בנין ציון/צה
ב"ה מאננהיים, סיון תק"ץ לפ"ק. נשאלתי – ס"ת שנמצא בה שם הוי' ב"ה שנחלקה היוד ע"י קריעה והגיע הקריעה גם תוך אות ה' עד שנחלק כמעט גם כל גג הה"א אם יש תקנה לאותה יריעה? תשובה – לפי המבואר בי"ד (סי' ר"פ) אם נחלק שום אות ע"י קריעה פסול ולא מהני מה שמדבקו מאחוריו ע"ש אכן מטעם זה אין לפסול כאן דכבר כתב הש"ך שם דזה דוקא היכי שנחלק ונשתנה צורת האות עי"ז ולכן בנדון זה שלא נשתנה צורת האות אין כאן פסול גם אין לפסלו מהא דאמרינן בפרק הקומץ כל אות שאין גויל מקיף לה מד' רוחותיו פסול דכבר הקשה הב"י אהא דכתב הטור בא"ח (סי' ל"ב) דנפסק האות ולא נשתנה כשר מהא דפרק הקומץ ותירץ בתי' בתרא דזה דוקא היכי דלכתחלה לא הי' מוקף גויל אבל היכי דהוי מוקף בתחלה ואח"כ נפסק כשר וכן פסק בש"ע (שם) וא"כ ה"נ דהי' מוקף מתחלה כשר לכאורה אבל באמת נ"ל דמכ"מ אין תקנה ליריעה זו דהנה הט"ז (שם ס"ק י"ד) הקשה דברי ש"ע אהדדי דלעיל פסק כירושלמי דגם בפנים צריך להיות מוקף קלף ואם ניטל כל תוכו של הה"א פסול אפילו ניטל לאחר כתיבה וכאן פסק דלא בעינן שיהי' מוקף גויל לבסוף אם בתחלה הי' מוקף וכן הקשה באלי' רבה ושניהם הניחו הקושיא בצ"ע והנלענ"ד בזה דבלא"ה צריך להבין דעת הש"ע כיון דפסול דבוק אות באות הוא ג"כ מטעם מוקף גויל כמבואר שם א"כ מ"ש דלענין דבוק לא מחלקינן בין הי' נפרד מתחלה ואח"כ נדבק או לא ומ"ש דלענין נחלק האות דמחלקינן בכך אכן באמת החילוק פשוט דבנחלק האות עד שאין מוקף גויל דפסולו משום וכתבתם כתיבה תמה כל שהי' כתיבה תמה בתחלתו לא מפסל במה שנחסר אח"כ הגויל אבל בדבוק הפסול דבעינן שכל אות יהי' לעצמו דאי לאו הכי אין זה צורת האות זה לעולם מפסל ולכן כל שנחתך כל הקלף תוכו של הה"א הוי כאלו נגע רגל ימין ברגל שמאל או בגג שלמעלה כיון שהקלף שהי' חולק הכתב נסתלק א"כ נפסל מטעם דבוק ולכן אין סתירה בדברי הש"ע דהש"ע לא הכשיר רק קרע באות א' אבל כשהגיע הקרע לאות אחר ונסתלק הקלף שהפריד אותם הוי כאלו נגע אות באות ופסול אפילו נעשה אחר כתיבה ונ"ל להביא ראי' לזה מדברי תשובת באר עשק הביאו בבית לחם יהודה (סי' ר"פ) וז"ל שם ס"ת שאכלו עש באותיות השם ישים טלאי חוץ לנקב מאחורי הקלף או הגויל ואח"כ יגרור מעט מן האות כדי שתהא מוקפת כהלכתו ולא הוי ח"ו כמוחק אלא כמתקן כיון דההוא שעתא אינו כשר והשתא מעמידו בהכשרו עכ"ל ולכאורה דבריו תמוהים היאך חשב זה לפסול ודאי והיקל במחיקה הא מדינא כשר הוא כיון שנעשה אחר הכתיבה אע"כ דדעתו ג"כ הכי דהיכי דנקרע הקלף בין אות לאות באופן שאין הפסק בין אות לאות אפילו אחר כתיבה פסול שוב א"ע ראיתי בתשובת נודע ביהודה חלק י"ד (סי' ע"ה) שכתב כדברי והביא ג"כ הראי' מירושלמי ושמחתי שכוונתי לדעת הגאון ובר מן דין ראיתי בתשובת דבר שמואל (סי' של"ג) שכתב ממש בנדון זה שנכנס הקריעה באותיות אף שלא הי' ניכר כלל ואעפ"כ פסל משום דחשב זה לקלקול אותיות שפסל הש"ך (בסי' ר"פ) וכיון דבנדון דלפנינו שהפסול בשם אין תקנה בגרירה לכן אין תקנה ליריעה זו וצריכה גניזה. כנלענ"ד הקטן יעקב.