בית שמואל על אבן העזר קט
סעיף א
[עריכה](א) שכיב מרע שאמר: אבל בריא ל"מ אפי' קנין דמטבע לא נקנה בחליפין:
(ב) בכתובתה: אף על גב אם אמר לב"ח בחובו אין לו אלא חובו ואין ידו על העליונה שאני ב"ח דמחזי כרבית וע' בחושן המשפט סי' רנ"ג:
סעיף ב
[עריכה](ג) אבל אם חלק נכסיו: אף על גב דנתן לה מאתים זוז והיינו מטלטלים ס"ל להמחבר אפילו אם נתן לה מטלטלין נמי הפסידה וע' מ"ש שם בשם הד"מ מיהו בעה"ת שער נ"ט כתב בשם הראב"ד אפילו אם מחלק נכסיו אם אמר בכתובתה ידה על העליונה, וע' סי' צ"ג סעיף ט"ז שם מבואר אם אמר במזונות אין לה אלא פירות קרקע זו וכתב בפי' בסי' זה דשם איירי דמחלק כל נכסיו מ"ה אמרינן דקצץ לה מזונות וב"ח כתב שם דאיירי דלא חלק כל נכסיו צריך ישוב מ"ש מאם אמר בכתובה דידה על העליונ' גם להראב"ד קשה מ"ש האומר בכתובתה דקי"ל ידה על העליונה ואיירי אף במחלק כל נכסיו ומ"ש האומ' במזונות דקצץ לה:
סעיף ד
[עריכה](ד) וי"א אם נתן לה במתנה: ע' סי' צ"ט שם מבואר דבר שנותן לה להתנאות בו שמין לה בכתובה אף על גב דנתן לה במתנה צ"ל דאיירי כאן שנתן לה בפי' יותר מכתובה גם י"ל מ"ש כאן דאין הצמידים בכלל לא נ"מ אחר מיתתו אלא בחייו דאינו מחויב להניח לה להתקשט בהם ובט"ז הקשה על דין זה ממ"ש בש"ס ובחושן המשפט סי' ר"ך המוכר את הקרון מכר הפרדות אם היו קשורים לפ"ז ה"נ אם דבוקות בבגדיה זכתה בין במכר ובין במתנה, ולי נראה משם איכא ראיה להיפוך דהא אית' שם המוכר את החמור לא מכר את השק ואת המרכבת המוכר את השפחה לא מכר את השירים והטבעות אפילו הם עליה וע"כ צ"ל קרון ופרדות שאני דאין הקרון בלא הפרדות כלום אבל מה שלא שייך זה לזה כמו צמידים לא קנה אפילו אם הם מחוברים, מיהו לר"יו צ"ע אטו כל הני דחשיב שם קנה אם נתן במתנה השפחה או החמור ולכאורה נראה בין במכר ובין במתנה לא זכה המוצי' וכן אם אמר בגדיה לא זכה בצמידים, והטעם הוא הא דמחלק כאן בין מכר למתנה מבואר ברי"ו במכר אינו מתבייש הלוקח להתנות והוי ליה להתנות לכן לא זכה אבל המקבל מתנה הוא מתבייש לשאול שיתן לו הכל, ואם היא אינה רוצה לישא אותו עד שיכתוב לה אז הוי המכר לפ"ז מה שמחלק כאן בין אם נתן לה בשעת מותו לבין אם נתן לה בעת הנישואין לא תליא מילת' שנותן לה בשעת מותו אלא מה שנותן בעת הנישואין הוי כמכר דהיא מוכרת את עצמה לו ומה שנותן שלא בשעת הנישואין הוי מתנה: