בנין ציון/קנא
ב"ה אלטאנא, יום ג' כ"ג א"ש תר"ח לפ"ק. להרה"ג וכו' מ"ה גבריאל אדלער הכהן נ"י הגאב"ד דק"ק אבערדארף יע"א.
על דבר חקירתי בענין מצוה גדול לייבם שמחתי במה שהודיעני מעכ"ת נ"י שכוונתי לדעת השבות יעקב חלק ראשון סי' ט' שחולק ג"כ על הלכות קטנות ופוסק כפי אשר הי' נראה לענ"ד דלענין יבום הולכין לעולם אחר הגדול שנולד ראשון אכן מה שהשיב מעכ"ת נ"י על ראיתי ממה דפריך ואלא למאי הלכתא קרי' רחמנא בכור דאפשר לומר וליטעמיך דלמא אשמעינן קרא דהנולד ראשון הוא המיבם לא הבנתי שהרי זה הדבר אשר דברתי דע"כ פשיטא להש"ס דגם אי הוי כתיב גדול הוי דיינינן כן ולכן פריך דלא ה"ל לכתוב בכור דאפשר למטעי דדוקא בכור מייבם ולא פשוט.
ועל דבר הספק של מעכ"ת נ"י במי שנולד ביום א' דר"ח אדר בש"פ ונעשה ב"מ בשנת העבור לענ"ד נראה פשוט דלא נעשה ב"מ עד א' דר"ח אדר שני וכמו שנוטה לזה גם דעת מעכ"ת נ"י שממה שכתב הש"ע (בסי' נ"ה) דינו במי שנולד בכ"ט אדר ראשון ואחר באחד לאדר שני ונעשו ב"מ בשנה פשוטה שאז מי שנולד בכ"ט צריך להמתין עד כ"ט ומי שנולד באחד לחדש נעשה ב"מ באחד לחדש משמע בפי' שאם הי' נולד הראשון בל' לאדר ראשון אז פשיטא דנעשה ב"מ בשנה פשוטה ביום ראשון דר"ח אדר ולא אמרינן דלא נעשה ב"מ עד ל' לאדר שהוא ר"ח ניסן אע"כ דשני ימי ר"ח לא חשבינן רק כיומא אריכתא וכמשכ' הח"מ וכן מוכח ג"כ ממה שכתב הר"י מינץ בתשובה (סי' ט') להוכיח שמי שנולד באדר בש"פ לא נעשה ב"מ עד אדר שני וז"ל כיון דאדר ראשון הוא ודאי חדש העבור מסברא יש לנו לומר אלו נולד בניסן ובשבת י"ג יהי' עבור הדבר פשוט דאמרינן דבניסן יהי' ב"מ ולא באדר הכי נמי נימא דבאדר השני יהי' ב"מ ולא באדר הראשון שהוא חדש העבור ולא נקרא אותו אדר אלא שבט ואלו קרא אותו שבט פשיטא שהיינו אומרים שהי' ב"מ באדר ה"נ ל"ש וכי בשביל קריאת השם שקראו לו אדר נכניס זה להיות בר עונשין ח"ו ולא נאמר נתעברה שנה נתעברה לו עכ"ל הרי שפשיטא לו דאדר שני הוא עיקר אדר ואדר ראשון דיינינן לי' לענין ב"מ כשבט א"כ גם אם נימא דמי שנולד ביום א' דר"ח אדר חשבינן לנולד בל' דשבט מכ"מ לא הגיע יום זה עד א' דר"ח אדר שני כנלענ"ד, הקטן יעקב.