בן איש חי שנה ראשונה בראשית
שנה ב': בראשית | שמות | ויקרא | במדבר | דברים
הלכות שנה ראשונה – פרשת בראשית – הלכות ציצית
פתיחה
[עריכה]וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם [בראשית ג, כא].
הִנֵּה יָדוּעַ מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּינוּ הָאֲרִ"י זַ"ל בְּעִנְיַן הַלְּבוּשִׁים דְּאָדָם הָרִאשׁוֹן, קוֹדֶם הַחֵטְא הָיוּ כָּתְנוֹת אוֹר מִן הַחַשְׁמַ"ל, וּכְשֶׁחָטָא הִפְסִיד אוֹתָם הַלְּבוּשִׁים דְחַשְׁמַ"ל, שֶׁהֵם שע"ח נְהוֹרִין כְּמִנְיַן חַשְׁמַ"ל, וְעָשָׂה לוֹ מַלְבּוּשׁ אַחֵר מִקְּלִיפַּת נֹגַהּ, וְהֵם כָּתְנוֹת עוֹר, וְכַנִּזְכָּר בְּעֵץ חַיִּים (שַׁעַר קְלִיפַּת נוֹגַהּ פֶּרֶק ד), יְעֻיַּן שָׁם. גַּם כָּתַב הָאֲרִי זַ"ל בְּשַׁעַר הַכַּוָּנוֹת [דַּף ב ע"ב] בְּכַוָּנַת מַלְבִּישׁ עֲרוּמִים דְּמִלְּבוּשׁ הָאָדָם הוּא מִן הַקְּדֻשָּׁה, וְעַל יְדֵי עֲבֵירוֹת שֶׁעוֹשֶׂה גּוֹרֵם שֶׁיִּתְאַחֲזוּ הַקְּלִיפּוֹת בְּמַלְבּוּשָׁיו. וְהִנֵּה הַמַּלְבּוּשִׁים יֵשׁ בָּהֶם אוֹר הַמַּקִּיף מִחוּץ לָהֶם כַּנּוֹדָע, כִּי יֵשׁ אוֹר פְּנִימִי בִּפְנִים וְנִכְלָל בְּתוֹךְ הַגּוּף, וְהַמַּלְבּוּשׁ סוֹבֵב אֶת הַגּוּף, וְעַל הַמַּלְבּוּשׁ הֵם הָאוֹרוֹת הַמַּקִּיפִים וְעוֹמְדִים מִחוּץ הַמַּלְבּוּשִׁים, וּלְכָל לְבוּשׁ וּלְבוּשׁ יֵשׁ בְּחִינַת אוֹר מַקִּיף כְּפִי עֶרְכּוֹ, וְאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַקְּלִיפּוֹת כְּמוֹ אוֹר מַקִּיף, לְפִי שֶׁאֵין יְכוֹלֶת בַּקְּלִיפּוֹת לִינֹק וּלְהִתְאַחֵז בָּאוֹר הַמַּקִּיף, וְלָכֵן הוּא עוֹמֵד בַּחוּץ וְאֵין לוֹ פַּחַד מֵהַקְּלִיפּוֹת וְכוּ', יְעֻיַּן שָׁם.
וְהִנֵּה בָּזֶה מוּבָן קִנְאַת הַנָּחָשׁ שֶׁנִּתְקַנֵּא בָּאָדָם הָרִאשׁוֹן קוֹדֶם הַחֵטְא וְנִתְגָּרָה בּוֹ לְהַחְטִיאוֹ, כִּי נִתְקַנֵּא מִכֻּתּוֹנֶת אוֹר שֶׁלּוֹ שֶׁרָאָה שֶׁיֵּשׁ עָלָיו אוֹר מַקִּיף גָּדוֹל כְּפִי עֵרֶךְ הַכֻּתּוֹנֶת אוֹר וְהוּא אֵין לוֹ אֲחִיזָה בְּאוֹר מַקִּיף בְּסוֹד [בְּרֵאשִׁית ג, א] וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוֹם כַּנּוֹדָע, וְלָכֵן נִתְגָּרָה בּוֹ וְהֶחֱטִיאוּ וְגָרַם לְהַעֲבִיר מֵעָלָיו כְּתוֹנֶת אוֹר וְהָיָה "עוֹר" בִּמְקוֹם "אוֹר", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר [שָׁם, כא]: "וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם", וְאָמְרוּ בַּזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ [ח"ג דַּף פג ע"ב, וּבְתִיקּוּנִים דַּף צב ע"ב] שֶׁדָּבֵק בּוֹ מַשְׁכָּא דְחִוְיָא. וּבָזֶה פֵּרַשְׁתִּי רֶמֶז הַכָּתוּב בְּתֵיבַת וַיַלְבִּשֵׁם קְרִי בָּהּ וַי לְבָשֵׁם הוּא מַשְׁכָּא דְחִוְיָא וַי הָיָה שֶׁדָבַק בָּם שֶׁכָּל זֶה הָיָה מֵחֲמַת הַחֵטְא. וְנִרְאֶה לִי בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא הַהֶפְרֵשׁ בֵּין אוֹר לְעוֹר הוּא מִסְפַּר ס"ט כְּמִנְיַן יָגוֹן, וְיָדוּעַ כִּי יָגוֹן הוּא מִצַּד סִטְרָא אַחְרָא