ביאור:צלם אלהים, זכר ונקבה, פוזיטיב ונגטיב

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

"ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו זכר ונקבה ברא אותם" (בראשית, א', 27).

לצילום, לפחות זה במשמע המודרני, יש שני צדדים, פוזיטיב ונגטיב. באותו האופן הם גם הזכר והנקבה, המוזכרים בפסוק:

זכר הוא מלשון זכרון, ואילו נשים בא מלשון תהום הנשייה.

הגבר הוא מלשון התגברות על המכשולים וממנה להתבגרות, ואילו הנקבה, כמו במונחים הקבליים דוכרא ונוקבה, גישתה היא הסתתרות בנקב, או בנקרת הצור.

או הגבר הוא התרנגול, סמל הגאוה, ואילו הנקבה אומרת - "נקבה לי שכרך", כלומר - תראה לי מה אתה שווה באמת, מה הערך-הנקוב שלך.

ואילו בזוגיותם הם משלימים אחד את השני, אם ה' איתם, כפי שאומר המדרש - איש אישה, זכו - שכינה ביניהם (אותיות יה'), לא זכו - אש אכלתן.

ובאותו אופן ניתן לומר - זוג (ככתוב - "אל יחסר המזג"), בלא שכינה (האות ו', שהיא גם אות חיבור פשוטה) הרי מה שנשאר זה רק קליפה ריקה - זג. ואם נכתוב מילה זו באותיות כתב באופן מחובר יצא לנו לב, שחץ מפלח אותו, הווה אומר - אהבה.

ועוד - מילת 'זוג', באותיות כתב, באופן ציורי שוב, נראית כשני פרצופים הפונים זה לזה, אך אם הפרצופים פונים זה כנגד זה יוצא לנו - 'גז', "כי חיש גז ונעופה", או-אז אנו מקבלים גם גט.

לבסוף, מזיווג הגבר והאישה נולד הילד. המדרש אומר, כי שלושה שותפים הם באדם - האב, האם והאל. ואכן, ברוב המקרים, המילים הראשונות שהתינוק מוציא מפיו הן - אבא, אמא, ו - אור!

"ויברא אלהים את האדם בצלמו; בצלם אלהים ברא אותו" (בראשית, א', 27).

למה החזרה? פשוט - כדי לומר שהאדם נברא בצלם אלהים ולא בצלם אדם, מה שמכנים אף בימינו 'צלם אנוש'. שהרי גם צלם אדם יש - שת נולד בצלמו של אביו אדם, ככתוב, וזו היא צורת איבריו וכיוב'. צלם אלוהים, לעומת זאת, מתייחס למעלתו הרוחנית של האדם - ויש להבחין בין שני הביטויים הדומים, אך השונים.

מקורות

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-01-24.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0101_10