בנין ציון/מז
ב"ה אלטאנא, יום ו' ט"ו סיון תרכ"א לפ"ק. לבני היקר מ"ה בן ציון נ"י בק"ק מאהילעוו יע"א. מה ששאלת ממני להביע דעתי בבהמה או עוף שיש לו ב' ושטים והאחד מנוקב או יש לו ב' כבדים והאחד אין לו ב' זיתים במקום מרה ובמקום חיותא אם נימא דהנקוב היתר כמאן דליתא דמי וכן בכבד שאין לה ב' זיתים מפני שראית בתוספ' ורא"ש ר"פ אילו טרפות דניקב הוא כנטול. הנה בי"ד סי' נ' פשוט דכל יתר כנטול דמי ובזה יש ג' פירושים לרש"י ורמב"ם הפי' כאלו חסר אבר השני ג"כ ולרמב"ן הפי' כאלו נטול ממקום שהוא מחובר שם עם המקום שהוא דבוק בו וכן דעת הרשב"א אלא שהוא מיקל דלא אמרינן דנטול עם המקום שהוא מחובר שם אלא כנחתך בשו' ויש נפקותא בין דעת הרמב"ן לדעת הרשב"א בשני טחולין שדבוקים במקום עובין או שני כבדים שדבוקים במקום חיותי' דלרמב"ן טרפה ולרשב"א כשר כמבואר בפרי חדש סי' מ"א ע"ש ולכן בושט לכל השיטות טרפה דבין אי נימא דהוא כניטל הושט לגמרי כשיטת רש"י ורמב"ם בין אי נימא כניטל היתר לבד הרי במקום שינטל הושט היתר יהי' נקב בקיבה או בושט אם נכנס היתר למטה בושט וכי ס"ד דמפני שהוא ושט נקוב לא יקרא יתר וכן לענין ב' כבדים תלי בפלוגתא זו לשיטת רש"י גם זה טרפה ולשיטת הרמב"ן והרשב"א יהי' כשר אם נראה דהכבד השלם הוא עיקר והחסר הוא היתר אכן כיון דהש"ע סי' מ"א פסק כרש"י להטריף ב' כבדים א"כ לדידן גם בכבד טרפה ואף דמדברי התוספ' ר"פ אילו טרפות נראה דניטל הוא בכלל ניקב ולכן בכל מקום שנאמר שניקב טרפה גם ניטל טרפה וכן פסק בש"ע סי' נ' מכ"מ מפני זה לא אמרינן אפכא ג"כ שניקב הוא כניטל ולכן אפילו ניקב הושט דינו כב' ושטים. כנלענ"ד הקטן יעקב.