כַּיָּדוּעַ בְּכַוָּנַת וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה שֶׁהוּא יָגוֹן פְּלוֹנִי, אֲנָחָה פְּלוֹנִית כַּנִּזְכָּר בְּסִידּוּר רַבֵּינוּ הָרַשַׁ"שׁ זַ"ל, וְלָכֵן תִּמְצָא כִּי אֶבְיוֹן וְיָגוֹן מִסֵּפֶר אֶחָד, כִּי הַנַּעֲשֶׂה אֶבְיוֹן מִן הַמִּצְוֹת דָּבֵק בּוֹ יָגוֹן, דִּשְׁנֵי אוֹתִיּוֹת א"ב יִהְיוּ ג' וְאָז אוֹתִיּוֹת אֶבְיוֹן נַעֲשׂוּ אוֹתִיּוֹת יָגוֹן, אֲבָל לֶעָתִיד בִּשְׁלֵימוּת הַתִּיקּוּן יוּסַר הַיָּגוֹן לְגַמְרֵי, וְאָז יֶחְסַר מִסְפַּר יָגוֹן מִן אוֹת ע' דְּעוֹר וְיִשָּׁאֵר אוֹת א' וְאָז יִהְיֶה צֵירוּף אוֹר שֶׁתַּחֲזוֹר עֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ.
וּלְפִי הָאָמוּר דְּאֵין אֲחִיזָה לַחִיצוֹנִים בָּאוֹר הַמַּקִּיף דִּלְכָךְ נִתְקַנֵּא הַנָּחָשׁ בָּאָדָם הָרִאשׁוֹן בַּעֲבוּר אוֹר הַמַּקִּיף שֶׁהוּא הָיָה עָרוֹם מִמֶּנּוּ שֶׁאֵין לוֹ אֲחִיזָה בּוֹ, הִנֵּה בָּזֶה מוּבָן בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא הַטַּעַם שֶׁמִּצְוַת צִיצִית מְסֻוגֶּלֶת לִזְכּוֹר אֶת מִצְוֹת ה' כְּדִכְתִיב [במדבר טו, לט]: "וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה'", וְהוּא כִּי הַצִּיצִית הוּא בְּחִינַת אוֹר מַקִּיף, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ הָאֲרִ"י זַ"ל [שַׁעַר הַכַּוָּונוֹת דַּף ד ע"א], וּלְכָךְ יֵשׁ בּוֹ כֹּחַ לִדְחוֹת אֶת הַקְּלִיפּוֹת, וְכֵיוָן דְּדוֹחֶה אֶת הַקְּלִיפּוֹת לְכָךְ מוֹעִיל לִזְכִירָה, דְּיָדוּעַ מַה שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ"ל בְּשַׁעַר הַכַּוָּנוֹת [דַּף ב ע"ב] בְּסוֹד הַמַּלְבּוּשִׁים שֶׁלּוֹבֵשׁ הָאָדָם שֶׁצָּרִיךְ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִלְבַּשׁ ב' מַלְבּוּשִׁים בְּבַת אַחַת, וְהָעוֹשֶׂה כֵּן קָשֶׁה לְשִׁכְחָה[מאמר מרדכי 1] . וְסוֹד הַדָּבָר כִּי לְכָל לְבוּשׁ יֵשׁ בְּחִינַת אוֹר מַקִּיף , וְאֵין דָּבָר שֶׁדּוֹחֶה הַקְּלִיפּוֹת כְּמוֹ אוה"מ, לְפִי שֶׁאֵין לָהֶם יְכוֹלֶת לִינֹק וּלְהִתְאַחֵז בּוֹ, וְנִמְצָא כִּי הַמְּחַבֵּר שְׁנֵי לְבוּשָׁיו וְלוֹבְשָׁם בְּיַחַד אֵינוֹ מַנִּיחַ מָקוֹם לאוה"מ לִיכָּנֵס תּוֹךְ שְׁנֵי הַמַּלְבּוּשִׁים וּלְהַקִּיף בֵּין כָּל לְבוּשׁ וּלְבוּשׁ, וְעַל יְדֵי כֵּן אֵין הַקְּלִיפּוֹת נִדְחוֹת מִשָּׁם. וְנוֹדַע שֶׁאֵין הַשִּׁכְחָה מְצוּיָה אֶלָּא מֵחֲמַת הַקְּלִיפּוֹת, כִּי הַזְּכִירָה הִיא מִצַּד הַקְּדֻשָּׁה בְּסוֹד וְאֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ, עכ"ל יְעֻיַּן שָׁם. וּבָזֶה מוּבָן הַטַּעַם שַׁפִּיר דְּהַצִּיצִית כֵּיוָן דְּהוּא בְּחִינַת אוֹר מַקִּיף יֵשׁ בּוֹ כֹּחַ לִדְחוֹת הַקְּלִיפּוֹת, וּמִמֵּילָא תִּדְחֶה הַשִּׁכְחָה וְתִתְגַּבֵּר הַזְּכִירָה בִּרְאִיָּיתוֹ לִזְכּוֹר מִצְוַת ה', כִּי בִּרְאִיָּיתוֹ עַל יְדֵי הַכַּוָּנוֹת הַשַּׁיָּיכִים לָזֶה תִּתְעוֹרֵר הֶאָרַת אוֹר הַמַּקִּיף שֶׁהוּא סוֹד הַצִּיצִית.
