ביאור:פרשת קורח - מהי רוח רעה ומה מקורה?

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

פרשת קורח- מהי רוח רעה ומה מקורה?/ מאת: אהובה קליין.

הפרשה פותחת במחלוקת קורח ואנשיו על משה ואהרון:

"ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן ויקומו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמישים ומאתיים נשיאי עדה קריאי מועד אנשי- שם וייקהלו על משה ועל- אהרון ויאמרו אליהם רב לכם כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה' "?

[במדבר ט"ז,א-ד]

קרח מעורר יחד עם אנשיו מחלוקת שלא לשם שמים.

השאלות הן:

א]- מי היה קרח? ומה משמעות שמו?

ב]- מהי רוח רעה וכיצד נתקף בה קרח?

ג]- היכן מוצאים - בתנ"ך דוגמאות לרוח רעה שדבקה באנשים?

התשובה לשאלה א]

קורח היה ממשפחה מיוחסת משבט הלווים ,אדם חכם וגם עשיר מופלג, היו לו את כל התנאים להתקדם ולהגיע לדרגה של מנהיגות ברגע שהעדה תכתיר אותו לכך,אלא שלעניות דעתי, הוא נתקף ברוח רעה- שגרמה לו להידבק במידות רעות ואיבד את סבלנותו להמתין לשעת הכושר האמיתית.

מידות אלה רמוזות בתוך אותיות שמו:

ק = מידת הקנאה שדבק בה קרח- הפרה את האיזון הנפשי וגרמה לו לקנא במנהיגותם של משה ואהרון.

ר = רוממות- קורח היה נחוש לחפש אחר כבודו באמצעות תפקיד רם של מנהיגות טרם זמנה.

ח = חמד מאד להגיע לדרגה גבוהה שעדיין לא היה ראוי לה.

רמזים אלה גילו לנו חז"ל.

ועוד הוסיפו בדבריהם - קרח אשר גרם למחלוקת בעם- "קורח" מלשון קרחה שהביא חורבן ושממה על ישראל.[סנהדרין ק"ט,ע"ב]

מחלוקת זו גרמה לסכנת פילוג בעם, לפיכך אומרים חז"ל:"קורח ועדתו אין להם חלק לעולם הבא"[שם]

כמו כן:"עדת קורח לא היה להם חלק בארץ,[כלומר לא הורישו לצאצאיהם נחלה בארץ ישראל] יהושע וכלב נטלו חלקם"[בבא בתרא קי"ח ע"ב]

התשובה לשאלה ב]

ממבט פסיכולוגי ניתן לנתח את התנהגותו של קורח ולהגיע למסקנות: כי כל הביקורת שהייתה לו כלפי משה ואהרון נבעה- מתוך רוח רעה ששרתה עליו באותו זמן,זוהי רוח שמעוררת מחשבות בעלות אנרגיה שלילית, האדם מתעלם מכל הטוב שזכה לו , ומסתכל דווקא על חצי הכוס הריקה , כתוצאה מכך – מתיישבות בליבו מידות רעות כגון: רדיפה אחר הכבוד,קנאה,תאווה...

שמביאים בהכרח לתוצאות הרסניות,כמו מחלוקת חינם וזה מה שקרה לקורח.

וכבר אמרו חז"ל:"הקנאה ,התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם" . [אבות ד,כ"א]

לכן, למרות שהיה עשיר מבחינה גשמית בפועל, הרי במצב שבו היה נתון בזמן שניסה לקעקע את מנהיגותם של משה ואהרון,לא נחשב קורח לאיש עשיר באמת,אלא לעני שבעניים,מה גם שנענש והכול ירד לטמיון.

מתוך עיון במסכת אבות ניתן ללמוד: כי השמח בחלקו הוא העשיר האמיתי.

כמו שנאמר:"איזהו עשיר? השמח בחלקו,שנאמר:"יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך-אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא"[תהלים קכ"ח]

ומתי אדם שמח?כאשר רוח טובה שורה עליו והוא מסתפק במה שהעניק לו הבורא ומקיים את שליחותו לפי כישוריו שזכה מכוח עליון.

הוא מסתפק במועט ומסתכל על חצי הכוס המלאה ומודה על כך לבוראו.

