ביאור:פרשת עקב - מהו המקור לאיסור עבודה זרה בתורה?

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

פרשת עקב: מהו המקור לאיסור עבודה זרה? / אהובה קליין.

פרשת עקב גדושה בנושאים רבים, אך ישנו איסור אחד - אשר מופיע בפרשה ובמקומות רבים ושונים בתנ"ך; והנושא הוא: איסור עבודה זרה.

וכך התורה מתארת את הנושא: "פסילי אלוהיהם תשרפון באש: לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לך, פן תווקש בו, כי תועבת ה' אלוהיך הוא: ולא תביא תועבה אל ביתך, והיית חרם כמוהו: שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא".

השאלות הן:

א] מהו המקור האיסור לעבודת אלילים בתורה?

ב] היכן נפגשים אנו בראשונה עם האלילים במקרא?

ג] באילו מקומות בתנ"ך מצאנו דוגמאות לעבודה זרה?

התשובה לשאלה א

המקור לאיסור עבודה זרה הוא בעשרת הדיברות: "אנוכי ה' אלוקיך ... לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני: לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ: לא תשתחווה להם ולא תעבדם, כי אנוכי ה' אלוקיך...." (שמות כ, ב-ו)

על המילים: "אנוכי ה' אלוקיך", מביאים חכמינו מדרש יפה המרמז כי התורה היא אמת, וההוכחה לכך:

עשרת הדיברות מתחילות באות: א' – "אנוכי ה' אלוקיך".

האות הראשונה במשנה היא: מ' - "מאימתי קורין את שמע בערבית?"

האות הראשונה בתלמוד הבבלי היא: ת' - "תנא היכא קאי?"

ועל כך יש רמז בתהלים: "ראש דבריך אמת" (תהלים קיט, קס).

התשובה לשאלה ב

עניין עבודה זרה כבר מוזכר בבראשית רבה [ל"ח, י"ג]:

אברהם אבינו בעודו צעיר נתבקש על ידי אביו תרח לשמור באחד הימים על חנותו, שהייתה מקום ממכר לפסלים. לפתע הגיעה אישה אחת והביאה עימה קערת סולת, ואמרה לאברהם שיקריב את מנחתה זו לפסלים. בתגובה על כך, אברהם תפש במקל והרס את כל האלילים, פרט לפסל גדול במיוחד אשר שם בידו את המקל. כשאביו שב לביתו, שאל את אברהם לפשר ההרס בחנות. ענה לו אברהם, שאישה אחת הביאה סולת להקריב לפסלים, ובאותו רגע פרצו רעש ומהומה בחנות, והאלילים רבו ביניהם, זה אומר: אני אוכל ראשון, השני אומר: לא! אני אוכל קודם.

עד שהפסל הגדול קם והרס את כולם במקלו.

שאל אותו אביו: האם אלילים יכולים לדבר?

ענה לו אברהם: "שמע מה פיך אומר!" כלומר: אתה בעצמך חי בספק גדול - לגבי אותם אלילים.

התשובה לשאלה ג

הנה כמה דוגמאות בתנ"ך:

1] מעשה עגל הזהב, כאשר בני ישראל ראו כי משה בושש לרדת מן ההר, מיהרו ובקשו מאהרון שיעשה להם אלוהים אחרים.

כפי שמסופר בתורה: "וירא העם כי בושש משה לרדת מן ההר, ויקהל העם על אהרון, ויאמרו אליו: קום עשה לנו אלוהים אשר ילכו לפנינו, כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים..." (שמות לב, א-ג)

ובהמשך מסופר שהם תרמו את תכשיטיהם, ואהרון יצר מכך עגל מסכה, ובני ישראל אמרו: "אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים" [שם ל"ב, ד].

כאשר משה ירד מההר, הוא השליך את לוחות הברית ושבר אותם מרוב כעס.

2] עיר נידחת: "כי תשמע באחת עריך אשר ה' אלוקיך נותן לך לשבת שם לאמור: יצאו אנשים בני בליעל מקרבך וידיחו את יושבי עירם לאמור: "נלכה נלכה ונעבדה אלוהים אחרים אשר לא ידעתם": ודרשת וחקרת ושאלת היטב, והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בקרבך: הכה תכה את יושבי העיר ההיא לפי חרב ... ושרפת באש את העיר ואת כל שללה כליל לה' אלוהיך, והייתה תל עולם, לא תיבנה עוד". (דברים יג, י"ג-י"ט)

3] אביו של גדעון היה עובד עבודה זרה, ואלוקים ציווה אותו שיהרוס את אלילי אביו: "ויהי בלילה ההוא, ויאמר לו ה': קח את פר השור אשר לאביך ופר השני שבע שנים, והרסת את מזבח הבעל אשר לאביך ואת האשרה אשר עליו תכרות:" (שופטים ו, כ"ה)

4] דוד המלך לועג לאלילים: "עצבי הגויים כסף וזהב, מעשה ידי אדם: פה להם ולא ידברו, עיניים להם ולא יראו: אוזניים להם ולא יאזינו, אף אין יש רוח בפיהם: כמוהם יהיו עושיהם, כל אשר בוטח בהם": (תהלים קלה, ט"ו-י"ט)

5] שלמה המלך לעת זקנתו חטא בעבודה זרה, כפי שהכתוב מעיד עליו: "ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו לבבו אחרי אלוהים אחרים, ולא היה לבבו שלם עם ה' אלוהיו כלבבת דוד אביו: וילך שלמה אחרי עשתורת אלוהי צידונים ואחרי מילכום שיקוץ עמונים: ויעש שלמה הרע בעיני ה' ולא מילא אחרי ה' כדוד אביו" (מלכים א יא, ד-ז)

לסיכום:

לאור האמור לעיל ניתן להסיק, כי עבודה זרה אסורה מן התורה, וכאשר בני ישראל נכנסים לתוך ארץ ישראל הם חייבים לנפץ את האלילות, ולא די בכך, אלא חייבים גם לשרוף את המקום כדי לטהר את אדמת הארץ.

עבודה זרה היא אחת משלוש עבירות החמורות - היינו - שלושה לאווין:

א] עבודה זרה.

ב] גילוי עריות – ניאוף.

ג] שפיכות דמים.

עבירות אלו אסורות גם במקרה שאדם נמצא בסכנת חיים, וביצוע העבירה עשוי להצילו. על זה נאמר:

"יהרג ובל יעבור"

בית המקדש הראשון נחרב בעבור שלוש עבירות אלה.

יהי רצון ועם ישראל, כאיש אחד בלב אחד, יחזרו בתשובה ובית המקדש השלישי יבנה במהרה.

ובקרוב מאד יתקיים בנו הפסוק: "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו והייתה לה' המלוכה" (עובדיה א, כ"א)

מקורות

על-פי מאמר של אהובה קליין שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-08-10.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/forums_427