וְלָכֵן תִּמְצָא צִיצִית מִסֵּפֶר בֵּית יַעֲקוֹב, וְלָזֶה אָמַר [ישעיה ב, ה]: "בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר ה'", כִּי אֲחִיזָה בְּאוֹר הַמַּקִּיף שֶׁהוּא סוֹד הַצִּיצִית אֵינוֹ אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בֵּית יַעֲקֹב, וְלָזֶה אָמַר [שמות יט, ד]: "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים", וְהוּא כִּי נְשָׁרִים מִסְפַּר צִיצִית. וְכָל זֶה לְעֵת עַתָּה שֶׁאֵין לָנוּ הַשָּׂגָה בַּטַּלִּית עַצְמוֹ אֶלָּא רַק בַּצִּיצִיּוֹת שֶׁהֵם הַכְּנָפַיִם, אֲבָל בִּגְמַר הַתִּיקּוּן אָבִיא אֶתְכֶם אֵלַי שֶׁתַּשִּׂיגוּ הַכֹּל גַּם בִּבְחִינַת הַטַּלִּית גַּם אֵלִי - אֶל י' שֶׁהוּא סוֹד חָכְמָה.
הלכות
[עריכה]א
[עריכה]קֹדֶם שֶׁיְּבָרֵךְ וְיִתְעַטֵּף יְכַוֵּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה לִלְבֹּשׁ צִיצִית מְצֻיֶּצֶת כְּהִלְכָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם" [במדבר טו, לח], וְהִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא, וְעַל יְדֵי כַּוָּנַת הֲכָנָה זוֹ אָז יִהְיֶה כֹּחַ בַּהֲכָנָתוֹ בִּבְרָכָה לְהַעֲלוֹת מַיִין נֻקְבִּין וּלְהַמְשִׁיךְ הַמֹּחִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ הָרָשָׁ"שׁ בִּנְהַר שָׁלוֹם [דַּף נב ע"א; בְּסוֹף עֵץ חַיִּים דַּף טז ע"א]. וְלָכֵן טוֹב לוֹמַר בְּפִיו קֹדֶם הַבְּרָכָה "לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ וְכוּ' הֲרֵנִי מוּכָן לִלְבֹּשׁ צִיצִית מְצֻיֶּצֶת כַּהֲלָכָה כְּמוֹ שֶׁצִּוָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ 'וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם' כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵינוּ וְכוּ'", וְגַם צָרִיךְ לְכַוֵּן בְּעֵת שֶׁמִּתְעַטֵּף בּוֹ שֶׁצִּוָּנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהִתְעַטֵּף בּוֹ כְּדֵי שֶׁנִּזְכֹּר כָּל מִצְוֹתָיו לַעֲשׂוֹתָם. וְכָתְבוּ הָאַחֲרוֹנִים זַ"ל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה כָּךְ, עָלָיו נֶאֱמַר [ישעיה כט, יג] "וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה".
