ביאור:פרשת וירא - הכנסת אורחים - השפעה לדורות, כיצד?
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
פרשת וירא-הכנסת אורחים,השפעה לדורות - כיצד?
מאת: אהובה קליין.
הפרשה פותחת בנושא בעל חשיבות רבה:
אברהם מכניס אורחים, וכך הדבר מתואר בכתובים:
"וירא אליו ה' באלוני ממרא, והוא יושב פתח- האוהל כחום היום, ויישא עיניו וירא והנה שלושה אנשים ניצבים עליו, וירא וירץ לקראתם מפתח האוהל
וישתחו ארצה ויאמר: אדוני, אם נא מצאתי חן בעינך אל- נא תעבור מעל עבדך: יוקח- נא מעט- מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ ואקחה פת- לחם וסעדו ליבכם אחר תעבורו, כי על- כן עברתם על- עבדכם.."
[בראשית י"ח,א-ו]
תוך כדי עיון בכתובים, מתעוררות כמה שאלות:
שאלה א] מדוע התורה מציינת את מזג האוויר: "כחום היום"- וכי פרט זה חשוב כל- כך?
שאלה ב] מדוע באו,דווקא, שלושה אנשים, ואין הכתוב מפרט מייד כי היו אלה שלושה מלאכים?
שאלה ג] כיצד קיבל אברהם את האורחים ואיך הדבר השפיע לדורות?
שאלה ד] מה ניתן ללמוד על אברהם כתוצאה מהתנהגותו?
התשובה לשאלה א] רש"י אומר: מהתיאור: "כחום היום"- ניתן ללמוד
כי הקב"ה הוציא חמה מנרתיקה- כדי שאברהם לא יטריח עצמו לקבל אורחים- לפי שאותו יום היה השלישי למילתו ועל- כן הוא לא חש בטוב, רש". מסתמך על המקור: "ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים"[בראשית ל"ד,כ"ה]
מאחר והקב"ה ראה כי אברהם מצטער- כי אין ביכולתו לקיים את המצווה,שלח אליו שלושה מלאכים בדמות אנשים.
יש דעה של הצדיק הקדוש משפיטיבקה שאומר:כשראה אברהם שהקב"ה מוציא את החמה מנרתיקה- הבין שגדולה הכנסת אורחים מקבלת פני השכינה-ולכן הסיק מכך: שבשעה שיבואו אליו אורחים, לא יתחשב בנוכחות השכינה.
אלא, יקדים לקבל פני האורחים.
התשובה לשאלה ב] רש"י מסביר את סיבת בוא שלושת המלאכים
וההסבר הוא:
אין מלאך אחד עושה שתי שליחויות, לפיכך באו שלושה מלאכים.
האחד- בא לבשר את הולדת יצחק.
השני - להודיע על הפיכת סדום ועמורה.
השלישי – תפקידו היה- לרפאות את אברהם ביום השלישי למילתו לפי שהוא חש כאבים.
האדמו"ר רבי ישראל מצ'ורטקוב מסביר: אברהם היה איש חסדים, שהרי העולם עומד על שלושה יסודות: תורה, עבודה, גמילות חסדים.
אברהם נטל את המידה האחרונה שבהם: גמילות חסדים.
הוא כל כך השתוקק לקיים את מצוות הכנסת אורחים,הוא המתין שלושה ימים וכל יום של צפייה נחשב לעשייה בפועל ולכן אברהם היה בבחינת: "חשב לעשות מצווה ונאנס ולא עשאה – מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה"
[ברכות ו, ע"א]
לכן, מכל יום שהשתוקק בקיום המצווה והמתין- כאילו קיים אותה בפועל ומכוון שמכל מצווה שאדם נוהג לקיים- נברא מלאך, אחרי שלושה ימים של המתנה- נבראו שלושה מלאכים, אין הכתוב מציין בפירוש שהם היו מלאכים,וזאת במטרה להעצים את גדולתו של אברהם, המתייחס לכל אדם באשר הוא- בסבר פנים יפות.
לעומת זאת,לוט התייחס יפה למלאכים ביודעו בוודאות מי הם.מעניין כי הרמב"ן אומר: שלוט לא היה צדיק תמים.
התשובה לשאלה ג]
אברהם אבינו התנהג עם המלאכים באופן מיוחד: "אמר ר' יהודה, אמר רב: כל מה שעשה אברהם למלאכי השרת בעצמו- עשה הקב"ה לבניו בעצמו, מה שעשה אברהם ע"י שליח – עשה הקב"ה לבניו ע"י שליח, ואל הבקר רץ אברהם- כנגד זה: "ורוח מאת ה' וכו", יוקח נא מעט מים- והכית בצור ויצאו מים"[בבא מציעא א, פו]
ורש"י מסביר: "יוקח נא,ע"י שליח,והקב"ה שילם לבניו ע"י שליח, שנאמר: "וירם משה את ידו ויך את הסלע"
כלומר, היות ואברהם גם ביום השלישי למילתו התאמץ מעל הטבע וכל זה למרות שסבל כאבים- כך נהג ה' מידה כנגד מידה בעם ישראל, כתוצאה מכך ישראל במדבר- זכו גם לניסים מעל הטבע: מן- מן השמים,הוצאת מים מהסלע.
ובשכר שאברהם נהג במצוות הכנסת אורחים- מעל הטבע, זכו עם ישראל ממש לניסים במדבר.
התשובה לשאלה ד]
מתוך התבוננות בדרכיו של אברהם- אבי האומה,ובמיוחד מאופן התנהגותו בהכנסת האורחים - המלאכים,נראה שהוא עשה למענם מעל ומעבר וכל זאת מתוך מסירות נפש עצומה בעודו סובל כאבים.
כיאה לצדיק, הוא מיעט במילים והרבה במעשים- מכאן לומדים חז"ל:
"אמור מעט ועשה הרבה"
מצב הפוך ראינו אצל עפרון, אשר מכר לאברהם את מערת המכפלה בכסף מלא,למרות שתחילה אמר שאיננו מעוניין בכסף כלל.
"מעשה אבות סימן לבנים"
מסיבה זו גם ישראל הקדימו נעשה לנשמע בזמן קבלת התורה.
[גמרא, מסכת שבת]
לכן, מכל האמור לעיל ניתן להסיק: כפי שאברהם התנהג עם המלאכים כך הקב"ה התנהג עם ישראל, וגם ישראל הושפעו מאברהם אבינו בהתנהגותם.
יהי רצון ונמשיך לעתיד להידמות לאברהם אבינו בכל דרכיו וכך,בע"ה, מובטח לישראל רק טוב.
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אהובה קליין שפורסם לראשונה בAhuvak @ bezeqint.net וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-10-19.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/messages/forums_194