גדלו הוד כבודו ומעשיו הגדולים לא עשו זה בני ישראל בחייו, כמו‬ ‫שלא עשו זה לכל ראשי ישראל אשר מימי עולם, וכמוהו כמוהם כסה שמים‬ ‫הודם וגדלם ותפארתם לאין חקר‪.‬‬ ‫ אבל אחרי ימי שמעון השני אשר הי׳ גם הוא "שמעון בן חניו" ולא הספיק‬ ‫להם עוד על שמעון הראשון השם "הכהן הגדול שמעון בן חניו" שהרי זה הי׳‬ ‫גם השני‪.‬‬ ‫ ובהיות כי מיד אחרי ימי שמעון השני באו ימי המהפכה ביהודה, ימי השמד‬ ‫והמטבח הגדול לכל יראי ד׳ שומרי תורה ומצוה, והיינו לכל העם בכללו, ואשר‬ ‫ידעו כולם כי בראשית התגלע הדבר התהלך שמעון השני עם כל אוכלי עמם‬ ‫אלה ויחזק את ידם, ועל ידי זה בא להם כל הצרה הגדולה והנוראה הזאת‪.‬‬

‫הנה גם באין אומר ודברים התחילו כל העם בהזכירם את הראשון לאמר‬ "‬שמעון הצדיק" וידעו על מי יסבו דבריהם‪.‬‬

‫ובהיותו באמת גדול מאד, וכתר השם הגדול הזה הי׳ גם ראוי לו הנה‬ ‫נשאר הדבר כן בפי כולם‪.‬‬

‫והי׳ זה אז גם דבר הכרחי וגם דבר טבעי, "הכהן הגדול שמעון בן חניו"‬ ‫לא הי׳ אפשר לאמר עליו עוד שזה הי׳ גם השני‪.‬‬ ‫ והנה לפניהם ולעיניהם שחת שמעון השני את דרכו, והראשון תהלתו מלאה‬ ‫ארץ ושמו וזכרו לא מש מפיהם לברכה ודור לדור ספר מעשיו הגדולים‪.‬‬

‫כי על כן הנה בא הדבר מעצמו ויהי דבר כל העם עליו "שמעון הצדיק".‬ ‫ ולא לבד אותו ידעו על ידי זה כי אם גם לכל בני המשפחה הזאת בכל‬ ‫השמות חניו ושמעון‪.‬‬

‫חניו הראשון הי׳ אבי "‬שמעון הצדיק", חניו השני הי׳ בנו של "שמעון‬ ‫הצדיק", שמעון השני הי׳ מעתה תחת השם של סתם "שמעון בן חניו", וחניו השלישי‬ בשם "חניו בן שמעון" סתם ^(יז)‪.‬‬

‫ויהי מאז בפי כל העם כן כחק לישראל "שמעון הצדיק" אחרי אשר גם‬ ‫כשה‬וא לעצמו הנה הולמתו הכתר שם טוב הגדול הזה בגדולת תורתו ומעשיו‬ ‫הנפלאים. ‫ ועל כן בא בזה לפנינו דבר בישראל אשר אין לנו דוגמתו בכל דברי‬ ‫ימי ישראל‪.‬‬ ‬‬‫‬‬‫‬‫ ‫וכל כך פשט זה מאז ואילך בכל ישראל עד שנם יאזעפוס הוכרח לכתוב‬ ‫עליו כן, ועל ידי זה גם לבאר כקצרה ענין התאר הזה‪.‬‬

‫ויאמר באלטטי׳ ‪XII, 2, 5‬‬:

"אלעזר הי׳ לכהן גדול באופן זה, אחרי מות חניו הי' במקומו שמעון אשר‬ ‫מפני יראתו את ד׳ ואהבת האדם נקרא בשם "שמעון הצדיק" וכאשר מת הי׳ עוד‬ חניו בנו ילד קטן ויכהן אלעזר אחיו תחתיו."

‫ושם 1, 4 יאמר:

"זה הי׳ בימי הכהן הגדול חניו כי במות אלעזר הי׳ אחריו לכהן גדול מנשה, ‫ואחרי מותו הי׳ לכהן גדול חניו בנו של שמעון הצדיק.״‬

‫ואחרי כל מה שנתבאר לנו בזה בקצרה בכל הדברים האלה, נוכל לדעת‬ ‫ולהבין את כל מהלך הדברים בהתקופה האמצעית, בכל הנונע לענין דברינו במקום‬ ‫הזה, והוא דבר התקופה האמצעית אשר היתה בין סידור יסוד המשנה (ככל אשר‬ ‫יבואר עוד) לבין ימי תקופת התנאים על יסוד המשנה, אשר הותחלה עם הלל ושמאי‪. ‬‬ ‫ונוכל לשום לב לסדר לפנינו ראשי פרקי התקופה הזאת ממה שנדרש‬ ‫לדברינו במקום הזה‪.‬‬ ‬‬‫‬‬‫‬‫

הערות

הערה (טז): ואחרי שהוכרח להזכיר עליו גם שם הצדיק, הוכרח לאמר בחצי שורה שנקרא כן מפני ‫שהי׳ ירא ד׳ ואוהב אדם‪.‬‬

‫אבל שנאתו לראשי התורה גדלה כל כך עד שלא דבר מענינו כל מאומה, וגם לא הזכירו במקומו כי‬ אם בדרך אגב‪.‬‬ ‬‬‫‬‬‫‬‫

הערה (יז): לא נטפלנו לדבר על עלי נדף המזויפים ומיוחסים ‬לפהילא ‫בשם ספר העתים אשר העתיקם‬ ‫הרב בעל מאור עינים בפרק ל"ב, כי דבר אין לדברי הימים עם דברים מוסכמים למזויפים ממאוחר מאן דהוא. ‬ ‫וכבר העיר שם במ"ע גם המוציאו לאור בדפוס ווילנא תרכ"ו החכם דוד קאססעל וכתב ״כאן דלג‬ ‫המחבר מה שכתב במה״ע שהורדוס הרג וכו׳ בעבור שאמרו שהוא המשיח הנרמז עליו בכתבי הקדש, והנה מן ‫המאמר הזה לבדו נראה ברור שספר עתים זה אינו מידידיה האלכסנדרוני המפורסם כי אם מעשי ידי בדאי‬ ‫ומזייף מאוחר" אלה דבריו‪.‬‬

‫והוא מזויף ממאוחר אחד מן הידועים אשר כתב גם כל הדברים (גם לבד הנ״ל) למטרה‪ ‬ידועה ויבואר‬ ‫במקום אחר‪.‬‬ ‬‬‫‬‬‫‬‫