ביאור:קהלת ט יז
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הפירוש הנפוץ לפתגם "דברי חכמים בנחת נשמעים" (וכך בויקימילון למשל):החכמים אינם משמיעים את דבריהם בצעקות, אלא בנחת, בשקט ובסבלנות.
אך לפי פרשנים רבים, הפסוק נקרא כך: "דברי חכמים בנחת - נשמעים".
- למשל מצודת דוד: "אף כי ידבר בנחת מבלי זעקה, המה נשמעים ומקובלים".
- בעקבותיו גם בפירוש שטיינזלץ: "...יזכה החכם בהכרה, ודבריו יישמעו. הדבר יקרה הודות לאופן הדיבור שלו: דִּבְרֵי חֲכָמִים הנאמרים בְּנַחַת ובקול שקט – נִשְׁמָעִים יותר מִזַּעֲקַת מוֹשֵׁל בַּכְּסִילִים. בעל שררה השולט בטיפשים מרים את קולו, אך איש מהם אינו נשמע לו."
- וכן בתרגומים רבים[1], [2]
- כתוב "נשמעים" ולא "מושמעים".
- המשך הפסוק ("מִזַּעֲקַת מוֹשֵׁל בַּכְּסִילִים") מתאים יותר: הדברים שנאמרו בנחת נשמעים יותר מאשר זעקה של מושל.
יתכן והפתגם לרוב נאמר כך: "דברי חכמים - בנחת נשמעים" כי החרוז מצלצל יותר טוב.