בנין ציון/יג
ב"ה אלטאנא, כ"ט אדר שני תרי"ג לפ"ק. שאלה – ס"ת שנמצא בו טעות בספר בראשית ונתערב בס"ת אחרים כשרים וחפשו חפוש אחר חפוש אחר הטעות ולא יכלו למצוא והגיע זמן המקרא לקרות בתורה באחת מסדרות דספר בראשית אם מותר לקרות באחד מהספרים ולברך כדינו או אם צריך לטרוח למצוא ס"ת כשר ודאי. תשובה – כענין שאלה זו כבר הוזכר באחרונים דבשו"ת יד אלי' סי' פ"ח פסק דס"ת שיש בו טעות שנתערב באחרים מותר לקרות באחד מהם דחד בתרי בטיל ואע"ג דהס"ת הוי דבר חשוב מכ"מ כיון דהס"ת לא נפסל רק מחמת הטעות ה"ל כחתיכה הראוי להתכבד שנאסר ע"י בליעת איסור דבטל דאף דהחתיכה חשוב מכ"מ הבלוע אינו חשוב וה"נ אין אנו דנין על הספר אלא על הטעות ע"ש ובבית לחם יהודה בי"ד סי' רע"ט התיר מטעם אחר כיון שהרמ"א בא"ח סי' קמ"ג כתב ובשעת הדחק שאין לצבור רק ס"ת פסול י"א דיש לקרות בצבור בברכה ויש פוסלין נמצא כאן דהוי שעת הדחק מותר מטעם ספק ספקא שמא אין זה הס"ת הפסול ואת"ל שהוא הפסול שמא הלכה כי"א שמותר לקרות בשעת הדחק בס"ת פסולה ועוד כיון דהרמ"א כתב עוד שם בשם הר"ן דאם חומש אחד שלם בלא טעות יש להתיר לקרות באותו חומש אע"פ שיש טעות באחרים ולכן אפילו להיש פוסלים לקרוא בספר פסול בשעת הדחק הוי ס"ס שמא אין זה הס"ת שיש בו הטעות ואת"ל זהו שמא אינו בחומש שקורא בו עכ"ד והנה בנדון השאלה דלפנינו לא שייך ההיתר של בל"י מטעם ספק ספקא דהשני ספק ספקות אינם כאן דלסמוך על היש מכשירין בשעת הדחק לקרות בספר פסול ליכא שהרי אם יטרח אולי ימצא ס"ת כשר ולא הוי שעת הדחק והספק ספקא דאולי בחומש זה אין הטעות ליכא שהרי יודע ודאי שהטעות הי' בספר בראשית שצריך לקרות בו. אכן עדיין נשאר ההיתר של שו"ת יד אלי' שהס"ת פסול בטל בכשרים. אבל ראיתי בשו"ת חתם סופר י"ד סי' רע"ז שחלק על שו"ת יד אלי' מב' טעמים, האחד, דלא שייך כאן בטול כיון שאפשר לברורי ולהכיר האיסור לא אמרינן דבטל ודלא כט"ז בא"ח סי' תל"ב. אמנם מכח טעם זה לא יהי' חשש בנדון שלפנינו דמה בכך שאפשר לברורי אם יטרח עוד זמן רב הרי עתה בשעה שצריך לקרות בצבור אי אפשר לברורי וכסברא זו כתב החתם סופר בעצמו לענין היתר ספק ספקא דאף דאפשר לברורי מכ"מ כיון דאי אפשר לברורי בזמן מועט אין לבטל קריאת התורה בברכה בשביל זה כמש"כ המג"א סי' ח' לענין ציצית דאם כשבודק הציצית יתבטל מתפלת הצבור מקרי אי אפשר לברורי. אכן עוד מטעם שני חולק החתם סופר על היתר דבטול ברוב וכתב וז"ל ובלאו הכי דברי יד אלי' תמוהים ואינם לפי כבודו דלפי שהחליט ס"ת הוא דבר חשוב ולא בטל אלא דהכא בטל כיון שאין פסולו אלא מחמת הטעות והוא אינו חשוב ומדמי לי' לדבר הנאסר מחמת הבלע ודבריו תמוהים למה זה דומה לחתיכה הראוי' להתוכבד שבלע טפת חלב דלא בטל אע"ג דאיסורא ע"י החלב מכ"מ כיון שחתיכה עצמה נאסרה ונעשה נבלה הו' לי' חהר"ל והכא ע"י הטעות נפסל הספר או לכל הפחות החומש כולו מלקרות בו