ב
[עריכה]יְבָרֵךְ לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית, בְּשְׁבָ"א תַּחַת בֵּי"ת וְלֹא בְּפַתַ"ח. וְצָרִיךְ לְכַוֵּן בְּבִרְכַּת הַטַּלִּית גָּדוֹל לִפְטוֹר טַלִּית קָטָן שֶׁעָלָיו שֶׁלֹּא פָּשְׁטוּ בַּלַּיְלָה, מִשּׁוּם דְּאִיכָּא דִּסְבִירָא לֵהּ שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵךְ עַל טַלִּית קָטָן בַּבֹּקֶר, וּמִשּׁוּם סָפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל אֵין מְבָרְכִים. וְכָתַבְתִּי בְּסִפְרִי הַקָּטָן מְקַבְצִיאֵל דְּאִם יְכַוֵּן בְּכָךְ סַגִּי בְּהָכִי, וְאֵין צָרִיךְ לְמַשְׁמֵשׁ בְּטַלִּית קָטָן בִּשְׁעַת בְּרָכָה גַּם לְדַעַת מָרָן זַ"ל [עַיֵּן שו"ע או"ח ח, טז], וְעַל כֵּן כֵּיוָן שֶׁהַשִּׁכְחָה מְצוּיָה בָּאָדָם וּמִשְׁתְּלֵי וְלֹא מְכַוֵּן לִפְעָמִים לְכָךְ נָכוֹן שֶׁיַּרְגִּיל עַצְמוֹ לְהוֹסִיף בְּנֻסַּח "לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ" הַנִּזְכָּר לְעֵיל, עוֹד דְּבָרִים אֵלּוּ "וַהֲרֵנִי מוּכָן לְבָרֵךְ עַל עֲטִיפַת הַטַּלִּית כְּתִקּוּן חֲזַ"ל, וַהֲרֵנִי מְכַוֵּן לִפְטוֹר בִּבְרָכָה זוֹ גַּם הַטַּלִּית קָטָן שֶׁעָלַי" . [מאמר מרדכי 2]
ג
[עריכה]קֹדֶם שֶׁיְּבָרֵךְ יְעַיֵּן וְיִבְדֹּק בְּחוּטֵי הַצִּיצִית שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּהֶם חִסָּרוֹן הַפּוֹסֵל, וְגַם יַפְרִיד הַצִּיצִיּוֹת בְּיָדָיו שֶׁלֹּא יִהְיוּ הַחוּטִין מְסֻבָּכִין זֶה בָּזֶה, וְרַק בְּשַׁבָּת לֹא יַפְרִיד אֶלָּא יִבְדְּקֵם בִּלְבַד. וְגַם עוֹד יִזָּהֵר בְּכָל יוֹם לִבְדֹּק וּלְעַיֵּן הַחוּטִים לְמַעְלָה בַּקֶּרֶן בִּמְקוֹם הַנֶּקֶב, שֶׁאִם נִפְסַק שָׁם אֲפִלּוּ חוּט אֶחָד פָּסוּל, וּבִשְׁעַת הַדְּחָק שֶׁאִחֵר לָבֹא אוֹ שֶׁהַצִּבּוּר מַמְתִּינִין עָלָיו לַעֲשׂוֹת פְּתִיחַת הַהֵיכָל אוֹ לִקְרֹא בַּתּוֹרָה יוּכַל לִסְמֹךְ אַחֲזָקָה וְלֹא יִבְדֹּק בְּאוֹתָהּ הַפַּעַם. וְכֵן מִי שֶׁהוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ וְאֵין בְּיָדוֹ לְתַקֵּן, כָּתְבוּ הָאַחֲרוֹנִים שֶׁיֵּשׁ לִסְמֹךְ עַל הַחֲזָקָה וְלֹא יִבְדֹּק.
ד
[עריכה]גַּם טַלִּית קָטָן יִזָּהֵר לְבׇדְקוֹ קֹדֶם, וּבָזֶה תִּהְיֶה גַּם אִשְׁתּוֹ מְסַיַּעַת בַּמִּצְוָה שֶׁתִּהְיֶה זְהִירָה לִבְדֹּק טַלִּית קָטָן בְּעֵת שֶׁמַּזְמֶנֶת הַבְּגָדִים לְבַעְלָהּ לְהַחֲלִיפָם, וְתִזָּהֵר גַּם כֵּן לְהַפְרִיד הַחוּטִין כִּי מֵחֲמַת כִּבּוּס וַדַּאי יִהְיוּ מְסֻבָּכִים זֶה בָּזֶה, וְאָז תִּטֹּל שָׂכָר בָּזוֹ הַמִּצְוָה לְהַצִּיל בַּעֲלָהּ מִן הָאִסּוּר, שֶׁלִּפְעָמִים הָאִישׁ בָּהוּל לִלְבֹּשׁ בְּגָדָיו וְאֵינוֹ בּוֹדֵק, אַךְ עִם כָּל זֶה הוּא לֹא יִסְמֹךְ עַל אִשְׁתּוֹ אֶלָּא יִבְדֹּק וְאַחַר כָּךְ יְבָרֵךְ.
