בנין ציון/קנב
ב"ה אלטאנא, יום ג' ה' ניסן תר"ח לפ"ק. להרה"ג וכו' מ"ה שמעון נאדאש נ"י הגאב"ד דק"ק ציפער יע"א.
על דבר מה שכתב מעכ"ת נ"י בענין ספקתי אם הבכור או גדול האחים קודם וז"ל לא אוכל לצייר לי ספקתו של מעכ"ת נ"י על אותו חודש הלא ביבמות (דף כ"ד) מבואר דבכור דכתיב בקרא דוקא בכור לנחלה ולא בוכרא דאמא וכ' שם התוס' רא"ש וז"ל ובכור לאם לית לי' צד מעליותא ליבום א"כ אם הראשון בכור לאב לנחלה ועתה בעת היבום עדיין קטן הוא ע"כ האח שמת שנולד אח"כ קטן הי' בעת שמת וקטן שקידש אין קדושיו קידושין וא"צ יבום כלל ובבכור מאם אינו מעלה ואינו מוריד ואפילו לר"י ברזלי בתשו' מהרי"ק הביאו המשנה למלך פ"ו מה' גרושין דאם קיבל האב קדושין בעד בנו הקטן חוששי' לקדושין דאורייתא מ"מ אם מת בקטנותו נראה דא"צ יבום דהא לא הי' ראוי להוליד עדיין דקטן אינו מוליד ואם כוונת מעכ"ת נ"י מצד שהראשון נולד קודם הוה גדול האחין (כמו שמסופק באמת בתשובת שבות יעקב חלק א"ח סי' ט' באחד שהי' לו ב' נשים במקומות שלא נתפשט חדר"ג ואחת ילדה בסוף אדר ראשון ושני' בתחלת א"ש מי קודם אם גדול בשנים או גדול האחים ומסיק שם באמת דלא כשו"ת ה"ק דלא תלי' בגדול בשנים כ"א בגדול האחים) כונה זו לא נראה מכותלי מכתבו רק משום דראשון בכור הוה הי' לן לומר דבכור קודם ובכור מאם לא מעלה ולא מוריד ע"כ כונתו אבכור מאב שהוא קטן עדיין בחודש אדר ובכה"ג לא אוכל לצייר ספקתו עכ"ד.
על זה אשיב ואבאר שאם קראתיו בכור לא כוונתי רק שהוא הי' היוצא ראשון מהתאומים שהאחד הוא הבכור דהיינו שנולד ראשון והשני הגדול שנעשה קודם לו גדול בשנים אבל שיהי' האחד בכור לנחלה או לפטר רחם הרי זה לא מעלה ולא מוריד לענין יבום ולכן הספק שביארתי הי' שכבר הי' להאחים התאומים אח גדול בשנים שנשא ומת אי נימא שהבכור שנולד ראשון מהתאומים ייבם אחר שאמר הכתוב והי' הבכור ודרשינן מה בכור בכורתו גרמה לו אף גדול גדולתו גרמה לו א"כ הכל תלוי במי שנולד ראשון שדומה לבכור או נימא דמי שנעשה גדול בשנים קודם הוא הנקרא גדול ומשום שהויי מצו' ג"כ לא שייך לזמן קצר כנראה מדברי הפוסקים (בסי' קס"א) שאפילו כשהיבם הגדול בעיר אחרת כל שאינו במדינה אחרת ממתינין עליו וכן ודאי בשהגדול חולה לשעתו ממתינין עליו כמו שמשמע ממה דנקט הי' חרש אין ממתינין עד שיבריא ולא נקט בסתם חולה משמע דוקא חולי כזה שמסתמא ימשך הרבה וא"כ כש"כ שלא שייך שהויי מצוה משום איזה ימים או שבועות כנלענ"ד, הקטן יעקב.