בצבור והוי דבר חשוב דלא בטל והוא דבר פשוט לכל מבין על כן אין לסמוך על דברי תשובת יד אלי' הנ"ל עכ"ל ולפי דברים האלה נפל גם ההיתר דבטול ברוב בבירא. אבל באמת תמה תמה אקרא על פסק החתם סופר בזה דמה שכתב והוא דבר פשוט לכל מבין במכ"ה לפענ"ד הדבר פשוט לכל מבין אפכא שדברי יד אלי' נכונים והם לפי כבודו שמדברי חת"ס נראה שדעתו דמה דאמרינן רק בבשר בחלב דלא בטל חתיכה ראוי להתכבד ולא בשאר דברים שנאסרו מבליעת איסור הוא כיון שהחתיכה עצמה נעשה נבלה ונאסרה ולכן דומה הך דס"ת לבב"ח שג"כ נפסל כל הספר ע"י טעות וזה אינו דהחלוק בין בליעת חלב בבשר לבליעת איסור בהיתר אינו מטעם דבב"ח החתיכה נעשה נבלה משא"כ בשאר איסורים שהרי בפי' כתב הש"ע י"ד סי' ק"א ס"ב דאפילו למי שסובר חתיכה עצמה נעשה נבלה בכל איסורים מכ"מ לא נחשב חתיכה הראוי' להתכבד ע"י בליעת איסור כיון דאין האיסור הנבלע בה ראוי להתכבד ורק בב"ח חשיב איסור הראוי להתכבד כיון דכל חד באפי' נפשי' שרי וע"י חבורן יחד נאסרו חזר הכל להיות כגוף אחד כן מבואר בפוסקים ראשונים ואחרונים שם וא"כ הך טעות שפוסל הס"ת אינו דומה רק לאיסור שנבלע בחתיכת היתר ועשאו נבלה ואסרו כולו ואעפ"כ לא נחשב חהר"ל כיון דהאיסור אינו ראוי להתכבד וה"נ אין הטעות האיסור ראוי להתכבד רק הס"ת ואיך ידמה זה לבב"ח דשם נעשה האיסור ע"י חבור החתיכת בשר החשוב עם החלב ולכן שפיר נחשב האיסור ראוי להתכבד משא"כ בטעות של ס"ת דהוא לבד הוא האוסר ואינו דבר חשוב ולכן לא בלבד שהנדון דטעות בס"ת לא דומה לבב"ח אלא לבליעת איסור בהיתר בשאר איסורים אלא דעוד עדיף אפילו משאר איסורים שהרי הטעם דאמרינן חתיכה נעשה נבלה הוא משום דאפשר לסוחטו אסור כמבואר בטור י"ד סי' צ"ב ולמ"ד דאמרינן חנ"נ גם בשאר איסורים אמרינן ג"כ אפשר לסוחטו אסור בכל איסורים כמשכ' הטור בשם ר"ת שם ע"ש והרי בהך דס"ת ודאי אפשר לסוחטו מותר דאם הוציא האיסור דהיינו שתיקן הטעות חזר כל הס"ת להכשרו א"כ אין שייך בזה חתיכה עצמה נעשה נבלה להחשב איסור הראוי להתכבד אפילו אם היינו אומרים דחתיכה שנאסר ע"י בליעת איסור שנעשה נבלה חשיב ראוי להתכבד וכש"כ אחר שאפילו בזה בטיל ולא נחשב ראוי להתכבד ולכן יפה דן היד אלי' ששייך בזה ביטול ועל כן בנדון השאלה הס"ת הפסול בטל בכשרים ומותר לקרות בכל א' בשעה שאי אפשר לברר ולאחר שקרא בו שוב יחפש. וכן נ"ל שודאי לכתחלה צריך לחפש בכל הספרים שנתערבו שאין לשהות ס"ת שאינה מוגה ומכ"מ אם חפש בכולן ולא מצא ושוב חפש שנית בקצת מהם ולא מצא אזי מותר לקרות בהן לכתחלה ולא צריך לחפש עוד משום אפשר לברורי דיכול לתלות הטעות באותן שנשארו כדאמרינן נדה (דף ס"א) לענין ג' נשים ולענין גל טמא שנתערב בין גלים טהורים דתולה הבדוק באינו בדוק וה"ה הכא לענין אפשר לברורי ורק אם חפש בכולן ולא מצא אז לא יקרא לכתחלה באחד מהם היכי דאפשר לברורי עד שיתחיל שוב לבדוק. כנלענ"ד. הקטן יעקב.