בנין ציון/צט
ב"ה אלטאנא, יום ו' כ' תמוז תרט"ו לפ"ק. שאלה: מי שיש לו בביתו חדר קטן סמוך לגדול ויש פתח מן החדר הגדול לקטן והיכר ציר של הפתח הוא בחדר הקטן וחדר קטן זה ארכו יותר מו' אמות ורחבו סמוך לשלש אמות באופן שאין בו ד' על ד' בשו' אבל כשנצרף האורך לרחבו יש בו יותר מד' על ד' שהוא ט"ז פעמים אמה על אמה אם פתח זה חייב במזוזה ואם חייב באיזה צד יעשה אותה. תשובה: פשוט בסוכה (דף ג') דבית שאין בו ד' על ד' פטור מן המזוזה וכן נפסק ברמב"ם וטוש"ע י"ד (סי' רפ"ו) אכן אם יש פתח מחדר גדול לקטן כזה אם נאמר דג"כ פטור או אם נאמר דפתח זו אף דמשום חדר קטן פטור מכ"מ חייב משום גדול זה לא מבואר בפוסקים. והנה דעת השואל בשו"ת מהרי"ל (סי' צ"ח) נראה קצת שפתח כזו פטור לגמרי והמהרי"ל כשהשיב לו (סי' צ"ט) לא השיב על שאלה זו בפירוש ומ"מ נ"ל שפתח זה חייב במזוזה דמה בכך שהחדר קטן אינו חייב במזוזה מכ"מ הרי הפתח משמשת ג"כ לחדר הגדול לחזור בו מן החדר הקטן לתוכו וא"כ חייב משום גדול וכן נראה ממה שפסק בש"ע (סי' רפ"ו) דאם יש פתח מבית המדרש לצאת לבית חייב במזוזה באותו פתח וכ"נ ג"כ ממה שכתב הפרי מגדים ה' סוכה דמי שיש לו חדר סמוך לסוכה זה לפנים מזה אם הולך מחדרו לסוכה פשיטא שפתח הסוכה צריך מזוזה משום חדרו עכ"ל הרי דפשיטא לו ג"כ דאף דהפתח נעשה משום סוכה לכנוס מהחדר לתוכה והסוכה בימי החג פטורה ממזוזה מכ"מ צריך לעשות מזוזה משום החדר ומה לי אם הפטור הוא משום סוכה או מפני שאין בו דע"ד וכאשר הודעתי שכן דעתי להרב מ"ה מל"ל נ"י הראה לי ראי' לדברי מדברי שלטי הגיבורים סוף ה' מזוזה שכתב וכן נראה בעיני שאם הי' בית גדול פתוח לבית קטן שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות בין שהי' היכר ציר לצד הבית הגדול בין שהי' היכר ציר לצד הבית הקטן חייב במזוזה שפתחו של גדול הוא נחשב והרי הוא כבית הפתוח לרשות הרבים או לגינה שהוא חייב במזוזה ואפילו הי' היכר ציר מבחוץ כמבואר בקונטרס הראיות עכ"ל וזה מפורש כדברי ומהתימא שלא העתיקו הפוסקים דברים האלה. ומכ"מ יש חילוק רב בין מזוזה בפתח שבין חדר גדול לקטן שפטור ובין מזוזה שבין ב' חדרים שחייבים שניהם דאם שניהם חייבים צריך לעשות המזוזה בימין הכניסה לחדר שיש בו היכר ציר או שעכ"פ דרך לכנוס שם ביותר כמבואר (סי' רפ"ט ס"ו) וע"ש בש"ך וט"ז אבל כשהקטן פטור א"כ כל חיוב המזוזה משום חדר גדול ולכן צריך לעשות המזוזה בימין הכניסה מחדר קטן לגדול אף שהיכר צור הוא בחדר קטן כמו בפתח הפתוח לרה"ר דודאי עושין המזוזה בימין הכניסה מרה"ר לבית