בנין ציון/קסג
ב"ה אלטאנא, יום ה' טו"ב סיון תרכ"ו לפ"ק. להאלופים היקרים פקידים ואמרכלים על נדבות ארץ הקדושה תוב"ב נ"י בק"ק אמשטרדם יע"א.
בדבר השאלה אודות ר' אהרן ב"ר שלמה זלמן ז"ל אשר תקע אהלו בירושלם עיה"ק תוב"ב ובקש שיקבלו אותו הכולל הו"ד ה"י להיות כאחד מאנשי הכולל ולקבל חלוקה ביניהם בטענה שהרבה שנים כבר נסע מפולין וגר בק"ק אמשטרדם יע"א טרם נסע לארץ הקדושה ובזה יהי' נדון כאנשי האללאנד ורוב אנשי כולל הו"ד ה"י רוצים לקבלו אבל יש יחידים מערערים שאין לו לקבל חלק מהנדבות רק מאנשי כולל עיר מולדתו ולא יגרע חלק מאנשי הו"ד ה"י על ידו וכנגד מה שרוב הכולל רוצים לקבלו טוענים אין הולכין בממון אחר הרוב, הדין עם מי.
תשובה – אם שאין לי בירור על איזה ענין ינהגו הכוללים בעיה"ק בקיבול היחידים ביניהם אם על פי ארץ מולדתם או אם על פי ארץ תושבותם יתחלקו וכמה שנים צריך היחיד להיות תושב במדינה שיחשב כבני המדינה עם כל זה נלענ"ד שאם ירצו רוב הכולל לקבל היחיד להיות כאחד מהם אין המיעוט יכול לעכב בטענה שאין הולכין בממון אחר הרוב דכלל זה לא נאמר אלא שאין הולכין אחר הרוב להוציא ממון מהמוחזק כמבואר בח"מ סי' רל"ב ס' כ"ג במוכר שור לחבירו ונמצא נגחן דלא אזלינן בתר רובא דקונין לחרישה להוציא ממון מיד המוכר וכן מבואר בש"ך סי' רצ"ב ס"ק כ"ז דרק נגד חזקת ממון אין הולכין אחר הרוב אבל היכא דליכא חזקה הולכין ובנדון זה אין להמערערים חזקה נגד הרוב כי החלוקה אשר עלי' יטענו שנגרעה מהם עדיין לא באה לידם ועוד מטעם אחר לא שייך בזה אין הולכין במא"ה דזה אמרינן רק ברובא דליתא קמן אבל ברובא דאיתא קמן הולכין אחר הרוב כמש"כ בשו"ת תרומת הדשן סי' שי"ד ואף שהמרדכי מוכיח דאפילו באיתא קמן אין הולכין אחר הרוב מכ"מ בהגה שם מוכיח מרשב"ם ומגליון תוספ' דברובא דאיתא קמן גם שמואל מודה דאזלינן בממון בתר רוב ולענ"ד מוכח כן דבסנהדרין (דף ג') הקשו התוספ' על שמואל דאמאי לא נילף בק"ו מדיני נפשות דהולכין בממון אחר הרוב וא"ל דשאני דנ"פ דהוי רובא דאיתא קמן שהרי גם ברובא דליתא קמן הולכין אחר הרוב בדנ"פ כדמוכח בפ' בן סורר ותרצו דצ"ל דרובא לרדיא זבני לא חשיב רוב גמור והב"ח סי' רל"ב מבאר דבריהם למה לא הרי רוב גמור ע"ש הרי מבואר מדאזלינן בד"מ בתר רובא כדתנן שנים אומרים חייב וא' אומר זכאי חייב ואמרינן חייב אפילו להוציא ממון כדמשמע מלשון חייב ע"כ צ"ל לשמואל או דמודה ברובא דאיתא קמן דאזלינן בתר רוב או דברוב גמור אפילו דליתא קמן אזלינן בתר רוב ולכן ברוב גמור דאיתא קמן ע"כ גם שמואל ס"ל דאזלינן בתרי' ואף דלפי דברי התוספ' ב"ק דף כ"ז יש חילוק בין רוב דיינים לשאר רוב דבריהם סתומים וכבר טרחו האחרונים לבארם ועכ"פ מדבריהם בסנהדרין נראה דלא ס"ל כן אלא דהטעם או משום דהוי רוב דאיתא קמן או משום דהוי רוב גמור ולענ"ד מטעם זה כתב בתשובת מהר"ם ופסק הרמ"א בח"מ סי' קס"ג כל צרכי צבור שאינן יכולים להשוות עצמם יש להושיב כל ב"ב הנותנים מס ויקבלו עליהם שכל אחד יאמר דעתו לשם שמים וילכו אחר הרוב ומבואר שם דהרוב יכול לכוף להמיעוט שיתנו חלקם וע"כ הטעם שזה רוב גמור דאיתא קמן ועל כן אזלינן בתרי' אפילו להוציא ממון מהמוחזק ועל כן בנדון השאלה דהוי רוב גמור דאיתא קמן וגם אין אחד מהם מוחזק ודאי רוב דיעות יכריעו וכמו בכל צרכי צבור ע"פ פסק הרמ"א ורק מה שנאמר שם דהב"ב שנותנים מס בלבד יתנו דעתם והטעם מפני שלהם נוגע הדבר בשכר או הפסד מטעם זה בעצמו בנדון זה גם המקבלי חלוקה יאמרו דעתם לשם שמים ואם הרוב ירצו לקבל את ר' אהרן הנ"ל להיות כאחד מאנשי כולל אין בכח המיעוט לעכב ויקבל חלקו כאחד מהם והי' זה שלו', כנלענ"ד, הקטן יעקב.