לדלג לתוכן

בראשית רבה יח ה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ה.    [ עריכה ]

על כן יעזב איש -- תניא, גר שנתגייר והיה נשוי לאחותו בין מן האב בין מן האם יוציא, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים: מן האם יוציא, מן האב יקיים, שאין אב לעובד כוכבים.

אתיבון ליה: והא כתיב (בראשית כ): וגם אמנה אחותי בת אבי היא וגו?! אמר להן: בשיטתן השיבן.

אתיב להון רבי מאיר (שם ב) על כן יעזב איש את אביו ואת אמו. אמר רבי יוחנן: ופשטו ליה, ע"כ יעזב איש את אביו ואת אמו הסמוך לאביו, הסמוך לאמו.

אתיב רבי אבהו: והכתיב (שמות ו): ויקח עמרם את יוכבד דודתו?! אמר רבי שמעון בריה דר' אבהו: מעתה אפי' כבני נח, לא היו ישראל נוהגים קודם מתן תורה אתמהא?! אמר רבי לוי: ופשטו ליה, על כן יעזב איש וגו' הסמוך לו מאביו, הסמוך לו מאמו.

רבי אבהו בשם רבי יוחנן אמר: בני נח על הנשואות חייבין, ועל הארוסות פטורין. רבי יונה בשם רבי שמואל אמר: זונה שהיא עומדת בשוק ובאו עליה שנים, הראשון פטור והשני חייב, משום בעולת בעל, וכי נתכוון הראשון לקנותה בבעילה?! הדא אמר: בעילה בבני נח קונה שלא כדת.

ומנין שאין להם גירושין? ר' יהודה בר' סימון ור' חנין בשם ר' יוחנן אמר: שאין להם גירושין, או ששניהם מגרשין זה את זה.

אמר רבי יוחנן: אשתו מגרשתו ונותנת לו דופורון.

תני ר' חייא, עובד כוכבים שגירש את אשתו והלכה ונישאת לאחר, והלכו שניהם ונתגיירו, איני קורא עליו (דברים כד): לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה וגו'?!

רבי אחא בשם ר' חנינא בר פפא אמר: בכל ספר מלאכי כתיב: ה' צבאות, ובכאן כתיב: אלהי ישראל, שנאמר (מלאכי ב): כי שנא שלח, אמר ה' אלהי ישראל, כביכול לא יחול שמו, אלא על ישראל בלבד.

אמר רבי חגי: בשעה שעלו ישראל מן הגולה, נתפחמו פני הנשים מן השמש והניחו אותן והלכו להם, ונשאו נשים עמוניות, והיו מקיפות את המזבח ובוכות, הוא שמלאכי אומר (שם): וזאת שנית תעשו שנייה לשטים, כסות דמעה את מזבח ה', בכי ואנקה. אמר הקב"ה: מאן קביל מהם? בכי ואנקה משגזלת וחמסת ונטלת יפיה ממנה אתה משלחה אתמהא?! ומניין שהן מוזהרין על גילוי עריות כישראל? שנא': ודבק באשתו ולא באשת חבירו, ולא בזכור, ולא בבהמה.

רבי שמואל ורבי אבהו ורבי אלעזר בשם רבי חנינא אמרו: בן נח שבא על אשתו שלא כדרכה, חייב מיתה.

אמר רבי אסי: כל איסור שכתוב בבני נח לא בעשה ולא בלא תעשה, אלא במיתה. והיאך עבידא (בראשית ב)? ודבק באשתו והיו לבשר אחד: