בנין ציון/כא
ב"ה אלטאנא, יום ג' ז' אב תר"ז לפ"ק. להרה"ג וכו' מ"ה אברהם זוטרא נ"י הגאב"ד דק"ק מינסטער יע"א. בדיק לן מר נ"י לחוות דעתי אם למול בן ישראלית שנתעברה מא"י בשבת. נדרשתי לזה ואבאר הדין ממקורו. הפוסק שהעיר בראשונה לזה שלא למול בשבת בן ישראלית שנתעברה מא"י הוא הר' משה שהביאו בשו"ת רבי מנחם הובא בדרישה י"ד סי' רס"ו והוא חולק עליו ועל זה כתב הגאון מ"ה וואלף האמבורג נ"י בספרו נחלת בנימין בקונטרוס המילה וז"ל ואמרתי דטעמו של ה"ר משה הוא עפ"מ דפירש"י בפ' אמור בן איש מצרי בתוך ב"י מלמד שנתגייר וקשה למה הוצרך להתגייר הא קיימ"ל נו"ע הבא על בת ישראל הולד כשר או כמ"ד הולד ממזר וא"כ לד"ה א"צ גירות וכן הקשה הרמב"ן והרא"מ אך דעת רש"י דטעמא של מ"ד הולד כשר כיון דבנכרים הולד הולך אחר הזכר כדאיתא בקידושין (דף ס"ז) וכו' ולהכי אצטריך קרא לאשמעינן שנתגייר ומתחלה רציתי לומר דסברת ה"ר משה לאסור ע"פ מש"כ התוספ' בקידושין (דף ע"ה) דנכרי הבא על בת ישראל הולד כשר וצריך להתגייר וכן דעת פסקי תוספ' וכמש"כ המהרש"א וכן רש"י ואם כן כל כמה דאינו מתגייר נכרי הוא ואסור למול וכו' ע"ש שהאריך ולבסוף מסיק וז"ל היוצא מכל דברינו דה"ר משה בדרישה אם סמך עצמו ע"ד פסקי תוספ' ורש"י אינו ראי' וכו' אלא דעיקר סמיכתו ע"ד רש"י בפ' אמור גבי איש מצרי דב"ע בזנות ואפ"ה צריך להתגייר כללא דמלתא דיש לה"ר משה סיוע מש"ס ופוסקים ע"כ אין להקל באיסור תורה ובנדון כזה יש להמתין למהלו עד אחר שבת עכ"ל הרב אוה"ב נ"י: ובתחלה אחקור אם באמת יש סיוע לשיט' ה"ר משה ואח"כ אם יש לסמו' עליו. הנה במה שכתב דיש סיוע משיט' רש"י ותוספ' דס"ל דאם אמרינן הולד כשר צריך גירות לבאר זה אעתיק פה מה שכתבתי בחדושי ליבמות על מה שכתבו התוספ' שם (דף ט"ז ע"ב) ד"ה אמוראי המהרש"א פי' מה שכתבו משום דסברה דהולד כשר משום דאי הולד כשר ע"כ הולך אחר הנכרי וכמו שכתבו התוספ' בקידושין ולענ"ד קשה דהתוספ' לא כתבו כן רק בלשון ושמא ובאמת שיטה זו צ"ע דמה שהביאו ראי' מסוגיא דקידושין (דף ס"ח) אדרבא שם מוכח להיפך דאף דהס"ד דמקשה דקאמר (שם) לימא קסבר רבינא הי' כן דלמ"ד הולד כשר אזיל בתר נכרי מכ"מ כי משני ממזר נמי לא הוי ע"כ מוכח אפכא דגם למ"ד הולד כשר ישראל הוא וכן נלענ"ד להוכיח ג"כ ממה דאמרינן לקמן (דף מ"ה) הולד פגום לכהונה ק"ו מאלמנה ע"ש והשתא אי ס"ד דלמ"ד כשר בתר נכרי אזיל א"כ ל"ל טעמא מק"ו לפסול אותה לכהונה תיפוק לי' דגיורת פסולה לכהונה מן התורה כדאמרינן לקמן (דף ס"א) והן אמת דיש ליישב זה על שיטת התוספ' ע"פ מה שפירש הרמב"ן שם דמה דאמרינן הולד פגום לכהונה היינו גם בבן דיש לו דין חלל לפסול לכהונה אם בא על ישראלית ולפ"ז א"ש דאף דהבת גיורת היא מכ"מ י"ל דצריך ק"ו משום בן דגר הבא על ב"י לא פסלה לכהונה אבל זה פוסל מק"ו אכן מדברי רש"י נראה בפי' דלא ס"ל כהרמב"ן וכ"כ הרשב"א והריטב"א שם והביאו הירושלמי דמבואר שם ג"כ דהק"ו רק לענין בת מייתי וא"כ ודאי יקשה דל"ל ק"ו כיון שגיורת היא אע"כ דאי אמרינן דהולד כשר הוי ישראל כשר וכ"נ גם מדברי הריטב"א ודלא כדברי התוספ'. שוב ראיתי שהמהרש"א עצמו בקידושין (דף ע"ה) נראה כמסתפק אם דעת התוספ' שם כן דאזיל הולד בתר נכרי ע"ש ומה שהקשה שדברי רש"י סותרים זא"ז כפי מה שכתבתי בזה לק"מ דרש"י לא פירש כן רק בהס"ד דלימא קסבר רבינא אבל לפי האמת אדרבא מוכח דלא צריך להתגייר ולכן פי' רש"י שפיר כן (דף ע"ה) גם מדברי הפוסקים אהע"ז (סי' ד') דחולקים אי הבת כשר או פגום לכהונה מטעם ק"ו ע"ש מוכח דס"ל דלאו גיורת היא אלא ישראלית גם מדברי התוספ' ב"ב (דף ג') מוכח שדעתם דאי הולד כשר לא אזיל בתר דידי' דאל"כ לא מקשו שם מידי אפי' רש"י וכן מוכח ג"כ ממה שכתבו שם דצ"ל שלא נשאו ישראלית וכן כתב רש"י בפי' ג"כ בקידושין (דף ע') דמסתמא לא נשאו בנות ישראל ולכן ל"ק קושית התוספ' עליו די"ל באגריפס הי' ידוע להם דאמו ישראלית היתה כן כתבתי בחדושי. ועתה ראיתי שגם התוספ' נדה (דף נ"ו) כתבו כן דבין אם הולד ממזר או כשר ישראל הוא וגם ראיתי שמה שכתבתי ביישוב הסתירה של רש"י שכן כתב גם בשער המלך ומסיק ג"כ שלרש"י א"צ גירות וכן נראה ג"כ מסתימת כל הפוסקים שכתבו סתמא נו"ע הבא על ב"י הולד כשר ולא כתבו שצריך להתגייר והנך רואה שאין סיוע להר"ר משה משיטת רש"י ותוספ' דהולד צריך גירות דאדרבא שיטת רש"י נראה דישראל גמור הוא וגם מהתוספ' יש הכרע יותר לשיטת כל שאר הפוסקים דאין צריך גירות. ומעתה נחקור עוד אם יש סיוע לה"ר משה מדברי רש"י פ' אמור ממה שכתב שם בתוך ב"י מלמד שנתגייר כמו שכתב הגאון אוה"ב נ"י ולענ"ד דבריו בזה תמוהים דאם אמנם יש סיוע לזה למה לא הזכיר רק דברי רש"י שאין מהם הכרע נגד הפוסקים החולקים והלא דברי רש"י הם מהתורת כהנים אשר מזה כפי דעת הרה"ג נ"י יהי' סתירה לכל הפוסקים דס"ל שא"צ גירות דהכי אמרינן בת"כ והוא בן איש מצרי אע"פ שלא היו ממזרים