ביאור הגר"א על סדר עולם רבא ג
נשתיירו שם ר"י - פי' נשתיירו מאותן הת' שנה.
כל אשר לו למשנה - פי' אם כן גם שנותיו היה משנה וחיה קודם לכן שבעים שנה הרי ר"י והא דאמרינן איוב ששתק נידון ביסורין השעבוד לא התחיל אלא משנת צ"ג לירידתן למצרים א"כ איך נידון בשנת ע' אלא שהעצה היתה תיכף כשמת יוסף ובאותה שנה נידון ביסורין והיא היתה שנת ע"א לאיוב.
וכשעלו מת - לאו דוקא אלא בשנה שאחריה כי שנה א' היה ביסורין וכך אמרינן בגמרא.
ועבדום כו' - כי כשמת לוי התחיל השעבוד וכשנולדה מרים התחיל העינוי.
מכאן אמרו א' מן האחין כו' - פי' מדכתיב "וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו" משמע שמיתת יוסף גרם.
ויקם מלך חדש כו' ובני ישראל כו' - פי' בתוך אלו השנים היה כל זאת.
ממצרים “קי"ז“ שנה - כצ"ל כן צריך לומר.
ואין העינוי פחות מ“פ"ז“ שנים - כצ"ל כן צריך לומר.
מכות מצרים י"ב - לאו מכות מצרים היה י"ב חודש שהם התחילו באייר וג' חדשים נעכב משה במדין באותה שנה אלא משעה שנדבר עמו בסנה חושב אותם למכות מצרים. ורש"י ז"ל כתב שי"ב היו המכות ואינו נראה.
וקץ עליו העיט וכל “בֶּהֱמַת הָאָרֶץ“ עליו תחרף - כצ"ל כן צריך לומר. פי' שבקיץ יהיה עליו העיט ובחורף יהיה עליו בהמת הארץ הרי י"ב חודש.
ומידי שבת בשבתו - פי' ע"כ צ"ל על יו"ט דאם בשבת עצמו משתעי קרא ה"ל למכתב מידי שבת בשבתו ברישא והדר מידי חודש בחדשו אלא ע"כ קאי על יו"ט ורגלים הסמוכים יותר הם פסח ועצרת ובזה מיושב נמי הגמרא גבי חייב להקביל פני רבו ברגל ע"ש.
ועסותם רשעים וגו' - פי' מדכתיב "כִּי יִהְיוּ אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם".
מן השמים “המלעיגים“ כו' - כצ"ל כן צריך לומר.
ושנתנו חתיתם בארץ כו' - היינו פרנס המטיל אימה יתירה על הציבור שלא לשם שמים.
ויצאו וראו וגו' - פי' דכתיב"וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה וְתוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת".
וצורם לבלות שאול מזבול לו “וצורתו לבלות שאול“ - כצ"ל כן צריך לומר.