בנין ציון/קנה
ב"ה אלטאנא, יום ב' ז' ניסן תרי"ט לפ"ק. עוד להרב הנ"ל נ"י.
ר"ד אקריב למעכ"ת נ"י תשואות חן על שירד לעמק השו' והסברא בענין הצד היתר שהמצאתי למצוא תרופה ומזור למחלת האולת שזנתה תחת בעלה בחשבה שמצו' על כן מן השמים והביא ראיות לסברא זו רק שסיים שיש לפקפק קצת עלי' משום דעובדא דידן לא עדיפא מטעה בדבר מצו' ולא עשה מצו' דחייב חטאת משום דטעה לא הוי אונס אלא שוגג ואשה זו לא עדיפא מטעה בדבר מצו' ואדרבא גרוע דהמל של מ"ש בשבת עכ"פ טעה בדבר שהוא מצו' באמת למול בשבת רק שבאותו יום לא הי' מצו' אבל לזנות אין כאן מצו' כלל וא"כ אינה עכ"פ רק שוגג ולא אונס ועוד דמה לי שלא ידעה שאסור לזנות דאסורה לבעלה כפסק המהרי"ק ומה לי שלא ידעה שאסור לשמוע לנביא השקר לעבור על ד"ת והביא ראיות לזה זה תוכן דברי מעכ"ת נ"י. אמנם לענ"ד אין מזה סתירה לסברתי דזה פשיטא דאשה דזנתה בשוגג אף שחייבת חטאת מפני שנקראת חוטאת שהי' לה לבדוק מכ"מ מותרת לבעלה דהתורה לא אסרה רק מזידה וכמו שכ' גם המהרי"ק וראי' לזה ממשנה יבמות (דף ל"ג) שנים שקדשו שתי נשים וכו' ומפרישין אותן ג' חדשים וכו' הרי דאם אינה מעוברת מותרת לבעלה מיד אחר ג"ח אף שצריכה קרבן חטאת כדמוכח מהא דתנא רבי חייא שם (דף ל"ד) הרי כאן ט"ז חטאת ולכן גם המזנה שסבורה שמותר לזנות מצד אומר מותר אף ששוגגת היא וחייבת קרבן היתה מותרת לבעלה כמש"כ הב"ש סי' קע"ח ולא אסורה רק מטעם שעכ"פ נתכוונה למעול מעל בבעלה דהיינו להפר בריתה עמו שתהי' מיוחדת לו לבדו ולזה הוסיף המהרי"ק ע"פ הראי' מאסתר דאפילו נתכוונה לדבר מצו' בבעילתה מכ"מ נקראת מועלת מעל בבעלה והשבות יעקב ביאר סברא זו שזה דוקא באם הבעילה עצמה היא ברצון רק מטעם אחר היא מצו' דהרי עכ"פ היא נבעלת ברצון ורוצה להפר ברית בעלה מפני תועלת מצו' זו אבל אם על הבעילה עצמה היא אנוסה לא נקראת מועלת מעל בבעלה דמה לה לעשות ועפ"ז דקדקתי בנדון המעשה שלפנינו שאף שלפי האמת האולת הזאת אין דינה כאנוסה אלא כאומר מותר בעלמא מכ"מ הרי לפי אולתה חשבה עצמה כאנוסה וכמצו' מן השמים לבעילה זו ולא היתה כוונה שלה להפר ברית עם בעלה ברצון מפני מצו' אחרת אלא חשבה עצמה כאנוסה בבעילה זו א"כ לא נתכוונה להפר בריתה עם בעלה ועל כן לא תקרא מועלת מעל באישה וגם אני אומר שע"פ הדין אינה אנוסה רק אומרת מותר שדינה כשוגגת ולכשיבנה ביהמ"ק תביא חטאת שמנה ומכ"מ ממנ"פ אינה אסורה לבעלה דמצד אומר מותר הוי שוגגת דמותרת לבעלה וע"פ אולתה אנוסה היתה על בעילה זו עצמה ולא נתכוונה בבעילות של הנואף להפר בריתה עם בעלה שע"פ אולתה היתה מוכרחת לכך בציווי מן השמים ומה הי' לה לעשות להקם בריתה עם בעלה זאת הנלענ"ד אבל כבר אמרתי שלא אסמוך על זה אם לא יסכימו עם זה גדולים ומפורסמים בהוראה. הקטן יעקב.
בעזרת דלים עוזר, תם חלק אבן העזר.