ביאור:תניא חלק א י
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
למאמר במהדורה הרגילה תניא ספרם של בינונים (א) י
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
- והנה, כשהאדם מגביר נפשו האלהית ונלחם כל כך עם הבהמית,
- עד שמגרש ומבער הרע שבה מחלל השמאלי, כמו שכתוב: (דברים יז ז): "ובערת הרע מקרבך",
- ואין הרע נהפך לטוב ממש - נקרא: "צדיק שאינו גמור" ו"צדיק ורע לו".
- דהיינו, שיש בו עדיין מעט מזעיר רע בחלל השמאלי,
- אלא שכפוף ובטל לטוב - מחמת מיעוטו.
|
ציטוט ויגרשהו וילך ציטוט סוגיית צדיק וטוב לו |
- ולכן נדמה לו כי "ויגרשהו וילך" לו - כולו, לגמרי.
- אבל באמת, אילו חלף והלך לו לגמרי כל הרע שבו, היה נהפך לטוב ממש.
- וביאור הענין: כי הנה, צדיק גמור, שנהפך הרע שלו לטוב, ולכן נקרא צדיק וטוב לו,
- הוא על ידי הסרת הבגדים הצואים לגמרי מהרע.
- דהיינו, למאוס מאד בתענוגי עולם הזה - למאוס בתענוגות העולם הזה שהם... להתענג בם בתענוגות בני אדם - למלאת תאוות הגוף בלבד ולא לעבודת ה',
- מפני היותם מפני היותם של התענוגות הללו נמשכים ונשפעים מהקליפה וסטרא אחרא וזוהי הסיבה שהצדיק הגמור מואס בתענוגות.
- וכל מה שהוא מהסטרא אחרא, הצדיק גמור הוא שונאו בתכלית השנאה,
- מחמת גודל אהבתו לה' וקדושתו באהבה רבה בתענוגים וחיבה יתרה הנ"ל.
|
ציטוט זה לעומת זה (בקהלת, במדרש ובאר"י) |
- כי הם 'זה לעומת זה', כדכתיב: (תהלים קלט כב): "תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי, חקרני ודע לבבי...".
- וכפי ערך גודל האהבה לה', כך ערך גודל השנאה לסטרא אחרא והמיאוס ברע בתכלית.
- כי המיאוס הוא הפך האהבה, ממש כמו השנאה.
- וצדיק שאינו גמור הוא שאינו שונא הסטרא אחרא בתכלית השנאה.
- ולכן אינו מואס גם כן ברע בתכלית.
- וכל שאין השנאה והמיאוס בתכלית - על כרחו נשאר איזה שמץ אהבה ותענוג לשם,
- ולא הוסרו הבגדים הצואים לגמרי מכל וכל.
- ולכן לא נהפך לטוב ממש, מאחר שיש לו איזה אחיזה עדיין בבגדים הצואים,
- אלא שהוא בטל במיעוטו בגלל כמותו המועטת הוא זניח ו'בטל' וכלא חשיב והוא נחשב כמו 'לא'-קיים.
- ולכן נקרא צדיק, ורע כפוף ובטל לו כלומר: הביטוי 'צדיק ורע לו' פירושו שהרע כפוף לצדיק זה... .
- ועל כן, גם אהבתו לה' אינה בתכלית, ולכן נקרא צדיק שאינו גמור.
|
ארבעת היסודות הרעים (שערי קדושה) ציטוט נדרש בטל בשישים - ציטוט נדרש ציטוט תמניסר אלפי צדיקים |
- והנה - מדרגה זו מתחלקת לרבבות מדרגות,
- בעניין - בחינת מיעוט הרע הנשאר מאחד מארבעה יסודות הרעים,
- ובעניין ביטולו במיעוטו בשישים בטל בשישים - בשר שנפל לתבשיל חלבי אם הוא פחות מ 1/60 של התבשיל - הריהו זניח ו"בטל" על דרך משל, או באלף ורבבה וכיוצא על דרך משל.
- והן הם בחינות צדיקים הרבים שבכל הדורות,
- כדאיתא בגמרא, דתמניסר אלפי צדיקי קיימי קמיה דקודשא ברוך הוא.
מעלת צדיק גמור
[עריכה]|
מאמר רשבי באבות, ומאמר הזהר, ותהלים: סור מרע, עשה טוב, הוי כל צמא, תיקונים:איזהו חסיד |
- אך על מעלת 'צדיק גמור' - הוא שאמר רבי שמעון בר יוחאי: "ראיתי בני עליה והם מועטים" כו',
- שלכן נקראים בני עליה - שמהפכין הרע ומעלים אותו לקדושה.
- כדאיתא בזהר בהקדמה,
- שכשרצה רבי חייא לעלות להיכל רבי שמעון בן יוחאי,
- שמע קלא נפיק ואמר: "מאן מנכון די חשוכא מהפכין לנהורא, וטעמין מרירו למיתקא - עד לא ייתון הכא" וכו'.
- ועוד נקראים 'בני עליה':
- מפני שגם עבודתם בבחינת "ועשה טוב" בקיום התורה ומצוותיה -
- הוא לצורך גבוה ומעלה מעלה עד רום המעלות,
- ולא כדי לדבקה בו יתברך בלבד לרוות צמאון נפשם הצמאה לה' - כמו שכתוב: (ישעיהו נה א): "הוי כל צמא לכו למים", וכמו שנתבאר במקום אחר.
- אלא כדפירשו בתיקונים:
- "איזהו חסיד, המתחסד עם קונו"
- - עם קן דיליה, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתיה בתחתונים",
- וכמו שכתוב ברעיא מהימנא (פרשת תצא):
- כברא דאשתדל בתר אבוי ואימיה -
- דרחים לון יתיר מגרמיה ונפשיה ורוחיה ונשמתיה כו',
- ומסר גרמיה למיתה עלייהו למיפרק לון כו'
- וכמו שנתבאר במקום אחר.
שני סוגי הצדיקים עולים בקנה אחד
[עריכה]- [ושניהם עולים בקנה אחד, כי על ידי הבירורים שמבררים מנוגה מעלים מיין נוקבין,
- ונעשים ייחודים עליונים להוריד מיין דכורין,
- שהם הם מימי החסדים שבכל מצווה ומצווה מרמ"ח מצוות עשה,
- שכולם הן בחינות חסדים ומיין דכורין, דהיינו המשכת קדושת אלהותו יתברך מלמעלה למטה להתלבש בתחתונים,
- כמו שנתבאר במקום אחר].