ה
[עריכה]סֵדֶר עֲטִיפַת הַטַּלִּית גָּדוֹל הוּא כָּךְ, אַחַר סִיּוּם הַבְּרָכָה תַּעֲטֹף בּוֹ רֹאשְׁךָ בִּלְבַד, וְלֹא כְּאוֹתָם הַמִּתְחַכְּמִים לְעַטֵּף בּוֹ כָּל גּוּפָם מִתְּחִלָּה, דְּאֵין לָנוּ אֶלָּא דִּבְרֵי רַבֵּינוּ הָאֲרִ"י זַ"ל. וְאַחַר שֶׁעָטַפְתָּ בּוֹ רֹאשְׁךָ יִהְיוּ הַד' כְּנָפוֹת יוֹרְדִין עַל הַכְּתֵפַיִם לְצַד פָּנִים, שְׁנַיִם עַל צַד יָמִין וּשְׁנַיִם עַל צַד שְׂמֹאל, אָז תֹּאחַז תְּחִלָּה בַּשְּׁנַיִם שֶׁלְּצַד יָמִין וְתַשְׁלִיכֵם לַאֲחוֹרֶיךָ לְצַד שְׂמֹאל, שֶׁיִּהְיוּ כְּרוּכִים סְבִיב צַוָּארֶךָ עַל כָּתֵף הַשְּׂמָאלִי לְאָחוֹר [מאמר מרדכי 3], וּשְׁתַּיִם הַשְּׂמָאלִיִּים יִשָּׁאֲרוּ תְּלוּיִים נֶגֶד פָּנֶיךָ, וְתַמְתִּין מְעַט שִׁעוּר מַהֲלַךְ ד' אַמּוֹת אוֹ פָּחוֹת מְעַט[מאמר מרדכי 4], וְתַחֲזֹר וְתַשְׁלִיךְ אוֹתָם הַשְּׁנַיִם הַשְּׂמָאלִיִּים גַּם כֵּן לַאֲחוֹרֶיךָ לְצַד שְׂמֹאל, בְּאֹפֶן שֶׁעַתָּה נַעֲשׂוּ כָּל הַד' כְּנָפוֹת תְּלוּיִים לַאֲחוֹרֶיךָ בְּיַחַד בְּצַד שְׂמֹאל, וְתַמְתִּין שִׁעוּר מַהֲלַךְ ד' אַמּוֹת [מאמר מרדכי 5], וְאָז תּוֹרִיד הַטַּלִּית הַכָּרוּךְ בְּצַוָּארְךָ עַל כָּל גּוּפְךָ[מאמר מרדכי 6], וְעַתָּה תִּהְיֶה מְעֻטָּף בּוֹ רֹאשְׁךָ וְגוּפְךָ בְּיַחַד. כֵּן מְפֹרָשׁ בְּסֵפֶר הַכַּוָּנוֹת דְּרוּשׁ הַצִּיצִית פֶּרֶק א' [דַּף ד ע"א], וּכְמוֹ שֶׁדִּקְדֵּק יָפֶה הָרַב אֱמֶת לְיַעֲקֹב זַ"ל דַּף ק"ז ע"ד [בְּקֻנְטְרֵס שְׂפַת אֱמֶת סִימָן י], וְכֵן מְפֹרָשׁ לְהֶדְיָא בְּסִדּוּר רַבֵּינוּ הָרָשָׁ"שׁ זַ"ל. וּמַה שֶׁכָּתַבְנוּ שֶׁיִּשְׁהֶה בֵּין הַשְׁלָכַת שְׁתַּיִם הַיְּמָנִיִּים לְהַשְׁלָכַת שְׁתַּיִם הַשְּׂמָאלִיִּים שִׁעוּר הִלּוּךְ ד' אַמּוֹת, זֶה לֹא נִתְפָּרֵשׁ לְהֶדְיָא בְּדִבְרֵי רַזַ"ל וּבְדִבְרֵי הָרָשָׁ"שׁ זַ"ל, אַךְ הוֹאִיל וְנִתְפָּרֵשׁ שָׁם שֶׁצָּרִיךְ לְכַוֵּן בָּזֶה כַּוָּנוֹת בִּפְנֵי עַצְמָם וּבָזֶה כַּוָּנוֹת בִּפְנֵי עַצְמָם, דְּהַשְׁלָכַת הַשְׁתַּיִם תְּחִלָּה בְּעוֹד שֶׁהַשְּׁתַּיִם הַשְּׂמָאלִים עוֹדָם תְּלוּיִים לְצַד פָּנִים יֵשׁ בָּזֶה עִנְיָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וַאֲנַחְנוּ אֵין אֲנַחְנוּ מְכַוְּנִים בְּכַוָּנוֹת הָאֵלּוּ, לְכָךְ דַּי לָנוּ שֶׁנִּשְׁהֶה הִלּוּךְ ד' אַמּוֹת כְּדֵי לְקַיֵּם הַהוֹרָאָה שֶׁל מַעֲשֶׂה זוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב [בראשית לב, יז] 'עֵדֶר עֵדֶר לְבַדּוֹ... וְרֶוַח תָּשִׂימוּ בֵּין עֵדֶר וּבֵין עֵדֶר'.
