דורות הראשונים/כרך ב/פרק א
הצדוקים והבייתוסים מראשית ימיהם עד סופם
[עריכה]ענינים בנוגע לתורה
[עריכה]דרכם בארץ ומשפטם עם ישראל
[עריכה]כשתי מאות וחמשים שנה לפני ימי חורבן הבית השני היתה חדשה גדולה מאד בין בני ישראל, כי קמה בתוכם כתה גדולה היא כתת הצדוקים והנלוים עמהם. מימי עולם היו בתוך בני ישראל גם נסוגים לאחור, גם היו שם ימים רבים (בימי הבית הראשון) אשר נמצאו בתוכם גם ההולכים אחרי ההבל ויעבדו לבעלים, אבל לא קראו להם שם, ולא התננחו בתוך עמם, ולא כרו שוחה לכל ההולכים ארחות יושר.
אבל כשתי מאות וחמשים שנה לפני חורבן הבית באה ונהיתה כתה חדשה, אשר נתנו חתיתם בארץ החיים, כתה חדשה אשר לא הי' די להם במעשיהם הם לעצמם, כי אם שבפעם בפעם השתמשו בכח האגרוף להביא את כל העם תחת ידם, ותחת הנהגתם הם, ויהי חפצם מטיל ברזל, ורוחם כנחל שוטף להפיק זממם ביד חזקה, גם על ידי עריצי גוים אוכלי עמם.
מראה בלהות היא זאת, נוראה מאד, לראות ולהתבונן מתוך דברי הימים את חרבם הקשה, וכל עלילות מצעדיהם אשר עוללו לעמם, את אשר לא עשה כל אויב ומתנקם, ואת אשר לא עלה על לב כל צוררי היהודים, נעשה על פיהם ועל ידם, מראה בלהות המרעשת את לב כל חוקר ומעיין בדברי מינו.
אבל מראה בלהות אשר אי אפשר להסב עינינו משום בהיות כל דברי ימינו בימים ההם קשורים ואחוזים עם המעשים ההם, ואי אפשר לא לדעתם ולא להבינם, כי אם מתוך שלשלת המעשים האלה. חוקרי דברי ימינו בבואם לדבר על דבר הצדוקים עזבו לגמרי את חקירת דברי הימים, ויהיו לחוקרי הדת וחוקרי המצוות, אשר דבר לא הי' להצדוקים עצמם בזה, כי על כן לא עלה בידם כל מאומה, ודבר הצדוקים נשאר חתום גם אחרי כל חקירותיהם, עוד יותר ממה שהי' לפני זה.
ובהיות משוש דרכם בכל דברי ימינו לכסות את הדברים במשאון, ולהביאם בתוך החשך הענן והערפל, למען למשש בצהרים ולאמר ככל העולה על הרוח.
כי על כן הרסו את המעברות, גזרו את המעשים לגזרים, ויעבירו תער על כל המעשים מלפני ימי החשמונאים, מבלי לצרפם כל עיקר עם אשר הי' אחר זה מיד יחד, ויעמידו פנים כאלו לא הי' דבר לפני זה עד ימי יוחנן כהן גדול, וכי הנם חוקרים על דבר חדש אשר יבוא אז לפנינו פתאום.
והנה כי כן כבר הצליח חפצם בידם לאמר כדברי המאסף לכל המחנות החכם ווייס (ח"א עמוד (100 בראשית דבריו על הצדוקים:
|
איזה ממאורעות הזמן ההוא אשר הי' סבה לצמיחתה לא נתקיים לנו ואך לשוא נבקש דבר ברור, וגם אין להתפלא על אשר תשכון עננה על מאורע גדול כפירוד הצדוקים אשר עשה רושם בכל עניני הדת והתמיד כמה מאות שנה, תלאות הזמן עשו זאת. | 
|
והדברים האלה הנם באמת היסוד הכולל לכל חקירותיהם בכל מקום, טענה אחת כוללת כי כל הדברים הנם מכוסים בערפל, ועל כן טוב הדבר להביא שם פלפולים זרים, ודברי רוח הפורחים באויר, ודברים אשר הנם לגמרי נגד דברי הימים.
ועל ידי זה הי' לנו דבר הצדוקים לא חקירת דברי ימי ישראל, כי אם נתיב להכחשת דברי ימינו ומטרה להין.
וחקירה על דבר הצדוקים מתוך דברי הימים, נעזבה לגמרי, החקירה מתוך מקורים ברורים, ומעשים שהיו הוסרו מן המסילה.
ותחתיהם לקחו עמדתם חקירת הדת ופלפולים זרים כרצון איש ואיש.
פלוני ירצה למצוא המקום אשר דרך שם יוכל להראות שאין להם קבלה לישראל במעשי המצוות ויסודותיהם וימצא לו את הצדוקים וישימם על הנס, ופלוני ירצה לדבר תועה על כל הנהגת חכמי התורה, ויתן את הצדוקים לדורשי טובת עמם ולאומם בכל נפשם ולבבם, ופלוני יצעוד עוד הלאה ולאמר שגם כל כתבי הקדש זמנם מאוחר הרבה, והנה מצא לו גם הוא את דבר הצדוקים, ויבן לו בית ולמקנהו עשה סוכות.
אבל כל דרכי החקירות האלה הבל.
לפי שכל החקירה על דבר הצדוקים דבר אין לה עם התורה והמצוה, ומקומה חקירת דברי הימים, חקירת דברי המעשים, חקירת דבר הממשלה בארץ יהודה.
כן הדבר כי טעות גדול טעו כל החוקרים יחד, בהשקיפם על הצדוקים מתוך נקודת הראות של כתה דתית, אשר השקפותיה באות מתוך דרכי אמונה. כי הצדוקים לא היו זה, לא בראשית ימיהם ולא בסופם.
דבר הצדוקים הנם מעשים מדיניים, אשר כל ענינם עם החיים, ודרכי החיים, ודבר אין להם עם הדת, כשהיא לעצמה.
דבר הי' להם עם הדת של פומבי, הדת של באי כח הממשלה, אבל לא הי' להם דבר עם הדת עצמה כשהיא לעצמה. ולא לבד כי לא תשכון עננה על המאורע מפירוד הצדוקים, כי אם שאך דברים מעטים מאד מדברי ימינו הנם ידועים לנו באופנים גלוים ומפורשים כדבר המאורע הזה.
ואלו לא חסמו להם חוקרי אשכנז את הדרך היו רואים הכל לפניהם.
אבל לאסון חכמת ישראל נשתנו סדרי בראשית בכל חקירת דברי ימינו, דרכי החקירה הפשוטים והברורים הבנוים על יסודי דברי הימים נעזבו לגמרי, שלשלת המעשים המגלים לנו כל תעלומה ופרושים לפנינו, ונקראים מאליהם, כל זה הי' כלא הי' לפניהם.
ותחתיהם לקחו עמדתם דברים אשר הם עצמם יודו כי הנם מכוסים בערפל, חקירות בדויות, והמון דברים אשר אין להם מקום.
ואך בהשתוממות אפשר לראות איך עזבו דברים גלוים, וינהגו את חקירותיהם אחר המדבר.