במדבר רבה יט כט
כט. [ עריכה ]
"נעברה נא בארצך" כמו ששלח אל מלך אדום שלא להזיקו כך שלח לזה אוכל בכסף תשברני דרכן של מים ליתן בחנם ואנו ניתן דמו דרך המלך נלך ובמקום אחר כתיב עד אשר אעבור אמשול לך משל למה"ד לשומר שנטל שכרו לשמור גפן או תאנה בא אחד ואמר לו עבור מכאן שאני בוצר את הכרם אמר לו אני איני יושב לשמור אלא בשבילך ואתה באת לבוצרה כך סיחון נטל שכרו מכל מלכי ארץ כנען והיו מעלין לו מסין שהיה ממליך אותו הוא ועוג שקולין כנגד כולן שנאמר (תהלים קלו,): "לסיחון מלך האמורי ולעוג מלך הבשן ולכל ממלכות כנען" אמרו ישראל נעבור בארצך לכבוש את המלכות אמר להם איני יושב אלא לשמרם מפניכם ולא נתן סיחון את ישראל עבור בגבולו ויאסף סיחון במחשבה עשה הקדוש ברוך הוא למסרו בידן שלא בצער כתיב סיחון מלך האמורי אשר יושב בחשבון אלו חשבון מלאה יתושים אין כל בריה יכול לכבשה ואלו היה סיחון בבקעה אין כל בריה יכולה לשלוט בו וא"צ לומר שהיה גבור ושרוי בעיר מבצר אשר יושב בחשבון אילו יושב לו בעיירות שלו הוא ואוכלוסיו היו ישראל מתייגעין בו לכבוש את כל עיר ועיר אלא כנסן הקב"ה לפניהם למוסרן בידן בלא צער וכה"א (דברים ב,): "ראה החלותי תת לפניך" הרגו את כל גבוריו שיצאו לקראתן וחזרו על הנשים והטף שלא ביגיעה לכך כתיב ויאסוף סיחון ויקח ישראל את כל הערים האלה: