ביאור:פרשת צו - מה גנוז בקורבן השלמים ומה מקומו באחרית הימים?
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
פרשת צו- מה גנוז בקורבן השלמים-ומה מקומו באחרית הימים?
מאת: אהובה קליין.
פרשת צו מפרטת בפנינו את סוגי הקורבנות השונים, כגון:
קורבן עולה,מנחה,חטאת, אשם ושלמים.
קורבן שלמים- הוא קורבן הגנוזים בו כמה רעיונות מעניינים.
וכך התורה מתארת את קורבן השלמים בחלק מהפסוקים בפרשה: "וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב לה' אם על תודה יקריבנו והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולות בשמן ורקיקי מצות משוחים בשמן וסולת מרובבת חלות בלולות בשמן..." [שמות ז,י"א-י"ג ]
השאלות המתבקשות מתוך עיון בפסוקים הן:
א] מהו קורבן שלמים, מדוע נקרא כך ובאילו נסיבות יש להקריבו?
ב]אילו סוגי קורבנות שלמים- מוזכרים בכתובים?
ג] מה עתידו של קורבן זה באחרית הימים?
התשובה לשאלה א]
קורבן שלמים בדרך כלל מופיע כקורבן נדבה והוא מתחלק לשלושה חלקים:
1] האמורים- יוקרבו על גבי המזבח.
2] החזה והשוק- שייך לכוהנים.
3] יתרת הבשר יאכל על ידי הבעלים – הוא נאכל בכל מקום מקודש בירושלים ולא במקדש בלבד.
הטעם למשמעות שם הקורבן:לפי חז"ל במדרש ההלכה: תורת כוהנים:
א] ר' יהודה אומר: "כל המביא שלמים- מביא שלום לעולם"
ב]"דבר אחר: שלמים- שהכל שלום בהן, הדם והאמורין למזבח, החזה והשוק לכוהנים, העור והבשר לבעלים"- כלומר יש הרמוניה בן חלקי הקורבן- הרי חלק עולה למזבח וחלק לכוהנים וגם הבעלים נהנים מאכילתו. קורבן זה עושה שלום בין המזבח בין הכוהנים ובין בני ישראל.
ג]קורבן שלמים- מלשון תשלומים- משום שקורבן זה נחשב לקורבן נדבה- כלומר האדם התנדב בעצמו, או נדר להביאו והגיע הזמן שימלא את התחייבותו- וזאת על סמך המקור: "כי תידור נדר לה' אלוקיך לא תאחר לשלמו"
התשובה לשאלה ב]
במקרא מופעים כמה סוגים של קורבנות שלמים, הנה כמה דוגמאות לכך:
קורבן שלמי נדבה: קורבן זה מקריב אדם שנדר נדר:
"והרי עלי קורבן שלמים"
קורבן שלמי שמחה: סוג של קורבן שאדם מקריב באחד משלושת הרגלים - הוא ובני ביתו נהנים מאכילתו, יחד עם זאת אינו שוכח את העניים ומשתף -אותם בסעודה, שהרי כתוב: "ושמחת בחגך- אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשערך" [דברים ט"ז, י"ד]
חז"ל סוברים:כי אכילת שלמים מביעה שמחה כפי שכתוב: "וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני ה' אלוקיך" [דברים כ"זז]
קורבן שלמי תודה: על כך אומר רש":קורבן זה יביא אדם כהבעת תודה לקב"ה על שניצל על ידי- נס או ישועה –
כגון: יורדי ים, הולכי מדברות,אנשים שהשתחררו מבית האסורים וחולה שנתרפא ממחלתו- כל אלה צריכים להודות לה' על הצלחתם- כפי שכתוב בתהילים ק"ז: "יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם "ובפסוק נוסף נאמר: "ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברינה" [תהילים ק"ז,כ"א]
התשובה לשאלה ג]
לפי דברי: "שער חיים" מי שלא חטא מימיו אפילו בשוגג כך שאינו זקוק להביא בכלל קורבנות,הרי עצם העניין שהגיע לדרגה כה גבוהה – עליו להודות לקב"ה שזכה לכך והצליח בסייעתא דשמיא להתרחק מפני החטא- לפיכך חייב להביא קורבן תודה.
לפי מדרש תנחומא: בעתיד לבוא כל הקורבנות בטלים, פרט לקורבן תודה אשר יישאר תמיד והוא הדין גם לגבי תפילת הודיה- שאינה בטלה וההוכחה לכך: "עוד ישמע במקום הזה[ביהודה וירושלים החרבות] קול ששון וקול שמחה..קול אומרים: הודו את ה' צבאות.. מביאים תודה בית ה' "
-[ירמיהו ל"ג, י- י"א]
"קול אומרים הודו את ה' צבאות"-זו הודיה לה', "מביאים תודה בית ה' "- כאן הכוונה לקורבן תודה.
חכמים אומרים:כי מקורבן שלמים לומדים אנו כמה גדול השלום- לפי שקורבן זה מופיע אחרון בסדרת הקורבנות כפי שכתוב:
"זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם ולמילואים ולזבח השלמים"
- [ויקרא ז,ל"ז] מסיבה זו תקנו חז"ל תפילות החותמות בשלום כגון:תפילת "שמונה עשרה"
- חזקיהו אמר: שערך השלום חשוב מאד- לפי שבכל המצוות הכתוב בהן: "כי"
- לדוגמא: "כי יקרא קן ציפור...."[דברים כ"ב,ו] כלומר אם אתה נתקל באפשרות לקיים את המצווה תקיים, אך אם אינך נתקל בה -אינך זקוק לקיימה.
אבל לגבי השלום נאמר: "בקש שלום ורדפהו"[תהילים ל"ד,ט"ו]
- רבותינו אומרים: כי כאשר בע"ה יבוא המשיח- הוא יפתח בשלום- כמו שנאמר: "מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום"
- [ישעיהו נ"ב,ז]
יהי רצון שנזכה לבוא ימי הגאולה במהרה- בהם נרבה בהבאת קורבן תודה לה' ונמשיך בתפילות הודיה.
ועם ישראל יזכה לישב איש תחת גפנו ותאנתו,לא ידע עוד צער ומכאוב. אמן ואמן.
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אהובה קליין שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-03-27.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/messages/forums_264