ו
[עריכה]בֵּין בְּטַלִּית גָּדוֹל וּבֵין בְּטַלִּית קָטָן יְבָרֵךְ מְעֻמָּד. וּמִנְהַג רַבֵּינוּ הָאֲרִ"י זַ"ל שֶׁגַּם טַלִּית קָטָן הָיָה תְּחִלָּה מְעַטֵּף בּוֹ רֹאשׁוֹ וְאַחַר כָּךְ מוֹרִיד אוֹתוֹ עַל גּוּפוֹ, וּלְפִיכָךְ הָיָה מְבָרֵךְ עַל טַלִּית קָטָן "לְהִתְעַטֵּף". וְכָל אָדָם אִם יַעֲשֶׂה כֵּן הִנֵּה מָה טוֹב. אַךְ מִי שֶׁאֵינוֹ מְעַטֵּף בּוֹ רֹאשׁוֹ אֶלָּא תֵּכֶף מוֹרִידוֹ עַל גּוּפוֹ וְלוֹבְשׁוֹ, יְבָרֵךְ "עַל מִצְוַת צִיצִית" וְלֹא יְבָרֵךְ "לְהִתְעַטֵּף".
ז
[עריכה]הַלּוֹבֵשׁ טַלִּית חָדָשׁ יְבָרֵךְ "שֶׁהֶחֱיָנוּ" אַחַר בִּרְכַּת "לְהִתְעַטֵּף" וְטַלִּית קָטָן אֵין מְבָרְכִין שֶׁהֶחֱיָנוּ דְּאֵין דֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹתוֹ מִדָּבָר חָשׁוּב שֶׁיִּהְיֶה שָׂמֵחַ בּוֹ. וְאִם עֲשָׂאוֹ מִדָּבָר חָשׁוּב שֶׁהוּא שָׂמֵחַ בּוֹ יְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ.
ח
[עריכה]אֵין לְהַקְפִּיד לְהַנִּיחַ סִימָן בְּטַלִּית לָשִׂים תָּמִיד צַד אֶחָד שֶׁל הַטַּלִּית עַל הָרֹאשׁ וְלֹא יֵהָפֵךְ, כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ נוֹהֲגִים לְהַקְפִּיד בְּכָךְ וְלַעֲשׂוֹת סִימָן, כִּי מְפֹרָשׁ בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ הָאֲרִ"י זַ"ל [שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת ה ע"ב] דְּאֵין לְהַקְפִּיד עַל כָּךְ, וְיִלְבֹּשׁ כַּאֲשֶׁר יִזְדַּמֵּן לוֹ[מאמר מרדכי 7].
ט
[עריכה]יִזָּהֵר שֶׁלֹּא יָסִיר הַטַּלִּית מֵעָלָיו בְּשׁוּם זְמַן, הֵן בְּעֵת שֵׁנָה הֵן בְּעֵת תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה[מאמר מרדכי 8], וְרַק כְּשֶׁיִּכָּנֵס לַמֶּרְחָץ יְסִירֶנּוּ. וְאִם נִכְנָס לְבֵית הַכִּסֵּא וְאֵין עָלָיו בֶּגֶד עֶלְיוֹן הַמְכַסֶּה אֶת הַטַּלִּית קָטָן, אָז יְכַסֶּה וְיַצְנִיעַ הַצִּיצִיּוֹת שֶׁבּוֹ, שֶׁלֹּא יִהְיוּ תְּלוּיִים לְהֶדְיָא בְּגָלוּי.