אף שהיכר ציר מבחוץ ומטעם זה נ"ל ג"כ בנדון של הפרי מגדים בחדר פתוח לסוכה שאף שכל ימות השנה שהסוכה ג"כ חייבת במזוזה צריך לקבוע המזוזה בימין הפתח שמן החדר לסוכה כיון שדרך הכניסה היא מן החדר לסוכה וכל שכן אם היכר ציר ג"כ הוא בסוכה מכ"מ בימי הסוכות שהסוכה פטורה והחדר לבד חייב וחיוב הפתח במזוזה הוא בשביל החדר צריך להפוך מקום המזוזה לקבעה בשמאל הנכנס מן החדר לסוכה שהיא הימין של הנכנס מן הסוכה לחדר בין שהיכר ציר בסוכה בין שהוא בחדר ולכן בחדר קטן שפתוח לגדול מקום קביעות המזוזה הוא בימין הכניסה מן החדר הקטן לגדול שהוא בצד שמאל של הנכנס מן הגדול לקטן. אבל זה דוקא בחדר קטן שפטור בודאי מן המזוזה אכן בנדון השאלה שהחדר אין בו ד' על ד' אבל יש בו לרבע ד' על ד' בזה יש לדון אחר שלפי דעת הרמב"ם שפסק הש"ע כמותו (סי' רפ"ו סי"ג) חדר כזה חייב במזוזה ולפי דעת הרא"ש פטור ולפי מה שכתב הש"ך שם גם דעת רבינו ירוחם כהרא"ש ולכן יש לחוש לדעת הראש לקבוע מזוזה בלא ברכה ע"ש והנה הנפקותא שבין דעת הרמב"ם לדעת הרא"ש שהמציא הש"ך לענין ברכה היא בנדון דידן בחיוב מזוזה דאורייתא דלדעת הרמב"ם שהחדר קטן חייב במזוזה צריך לקבוע המזוזה בימין כניסה לחדר קטן ולהרא"ש דהחיוב הוא משום חדר גדול לבד כיון שהחדר קטן פטור צריך לקבעה בצד שכנגד שהוא הימין של כניסה מן ח"ק לח"ג ואם שינה לדעת זה או לדעת זה פסולה דמזוזה שקבעה בשמאל פסולה כמבואר בפוסקים ואף שהט"ז בא"ח (סי' תרל"ד) העלה שאין פלוגתא כלל ושגם דעת הרמב"ם כדעת הרא"ש וחולק על הרא"ש שהבין דעת הרמב"ם שחולק עליו מכ"מ מי יכריע נגד הרא"ש והפוסקים בכוונת הרמב"ם וכן בין דעת הרמב"ם לדעת הרא"ש בחיוב מזוזה דאורייתא ולכן לענ"ד לצאת ב' השיטות צריך לקבוע בפתח זה שבין ח"ג לח"ק ב' מזוזות אחת בימין הכניסה מן הח"ק לח"ג ואחת בצד שכנגד בימין הכניסה מן הח"ג לח"ק ואין לחוש בזה משום בל תוסיף כשעושה ב' מזוזות בפתח א' כיון דממנ"פ רק אחת מהן כשרה לכל אחת מהשיטות א"כ ליכא בל תוסיף כמו במניח ב' זוגי תפילין של רש"י ור"ת כאחד שאין בזה משום ב"ת כיון דרק א' מהן כשר כמבואר בטוש"ע א"ח (סי' ל"ד) וכאשר קובע ב' המזוזות יעשה האחת בימין הכניסה לחדר הקטן באלכסון ושמע כלפי פנים של חדר הקטן והאחת במזוזה השמאלית דהיינו בימין הכניסה לחדר הגדול באלכסון ושמע כלפי חדר הגדול ויכוון שבאיזה מהן שהיא כדין יהי' יוצא ידי מצות מזוזה וכן עשיתי מעשה בביתי ובאשר שדבר חדש הוא שלא ראיתי בפוסקים לעשות ב' מזוזות בפתח א' מספק העלתי פסק זה על ספר לשמוע דעת חכמים. הקטן יעקב.