ביאור:פרשת ויקרא - מדוע ה' קורא למשה?
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
חומש ויקרא הוא השלישי מתוך חמישה חומשי תורה, ורוב הפרשיות בו מספרות על עניין הקורבנות. לפיכך הוא נקרא בשם נוסף: "תורת כוהנים".
הפרשה פותחת במילים הבאות: "ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמור: דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אדם כי יקריב מכם קורבן לה' מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו קורבנכם" [ויקרא א,א-ג].
מתעוררות כמה שאלות:
- א]- מדוע ה' קורא למשה, מדוע אינו מדבר אליו כמו בפרשיות אחרות, לדוגמא: "וידבר ה' אל משה" או: "ויאמר ה' אל משה"?
- ב]- היכן פגשנו במקרא דוגמאות של קריאה למשהו?
- ג]- מדוע הפסוק: "אדם כי יקריב מכם" מתחיל בלשון יחיד ומסתיים בלשון רבים?
התשובה לשאלה א]: ישנו מדרש המתרץ את התשובה בכך שישנו חיבור בן סוף חומש שמות לתחילת חומש ויקרא, שהרי שם נאמר: "ולא יכול משה לבוא אל אוהל מועד" [שמות מ', ל"ה], והסיבה, כי בזמן שהשכינה שרתה מעל אוהל מועד - היה שם ענן, לכן היה צורך שה' יקרא למשה מתוך אוהל מועד.
ומהיכן בדיוק היה מגיע הקול של ה'? על כך עונה רש"י: מבין שני הכרובים מעל הכפורת נשמעה הקריאה למשה.
לפי המדרש: ה' קרא לו כדי לעודדו בהמשך תפקידו למען עם ישראל. ורש"י מוסיף: כי לכל הצווים אל משה קדמה קריאה. האם גם בהפסקות שבין עניין לעניין - הייתה קריאה? ועונה על כך רש"י: לפני אמירה או דיבור קדמה קריאה, אך לא בהפסקות המשמשות פנאי למשה כדי שיתבונן בין פרשה לפרשה - בין נושא לנושא.
ואכן הדבר מעורר שאלות, מדוע משה נזקק להפסקה בין עניין לעניין, הרי ה' היה יכול להשפיע על משה כוח רוחני כדי שמשה יבין בעצמו בכל העניינים, ללא שהות מיותרת וללא בזבוז זמן? אלא, אומרים חז"ל: שבהפסקות הייתה שהות למשה לחשוב - ובכך יש מסר לכל אדם, לבל יחשוב כי הוא מסוגל להיות מהיר החלטה ופזיז, כי דווקא אז הוא עלול לבוא לידי תקלות וטעויות.
התשובה לשאלה ב]:
- במקרא אנו פוגשים מייד עם פתיחת פרשת בראשית כי הקב"ה קורא: "ויקרא אלוקים לאור יום" וכן קרא שמות לטבע: שמים, רקיע,יבשה, ארץ. "ויקרא אלוקים אל האדם".
- ויש שאדם קורא בשם ה', דוגמת אברהם שקרא בשם ה' ובהמשך גם משה קרא: "כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו".
- יש קריאה מתוך מצוקה,דוגמא: "בצר לי אקרא ה'"[ש"ב, כ"ה,]
- יש גם קריאה לחופש: "לקרוא דרור איש לרעהו"[ירמיהו ל"ד,ט"ו]
פעמים הקריאה נענית: "קוראים אל ה' והוא יענם" [תהילים צ"ט, ו] אך יש והקריאה אינה נענית: "יען קראתי ואין עונה" [ישעיהו ס"ו,ד].
בדרך כלל, כאשר יהודי קורא - מתפלל אל הקב"ה מתוך המיצר - הקב"ה עונה מתוך המרחב, יש הוכחות רבות: "כי קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראהו באמת" [תהילים קמ"ה,י"ח].
התשובה לשאלה ג]: על שאלה זו ישנה תשובה נפלאה מפי רבי שלמה אפרים מלונצ'יץ, בספרו: "עוללות אפרים". בלשון הקודש מוצאים אנו שמות ליצורים אנושיים: איש, אנוש, גבר, אדם. מעניין כי בלשון רבים שלושת השמות הראשונים מצויים: אישים, אנשים, גברים; אך, "האדם" אינו משתנה, ואינו מצוי בלשון רבים.
מכאן המסקנה, כי הכתוב רומז במילים: "אדם כי יקריב.." - כשיהיו כולם מאוחדים כאיש אחד - יחשב קורבן היחיד כאילו כולם השתתפו בהקרבתו,אז נאמר עליהם הפסוק: "תקריבו את קורבנכם".
יהי רצון ועם ישראל יתאחדו במהרה ובע"ה בכך יזרזו את בוא הגאולה והקמת בית המקדש כבימים ימימה, אמן ואמן.
תגובות
[עריכה]אלהים תמיד קורא לאדם ולא תמיד האדם שומע
אך משכן הקודש נותן [מאפשר] לך לשמוע
- -- daian moshe, 2011-03-08 07:17:18
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אהובה קליין שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-03-08.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/messages/forums_260