י
[עריכה]אם פשט טלית גדול כדי ליכנס לבית הכסא או בשביל עסק אחר על דעת לחזור וללבשו מיד, אין צריך לברך עליו שנית. ואף על גב דמרן ז"ל [או"ח ח, יד] סבירא ליה לברך, קיימא לן ספק ברכות להקל, ואפילו נגד סברת מרן ז"ל. הוא הדין בטלית קטן אם פושטו להכנס לטבילה לא יברך כשלובשו בעת שיצא, משום ספק ברכות. ואף על גב דמפורש בספר הכונות [דף ז ע"ב] דרבינו האר"י ז"ל היה מנהגו לברך על טלית קטן אחר טבילה, ואין אומרים ספק ברכות כנגד רבינו האר"י ז"ל, מכל מקום יש לומר שאני רבינו האר"י ז"ל שהיה מתעכב בטבילה ועושה בה כונות הרבה ונעשה הסח דעת טפי. מיהו אם פושטו כדי ליכנס למרחץ דשוהה שם הרבה, יש לברך ע"פ מנהג האר"י ז"ל. כך העלתי בספרי הקטן מקבציאל. מיהו אם החליף בגדיו ולובש טלית קטן אחר, אפילו שהוא לובשו תיכף ומיד אחר שפשט הראשון, יברך על זה החדש. וכן הוא הדין בטלית גדול אם פושט זה שעליו ולובש טלית גדול אחר, יברך על השני. ובספרי הקטן רב פעלים [ח"ב או"ח סימן ה] כתבתי בתשובה בסיעתא דשמיא במי שדרכו ללבוש ציצית ותפילין בכל יום בביתו כדי שיכנס לבית הכנסת בציצית ותפילין[מאמר מרדכי 9], אך מחמת שהולך במבואות ששם עוברים ושבים בני אדם הרבה בני ברית ואינם בני ברית אינו לובש טלית גדול שיש לו בבית הכנסת, כי ניכר לעיני בני אדם, אלא יש לו טלית דק מאד שיש בו שיעור טלית גדול אך אינו גדול הרבה, ולובשו בבית תחת הגלימא שלו, ולרוב דקותו וגם אינו ארוך הרבה אינו ניכר לעיני בני אדם העוברים ושבים, וכשיבא לבית הכנסת ישאר זה עליו תחת גלימתו, ולובש טלית הגדול שיש לו. והעלתי בסיעתא דשמיא דיכול לברך בבית הכנסת על טלית השני, אף על פי שעדיין הראשון עליו שבירך עליו בביתו, כיון דאיכא הפסק מביתו לבית הכנסת, וגם איכא הסח הדעת שהוא אומר פסוקים על המזוזה, ועוד שוהה הרבה בדרך הילוכו, ושם בבית הכנסת לובש טלית אחר גדול כראוי בעטיפת הראש והגוף, וזה הטלית שעליו הוא מונח על כתפיו תחת גלימתו, ועוד צדדתי טעמים אחרים בדבר זה לברך, ואין לחוש בזה משום ספק ברכות.
מאמר מרדכי - פסקי מרן הרב מרדכי אליהו
[עריכה]הארות והערות מספרי הרב מרדכי אליהו על ספר בן איש חי הלכות בעריכת ר' שלו שבתאי יצ"ו
- ^ [הֶעָרַת הָעוֹרֵךְ: וְעַיֵּין לְקַמָּן פָּרָשַׁת וַיִּשְׁלַח (אוֹת טז) שֶׁכָּךְ פָּסַק לְמַעֲשֶׂה].
- ^ טוֹב לוֹמַר לִפְנֵי הַבְּרָכָה עַל הַצִּיצִית: "לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ וְכוּ', הֲרֵינִי מוּכָן לִלְבֹּשׁ טַלִּית מְצֻיֶּצֶת כְּהִלְכָתָהּ, כְּמוֹ שֶׁצִּוָּנוּ ה' אֱלוֹקֵינוּ 'וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם', וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית כְּדֵי שֶׁנִּזְכֹּר אֶת כָּל מִצְווֹתָיו לַעֲשׂוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם'. וַהֲרֵנִי מְבָרֵךְ עַל עֲטִיפַת הַטַּלִּית כְּתִקּוּן רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וּמְכַוֵּן לִפְטוֹר בִּבְרָכָה זוֹ גַּם טַלִּית קָטָן שֶׁעָלַי, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ, וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּוֹרְאֵנוּ. וְיַעֲלֶה לְפָנֶיךָ ה' אֱלוֹקֵינוּ וְאַלּוֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ, כְּאִלּוּ כַּוָּנָתִי בְּכָל הַכַּוָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לְכַוֵּן בִּמְצֻוָּה זוֹ, 'וַיְהִי נֹעַם'" וְכוּ'. (מאמר מרדכי - לִימוֹת הַחוֹל ז, ג; וְעַיֵּן גִּרְסָה דּוֹמֶה בְּסִדּוּר קוֹל אֵלִיָּהוּ עמ' נט) [הֶעָרַת הָעוֹרֵךְ: עַיֵּן גַּם נֹסַח לְשֵׁם יִחוּד שֶׁהֵבִיא הבא"ח בְּסֵפֶר עוֹד יוֹסֵף חַי בְּרֵאשִׁית אוֹת א].
