ביאור:תופעות טבע בספר תהלים

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

המאמר המקורי בקובץ וורד

הקדמה

ספר תהלים הינו קובץ מזמורים שנכתבו למטרות שונות על ידי משוררים שונים (ראו רש"י על תהלים א א) . כדרכם של משוררים להעשיר את שיריהם בעיטורים שונים, הן צורניים כגון חריזה והן רעיוניים כגון משל ונמשל, מובאים בתהלים תאורים של תופעות והרגלי הטבע.

יש מתאורי הטבע שנראים בהשקפה ראשונה ברורים ונדלגים במרוצה (כגון ח, ט) ויש שדורשים עיון (כגון יא, א), הן מפאת קושי מילונאי, הן מפאת קושי פרשני.

בחרתי לדון בתופעות שאינן מבטאות רגילות טריוויאלית, או בתופעות שנראות מבטאות רגילות כזו אך נסתפקו הפרשנים בהבנתן.

מפאת קוצר המצע יכול הייתי להביא במסגרת עבודה זו פסוקים בודדים בלבד המתארים תופעות טבע, גם לאחר ברירה זו, אולם יהיבת חוכמתא לחכימין להמשיך להבין בספרים דבר מתוך דבר.

נקודת המוצא לברור הפסוקים הינה שני תרגומים של ספר תהלים לערבית-יהודית:

(א) תרגום ר'סעדיה גאון ( רס ג ): תרגום עתיק (תקופת הגאונים) של התורה לערבית-יהודית ברמה גבוהה, דומה מאד לערבית הספרותית לכאורה, כולל שינויים במבנה הפסוק ולעתים הכרעות פרשניות, מכתב יד שהוצא לאור עי מרדכי יצהרי;

(ב) תרגום ר'יחזקאל שם טוב דוד ( ריש"ט ): תרגום שטחי לכאורה, כמעט מילולי, מערב מעט מאד פרשנות, מותאם למסורת כפי שהועברה על ידי רש"י וראב"ע, תרגום שיצא לאור על ידי ר' יחזקאל שם טוב דוד בבומביי בשנת 1887 והיה מיועד בעיקר עבור האוכלוסיה היהודית-בע'דאדית בהודו (Allan D. Corre (מול), תרגום ר'יחזקאל שם טוב דוד לתהילים , הקדמת המול. http://www.uwm.edu/~corre/jatexts/Text123.html ) .

מלבד שני התרגומים נדונו בהרחבה פרשנויות העוסקות בפסוקים המצוטטים, ויש שנקשרו לתרגומים, אם כי אין הדבר מחייב.

המפרשים שנבחרו לדון בדבריהם הם המפרשים המופיעים "על הדף". הוי אומר, אלה שדבריהם נדפסים בהוצאת "מקראות גדולות" בדרך כלל, ולאו דוקא משום נוחות נבחרו מפרשים אלה, אלא להיותם הנלמדים ביותר ודבריהם הם הנפוצים ומוכרים ביותר לציבור הרחב.

להלן מספר מילים אודות המפרשים שנבחרו לדון בדבריהם:

תרגום יהונתן: תרגום המקרא לארמית שנכתב על ידי התנא יהונתן בן עוזיאל, תלמיד הלל הזקן. המעיין בתרגום זה יוכל לראות שהוא כולל דברי פרשנות רבים, לעתים עד כדי סטייה מתרגום הפסוק לעבר פרושו.

פרוש רש"י: נכתב על ידי ר' שלמה יצחקי ונועד לפרש את פשוטו של מקרא בדברים קצרים וברורים.

פרוש רד"ק: נכתב על ידי ר' דוד קמחי, שהיה פרשן ומדקדק, נכתב באורך וכולל דברי חזל על הפסוקים.

פרושי מצודת דוד ומצודת ציון: פרוש "מצודת דוד" הוא פרוש להבנת פשט הפסוקים שנכתב על ידי ר' יחיאל הלל מיאברוב לפני כמאתיים וחמישים שנה. הוא מלווה בפרוש "מצודת ציון" שהוא מעין מילון מקראי הערוך על סדר הפסוקים (יוסף בן יצחק (מול), "הקדמה להוצאת מקראות גדולות – נחמד למראה", מקראות גדולות – נחמד למראה , ירושלים (תשנז), עע 1 – 3) .

סדר הדברים, דרך כלל, כך הוא: ראשית, יובא הפסוק הנדון. לאחריו יצוטטו החלקים הרלוונטיים מן התרגומים שעליהם הושתתה העבודה ולבסוף יתנהל דיון בפרושים השונים על הפסוק. לעתים, אך לא תמיד, תבדק התאמת הפרשנות לתרגומים או להפך.

יצויין, כי גם בתוך דברי הפרשנים צוטטו בדרך כלל רק הדברים הרלוונטיים.

הפסוקים בהם דנה העבודה:

(א) תהלים ז, ג ;

(ב) תהלים ח, ט ;

(ג) תהלים מב, ב ;

(ד) תהלים מב, ח ;

(ה) תהלים נח, ה ;

(ו) תהלים נט, ז .

עוד יש להעיר, כי הפן הנדון בעבודה הוא בעיקר הפן הרעיוני, זאת משום שקשה לדון בתופעות טבע מבחינה דקדוקית, אך בהחלט נעשה נסיון לברר את הבנת הפסוק וממילא המקורות הראשוניים בהם נעשה שימוש הם התרגומים.

סיכום ומקורות

מקורות

על-פי מאמר של רפאל שחורי שפורסם לראשונה בעבודה לתואר ראשון באוניברסיטת בר-אילן (ערבית-יהודית) ה'תשס"ו וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-01-20.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/thlim/tva