לדלג לתוכן

ביאור:קהלת ט יז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הפירוש הנפוץ לפתגם "דברי חכמים בנחת נשמעים" (וכך בויקימילון למשל):החכמים אינם משמיעים את דבריהם בצעקות, אלא בנחת, בשקט ובסבלנות.

אך לפי פרשנים רבים, הפסוק נקרא כך: "דברי חכמים בנחת - נשמעים".

  • למשל מצודת דוד: "אף כי ידבר בנחת מבלי זעקה, המה נשמעים ומקובלים".
  • בעקבותיו גם בפירוש שטיינזלץ: "...יזכה החכם בהכרה, ודבריו יישמעו. הדבר יקרה הודות לאופן הדיבור שלו: דִּבְרֵי חֲכָמִים הנאמרים בְּנַחַת ובקול שקט – נִשְׁמָעִים יותר מִזַּעֲקַת מוֹשֵׁל בַּכְּסִילִים. בעל שררה השולט בטיפשים מרים את קולו, אך איש מהם אינו נשמע לו."
  • וכן בתרגומים רבים[1], [2]
  • כתוב "נשמעים" ולא "מושמעים".
  • המשך הפסוק ("מִזַּעֲקַת מוֹשֵׁל בַּכְּסִילִים") מתאים יותר: הדברים שנאמרו בנחת נשמעים יותר מאשר זעקה של מושל.

יתכן והפתגם לרוב נאמר כך: "דברי חכמים - בנחת נשמעים" כי החרוז מצלצל יותר טוב.