- ^ בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְעַטֵּף בְּטַלִּית צָרִיךְ לְהִזָּהֵר שֶׁהַפָּנִים תִּהְיֶינָה מְכֻסּוֹת, אַךְ הָעֵינַיִם תִּהְיֶינָה מְגֻלּוֹת - וְזֶהוּ עִטּוּף, אֲבָל אִם יוֹרִיד אֶת רֹאשׁ הַטַּלִּית עַל פָּנָיו וִיכַסֶּה גַּם אֶת עֵינָיו, אֵין זֶה עֲטִיפָה אֶלָּא כְּרִיכָה, וְעַל כֵּן צָרִיךְ שֶׁיַּנִּיחַ אֶת הַטַּלִּית עַל רֹאשׁוֹ עַד הַמֵּצַח וְיַעֲבִיר אֶת הַטַּלִּית עַל חָטְמוֹ מִצַּד מַטֵּה, וִיכַסֶּה גַּם אֶת שְׂפָמוֹ וּזְקָנוֹ, וְעֵינָיו תִּשָּׁאַרְנָה מְגֻלּוֹת. (מאמר מרדכי - לִימוֹת הַחֹל ז, מב עפ"י עוֹד יוֹסֵף חַי בְּרֵאשִׁית אוֹת יא; וְחָזַר בּוֹ מָרָן הָרַב זצ"ל מִמַּה שֶׁכָּתַב בְּסִדּוּר קוֹל אֵלִיָּהוּ עמ' נח אוֹת ג שֶׁאֵין לְכַסּוֹת הַסַּנְטֵר וְהַפֶּה).
- ^ כְּשֶׁשּׁוֹהֶה בֵּין הַעֲבָרַת שְׁתֵּי הַכְּנָפוֹת מִצַּד יָמִין לַאֲחוֹרָיו, לְבֵין הַעֲבָרַת שְׁתֵּי כְּנָפוֹת צַד שְׂמֹאל, טוֹב לְהַרְהֵר בַּפָּסוּק: "שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה' תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹקַי, כִּי הֲלִבְּשַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי, כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ". (מאמר מרדכי - לִימוֹת הַחֹל ז, לז עפ"י עוֹד יוֹסֵף חַי בְּרֵאשִׁית ז).
- ^ לְאַחַר שֶׁהֶעֱבִיר לַאֲחוֹרָיו גַּם אֶת שְׁתֵּי הַכְּנָפוֹת מִצַּד שְׂמֹאל, יְהַרְהֵר בִּשְׁלוֹשָׁה פְּסוּקִים אֵלּוּ: "ה' צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹקֵי יַעֲקֹב סֶלָה". "ה' צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ". "ה' הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ". (מאמר מרדכי - לִימוֹת הַחֹל ז, לח עפ"י עוֹד יוֹסֵף חַי בְּרֵאשִׁית ז).[הֶעָרַת הָעוֹרֵךְ: בְּעוֹד יוֹסֵף חַי בְּרֵאשִׁית אוֹת ז כָּתַב הבא"ח: וְאַחַר שֶׁיַּשְׁלִיךְ שְׁנֵי כְּנָפוֹת הַשְּׂמָאלִיִּים יֹאמַר בְּלַחַשׁ ג' פְּסוּקִים אֵלּוּ ה' צְבָאוֹת וְכוּ' עכ"ל. וְאִלּוּ מָרָן הָרַב זצ"ל כָּתַב שֶׁיְּהַרְהֵר אוֹתָם].
- ^ אַחַר שֶׁמִּתְעַטֵּף בְּטַלִּית, קֹדֶם שֶׁהוֹרִידוּ עַל רֹאשׁוֹ וְגוּפוֹ, טוֹב לָקַחַת אֶת ד' הַצִּיצִיּוֹת וּלְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם שְׁתֵּי פְּעָמִים, וְאַחַ"כּ יוֹרִיד אֶת הַטַּלִּית עַל גּוּפוֹ (מאמר מרדכי - לִימוֹת הַחֹל ז, לט).
- ^ אַךְ אִם יֵשׁ סִימָן בַּטַּלִּית כְּגוֹן עֲטֶרֶת מֶשִׁי אוֹ כֶּסֶף שֶׁתּוֹפְרִים בְּשׁוּלֵי הַטַּלִּית, יֵשׁ לְהַקְפִּיד שֶׁלֹּא יֵהָפֵךְ צַד הָרֹאשׁ כְּלַפֵּי מַטָּה. (מאמר מרדכי - לִימוֹת הַחֹל ז, מד).
- ^ כְּשֶׁמְּשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ יָכוֹל לִכְרַכָּה סְבִיב צַוָּארוֹ. (מאמר מרדכי - לִימוֹת הַחֹל ז, נ; דַּרְכֵי טָהֳרָה כב, לח).
- ^ [הערת העורך: עיין לקמן פרשת וירא (אות ה) בענין זה ומשמעותו].