בעל הטורים על התורה/בראשית/א
פרשת בראשית
[עריכה]בראשית פרק-א
(א) בראשית ברא. בגימטריא בראש השנה נברא (העולם), 'בראשית' - נוטריקון בראשונה ראה אלהים שיקבלו ישראל תורה. בראשית ברא אלהים ס"ת אמת. מלמד שברא העולם באמת כמו שנאמר: "ראש דברך אמת[1]" וכן יש הרבה פסוקים ס"ת אמת[2]:
(ב) ורוח אלהים מרחפת. בגימטריא: זו רוחו של משיח:
(ד) את האור. בגימטריא בתורה ועולה מנין תרי"ג:
את האור כי טוב. ס"ת ברית.
וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל. מכאן שאין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו[3]. כמנין ויבדל מבדילין בשנה במוצאי שבתות:
(ז) מעל לרקיע. ב' במסורה; הכא ואידך "ויהי קול מעל לרקיע", במרכבה דיחזקאל. וכמו שאין דורשין במעשה בראשית ברבים כך אין דורשין כמעשה מרכבה:
(יב) מזריע זרע למינהו. ר"ת מזל שאין לך עשב שאין לו מזל ל
מעלה[4]:
(יד) מארת. חסר,[5] שלא נברא להאיר אלא השמש. וירח לא נברא אלא כדי שלא יעבדו לחמה אם תהיה יחידה[6]:
(כב) והעוף. ג' במסורה: והעוף ירב[7], והעוף אוכל אותם[8], זאת תורת הבהמה והעוף[9], רמז למה שאמרו שעופות טהורות מרובין על הטמאין[10], זהו: "והעוף ירב[11]", פירוש, שהן מרובין איזה[12] "והעוף אוכל אותם[13]", פירוש, אותם טהורין, וכן "זאת תורת[14]" וגו' איירי בטהורים:
(כז) האדם. אותיות אדמה, שנברא מן האדמה. אדם נוטריקון א'פר ד'ם מ'רה:
(כח) ורדו בדגת הים. ב' במסורה: הכא, ואידך "ורדו גת פלשתים[15]"; אלו זכיתם - תרדו אף בדגת הים' ואם לאו - "ירדו גת[16]", כלומר, תשתעבדו לפלשתים:
(כט) פרי עץ. ב' במסורה: אשר בו פרי עץ[17]; פרי עץ הדר[18]. רמז למ"ד[19] אילן שאכל ממנו אדה"ר אתרוג היה[20]:
זכר. בגימטריא ברכה. נקיבה כגימטריא: בקללה:
(לא) יום הששי ויכלו השמים. ר"ת: שם בן ד' אותיות שחתם בו מעשה בראשית, וכן: ישמחו השמים ותגל הארץ[21] ר"ת: שם בן ד' אותיות, שחתם העולם בשם בן ד' אותיות:
- ^ (תהילים קיט קס)
- ^ ר"ל, שסופי תבותיהם "אמת".
- ^ ברכות ח ו.
- ^ ב"ר י ו.
- ^ חסר ו'.
- ^ ראה רש"י על בראשית יט כג: ...לְפִי שֶׁהָיוּ מֵהֶם עוֹבְדִין לַחַמָּה וּמֵהֶם לַלְּבָנָה, אָמַר הַקָּבָּ"ה: אִם אֶפָּרַע מֵהֶם בַּיּוֹם, יִהְיוּ עוֹבְדֵי לְבָנָה אוֹמְרִים אִלּוּ הָיָה בַלַּיְלָה, כְּשֶׁהַלְּבָנָה מוֹשֶׁלֶת, לֹא הָיִינוּ חֲרֵבִין, וְאִם אֶפָּרַע מֵהֶם בַּלַּיְלָה, יִהְיוּ עוֹבְדֵי הַחַמָּה אוֹמְרִים אִלּוּ הָיָה בַּיּוֹם, כְּשֶׁהַחַמָּה מוֹשֶׁלֶת, לֹא הָיִינוּ חֲרֵבִין; לְכָךְ כְּתִיב: "וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה", וְנִפְרַע מֵהֶם בְּשָׁעָה שֶׁהַחַמָּה וְהַלְּבָנָה מוֹשְׁלוֹת:
- ^ בראשית א כב.
- ^ בראשית מ יז
- ^ ויקרא יא מו.
- ^ חולין סג:
- ^ בראשית א כב.
- ^ כלומר, מרובה בכמות מסויימת על העופות הטמאים.
- ^ בראשית מ יז קטגוריה
- ^ הבהמה והעוף (ויקרא יא מו).
- ^ עמוס ו ב.
- ^ "ורדו גת פלישתם" (עמוס ו ב).
- ^ בראשית א כט. r
- ^ ויקרא כג מ.
- ^ -למאן דאמר
- ^ זיהוי פרי עץ הדעת כאתרוג נמצא בבראשית רבה מ ה: " 'ותאכל מן-העץ' (בראשית ג' 17) - הדא [=זה] מסיעא [=מסייע] לההיא [=לההוא], דאמר [=שאמר] ר' אבא דעכו [=מהעיר עכו]: אתרוג היה". דברים דומים מופיעים גם בפסיקתא כ', עמ' קמ"ב ובפסיקתא רבתי קע"ה ע"א.
- ^ תהילים צו יא.