ביאור:תהלים פט - מזמור משיחי

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

"ואתה זנחת ותמאס התעברת עם משיחך" (תהילים, פט', 39).

זהו מזמור משיחי, כמו שאנו רואים, כי הכתוב מדבר על יוצא-חלציו של דוד, שלו הובטח שכסאו לעד יהיה. ולא עוד, אלא שהמזמור מזכיר מאוד את הנאמר בישעיה נג' על עבד-ה' הסובל, שכמו עזבו ה', וכן הוא מזכיר את השורות הידועות בתהילים כב' - "אלי, אלי, למה עזבתני", ומכיוון זה ניתן לראות כמעט את כל פרקי התהילים כמשיחיים, בזה שהם מתארים את עבד ה' הסובל. והדמיון ממש רב: כאן זה - "השבת מטהרו" (פסוק מה) ובישעיה נג' זה - "משחת מאיש מראהו ותוארו מבני אדם", והעניין זהה. כאן זה - "הקצרת ימי עלומיו העטית עליו בושה סלה" (פסוק מו) ושם זה - "כמסתר פנים ממנו" ועוד (כי המסתיר פנים מתבייש, וזה לפי פירוש אחד). אך מה שם הסוף הוא טוב - כך גם כאן - "עד מה ה' תסתר לנצח תבער כמו אש חמתך" (פסוק מז). ועוד, אמירה חריפה ביותר עולה מכאן, והיא - שבריאת האדם היא חסרת טעם ללא הצלחתו של המשיח, שכן הכתוב אומר בפירוש - "זכר אני מה חלד על מה שוא בראת כל בני אדם" (פסוק מח). ונרמז כי ההישענות על המשיח ועל ה' מצילה ממות - "מי גבר יחיה ולא יראה מות ימלט נפשו מיד שאול סלה" (פסוק מט). והכתוב מסיים במתנגדיו של המשיח, כמו שגם כתוב - "אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה" וכמו שנכתב בישעיה נג' - "נבזה וחדל אישים" ועוד - "אשר חרפו אויביך ה' אשר חרפו עקבות משיחך".

מקורות

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-04-05.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t2689_0