באותה השעה הוא הי' כממזר בתוך בני ישראל מלמד שנתגייר עכ"ל הרי שדברי רש"י הם דברי ת"כ ויהי' מזה סתירה לשיטת כל הפוסקים ולשיטת רש"י עצמו דס"ל דנו"ע הבא על ב"י הולד כשר וא"צ גירות אבל באמת הך מלמד שנתגייר פירושו כמשכ' הרמב"ן שנתגייר במילה וטבילה והרצאת דמים בשעת מ"ת ככל ישראל והוצרך להשמיענו כן מדכתיב והוא בן איש מצרי שלא נטעה לומר שנשאר מצרי ולא נתגייר עם ישראל אבל אם הי' נולד לאחר מ"ת לא הי' צריך גירות וע"פ פי' הרמב"ן יש לפרש ג"כ רישא דת"כ מה שאמר הוא הי' כממזר שהקרבן אהרן נדחק בזה אבל י"ל כיון שסתם ספרא ר' יהודה ולפי מה שכתבו התוספ' יבמות (דף מ"ז) ד"ה נאמן ס"ל לר' יהודה דנו"ע הבא על ב"י הולד ממזר ע"ש אכן זה דוקא בבא על בת ישראל דהיינו אחר מ"ת וזהו פי' דברי הת"כ אע"פ שלא היו ממזרים באותה שעה פי' אפילו אותם שנולדו מנו"ע באותה שעה עדיין לא היו ממזרים כיון שבאו עליהם קודם מ"ת הוא הי' כממזר דלזה פרט הכתוב שהי' בן איש מצרי דאל"כ אין נפקותא באביו כיון שהעיד הכתוב שנתגייר וע"פ דברינו אילו מוכרח כדברי הרמב"ן דאיך אפשר לפרש שנתגייר משום דאי הולד כשר צריך גירות שהרי סתם ספרא ר' יהודה דס"ל הולד ממזר ואז לכ"ע ישראל הוי וא"צ גירות אלא ודאי כדברי הרמב"ן הרי שגם מזה אין סיוע לדעת ה"ר משה לומר שצריך גירות ושאסור למוהלו בשבת אכן גם לו ימצא סיוע לדבריו הרי ה"ר מנחם שהביא שיטתו חלק עליו וגם הפרישה חלק עליו וכתב בפי' דמותר למוהלו בשבת וכ"כ ג"כ בתפארת למשה וכן נראה מסתימת כל הפוסקים שכתבו דבן הנכרית אסור למוהלו בשבת משום דאזיל בתר דידה ולא כתבו חדוש יותר דאפילו בן ישראלית הבא מן הנכרי אע"כ דכולהו ס"ל דישראל גמור הוא וא"כ איך נסמוך על דעת יחידית הנדחת מכל צד לבטל מצות מילה בשמיני החמורה שדוחה שבת לדעת כל הפוסקים שישראל גמור הוא וצריך למוהלו בשבת ואני תמה על הגאון הרה"ג אוה"ב נ"י שחשש לדעת ה"ר משה שלא למוהלו בשבת למה לא חשש יותר להצריכו גם טבילה שהרי פסקינן דאין גר עד שימול ויטבול ואם צריך גירות ולא יטבול הרי יטמע בישראל ואפשר לבא עי"ז איסור אשת איש אם יקדש ב"י ויקדשה גם אחר ואפילו איסור זה בעצמו דמילה בשבת אפשר שיגרום כשיגדל וישא ב"י וימולו בנו בשבת אכן לענ"ד א"צ לחוש לכל זה דישראל גמור הוא וצריך למוהלו בשבת כסתימת כל הפוסקים וכמנהג ישראל ואפילו טבילה א"צ מן הדין רק לענין לטבלו אולי יש לחוש לספק התוספ'. כן נלענ"ד הקטן יעקב.