מעניינת במיוחד דעתו של הרמב"ן: הוא סובר כי העונש הכבד שהמרגלים ספגו בעקבות הוצאת הדיבה על הארץ,כמו"כ דור המדבר שספג כיליון ומגפה זה גרם למרירות עצומה בקרב קורח ואנשיו.

התשובה לשאלה ג]

הנה כמה דוגמאות בתנ"ך בהן ניתן להבחין ברוח רעה שדבקה באנשים:

דוגמא א: רוחו הרעה של שאול,כנאמר בספר שמואל א,[י"ח,ט]

"ויהי ממחרת ותצלח רוח אלוהים רעה אל- שאול ויתנבא בתוך הבית ודוד מנגן בידו ביום והחנית ביד שאול ויטל שאול את- החנית ויאמר אכה בדויד ובקיר וייסוב דויד מפניו פעמיים"

מתוך הרוח הרעה ששלטה על שאול הוא הגיע למידת הקנאה והחל מקנא בדויד וחושש מהצלחתו.

כפי שנאמר:"ותענינה הנשים המשחקות ותאמרנה הכה שאול באלפיו ודויד ברבבותיו ויחר לשאול מאד וירע הדבר הזה ויאמר: נתנו לדויד רבבות ולי נתנו האלפים ועוד לו אך המלוכה: ויהי שאול עוין את- דויד מהיום והלאה"[שם י"ח,ז-ט]

דוגמא ב:אחי יוסף נתקפים ברוח רעה ונאחזים במידת הקנאה.

הקנאה גורמת להם להציק ליוסף כפי שכתוב:"וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקונים הוא לו ועשה לו כותונת פסים: ויראו אחיו כי אותו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אותו ולא יכלו לדברו לשלום" [בראשית ל"ז,ג-ה]

ובהמשך נאמר:"ויראו אותו מרחוק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אותו להמיתו ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלומות הלזה בא:ועתה לכו ונהרגהו ונשליכהו באחד הבורות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלומותיו:"

[שם ל"ז,י"ח-כ"א] ניתן לראות בברור מה כוחה של רוח רעה ,כיצד מביאה למידת הקנאה ,התאווה והכבוד וגורמת לאדם להחלטות מסוכנות.

דוגמא ג:

אבשלום- בנו של דוד המלך, חתר תחת שלטון אביו, קנאתו בערה בו- עד כדי יציאתו למלחמה.

והסוף הטראגי ידוע,אבשלום נהרג ותגובתו של דוד הייתה:"וירגז המלך ויעל על- עליית השער ויבך וכה אמר בלכתו בני אבשלום בני אבשלום מי ייתן מותי אני תחתיך אבשלום בני,בני" [שמואל י"ח,א]

דוגמא ד :

"המתאוננים"

האין זה מוזר,הרי בני ישראל ראו במו עיניהם ניסים ונפלאות בהוציאם ה' ממצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה, העמיד לפניהם עמוד ענן ביום- כדי להראות להם את הדרך, ובלילה עמוד אש,נתן להם מן... ולמרות כל זה, שרתה עליהם רוח רעה,הם הסתכלו רק על חצי הכוס הריקה ומכאן התחילו מתלוננים כפי שכתוב:"ויהי העם כמתאוננים,רע באוזני ה',וישמע ה' ויחר אפו ותבער- בם אש ה' ותאכל בקצה המחנה..." ובהמשך נאמר:"והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאווה,וישובו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו:מי יאכילנו בשר? זכרנו את הדגה אשר-נאכל במצרים חינם,את הקישואים ואת האבטיחים..." [במדבר י"א,א-ז]

לסיכום, לאור האמור לעיל,ניתן להגיע למסקנה: כי כאשר הרוח הרעה משתלטת על האדם היא גורמת לו להתבונן באופן שלילי בסביבתו, לא להעריך את הטוב שאלוקים העניק לו,אלא לשאוף להשיג את הדברים שאינם בהישג ידו . הדבר גורם לו להדבק במידות רעות אשר תוצאותיה הרסניות ובדרך זו הוא גם מגלה כפיות טובה כלפי הבורא וגם כלפי סביבתו.

מי ייתן וכל אחד ידע להעריך את הטוב שחנן אותו אלוקים ובהתאם לכך ימלא את שליחותו באהבה ובמסירות, וע"י כך יהיה עשיר באמת- ושמח בחלקו.

מקורות

על-פי מאמר של אהובה קליין שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-06-26.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/forums_411