בני אהובה/הלכות אישות/ז/כ
הלכות אישות/ז/כ
העושה שליח. עיין במשנה למלך שנסתפק בהעושה שליח ושליח קידש קידושין שאין מסורים לביאה אי המשלח יכול לומר אדעתא דהכי לא שדרתיך ואין לך שינוי גדול מזה וכן מסתבר שאינה צריכה גט אבל ראיתי שם במשנה למלך שהביא ראיה לאסור בלא גט מהא דמסכת קידושין דף נ"ב ע"א דתני טביומי לזה חמשה בנים ולזה חמשה בנות ואמר אחת מבנותיך מקודשת לאחד מבני כל אחת ואחת צריכה חמשה גיטין הרי גם בממנה שליח אמרינן דקידושין שאינם מסורים לביאה הוי קידושין דהא התם הבנים שוויוהו לאב שליח ואין מכאן ראיה לפי מה שכתבו הפוסקים דאם המשלח עומד ואמר אין אני מקפיד בזה הוי שליחותו שליחות א"כ גם כאן יש לומר דמיירי דהבנים נתרצו למעשה אביהם או שהיו עומדים במעמד קידושי אביהם ונתרצו למעשיו דכו"ע מודים דמהני וכל עיקר כוונת הברייתא להודיע דקידושין שאינם מסורים לביאה הוי קידושין ונראה ראיה דיכול למחול אח"כ אפילו לא עמד שם בשעת מעשה מהא דמסכת קידושין דף מ"ח ע"ב דהוי ס"ד בגמרא לאוקמי הא דתנן בדינר של כסף ונמצא של זהב דאמר לשלוחו הלויני דינר של כסף לקדש בשבילו אשה והלוה לו דינר של זהב דת"ק סבר דאשה מקפדת וזה ודאי דיכול הבעל לומר איני רוצה ליתן לה של זהב לקידושין ואין שינוי גדול מזה ולא יהיה זה פחות מהאומר תן לה בשמאל ונתן לה בימין וא"כ מה איריא דהיא מקפדת הא בלא"ה אין קידושיו קידושין ועל כרחך צריך להיות דמצדו ליכא קפידא דהוא נתרצה אח"כ למעשה השליח ולכך כל הקפידא מצד אשה המקבלת ועיין בריטב"א (ו).
ובהגהת למשנה למלך שם הביא ראיה מהא דתנן במסכת קידושין דף ס"ד ע"ב המקדש בתו סתם אין הבוגרת בכלל ומפורש בגמרא כגון דשויתיה לאביה שליח ומשום דלא שביק אינש מצוה דרמיא עליה וכו' ואמאי איצטרך להאי טעמא תיפק ליה דהבוגרת לא עשוהו שליח לקבל קידושין שאין מסורין לביאה עכ"ל ואין משם ראיה דהא דמשני כגון שאין לו אלא בוגרת וקטנה אליבא דמ"ד קידושין שאין מסורין לביאה לא הוי קידושין קיימינן וא"כ שפיר שויתיהו שליח דאי הוי קידושין שאין מסורין לביאה לא היה קידושין ואין כאן קלקול שליחות וא"כ הו"א דאף הקטנה אינה מקודשת דהא הוי שאין מסורין לביאה קמ"ל דאין הבוגרת בכלל אבל למסקנא דקי"ל דקידושין שאין מסורין לביאה הוי קידושין יש לומר באמת דלכך אין הבוגרת בכלל מטעם קלקול השליחות וקמ"ל דיוקא דשאר בנות בכלל אף דהוי קידושין שאין מסורין לביאה כס"ד בגמ' בהקושיא.
(ו) אמר המגיה דברי המחבר לכאורה תמוהים דהא במסכת קידושין דף מ"ח ע"ב אמרינן בהא דאמר לשלוחו הלוני דינר של כסף וכו' דמר סבר קפידא מפרש שם רש"י בהדיא דמשום הקפידא דבעל הוי שליח שינה בשליחתו ומה זה שהקשה הרב דתיפוק ליה משום שינוי השליחות אבל באמת כוונת הרב בזה לתרץ קושיית הריטב"א שהקשה אמאי מקודשת לר' שמעון דודאי הוי קפידא דבעל בזה דשינה השליח על כן מפרש הרב המחבר דמיירי שנתרצה אח"כ למעשה שליח רק ת"ק סבר דקפידא דאשה הוי דכיון דהוא אמר תחילה ליתן כסף מסתמא ידע דניחא לה בכסף ולכך נקט בגמרא אשה פלונית ור"ש ס"ל מראה מקום וכו' וזה כוונת המחבר מש"כ ועיין בריטב"א היינו משום קושייתו הוצרך לפרש דלא כפי' רש"י ז"ל.