ביאורי מהרא"י על רש"י תזריע

ויקרא יג

פסוק ב

רש"י או ספחת שמות נגעים הם - תימא גדולה דבמסכת שבועות מוכח בהדיא דספחת לאו שם נגע הוא כלל אלא אדרבה הוא תולדה לבהרת ותולדה לשאת מלשון ספחני נא לאחת מן וגו' וקראי דהכא נמי מוכיחין דלא מפרשי אלא שאת ובהרת. ואם תאמר דמספחת היינו ספחת אם כן כיון דמספחת נגע טהוד הוא כדכתיב קרא למה הפסיק בין הטמאות. ויש לומר דאדרבה בהכי מתורץ רש"י ור"ל 'שמות ננעים הם' כלומר נגעים טמאים וטהורים משום הכי הפסיק למדרש ביה נמי לשון ספחת ולרבות תולדות: