ביאור:פרשת וזאת הברכה - מדוע קיברו של משה חסוי?

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

פרשת: וזאת הברכה / מדוע קיברו של משה חסוי?

בפרשת וזאת הברכה משה אומר לשבט גד: "ולגד אמר... וירא ראשית לו כי שם חלקת מחוקק ספון" [דברים ל"ג 21]

שבט גד ביקש את נחלתו בעבר הירדן המזרחי גם מהסיבה שהיה ברשותו הרבה מקנה והשטח במקום זה יכול היה להתאים כשטחי מרעה רחבי ידיים, אך הסיבה הנוספת להתעניינות בנחלה באזור זה הייתה - כי במקום זה עתיד להיקבר משה. הכתוב מציין את החשיבות המיוחדת של מקום זה במילה: "ראשית", והמשמעות היא שיש ערך רוחני וחשוב במיוחד למרות שעבר הירדן בהשוואה לארץ ישראל ארץ טמאה, אך מצד שני מהרגע שמשה קבור שם יש לאזור קדושה מיוחדת.

מעניין שישראל גם נקראים: "ראשית" [ירמיהו ב ג] גם התרומה נקראת: "ראשית" [דברים י"ח 4]והתורה נקראת: "ראשית".

במסכת אבות נאמר: שקברו של משה נוצר בערב שבת בין השמשות, מכאן שקיברו כל כך קדוש - הוא מעבר לזמן של ששת ימי הבריאה, הוא גובל בעולמות מיוחדים, ובעולמנו הגשמי הוא אינו יכול להיות גלוי לעין ומוחשי, הוא קרוב לעולמות עליונים - עולם השבת.

לפי מה שמספרים חז"ל [במסכת סוטה י"ד], יצאו קבוצת חוקרים לאזור עבר הירדן המזרחי כשהם היו בראש ההר ראו את הקבר לרגלי ההר, כשירדו למטה ראו את הקבר למעלה, החליטו להתחלק לשתי קבוצות: קבוצה אחת ירדה למטה וקבוצת שנייה עלתה למעלה, אותה קבוצה שהייתה למעלה נדמה היה לה שרואה את הקבר למטה והקבוצה שהייתה למטה נדמה היה שרואים את הקבר למעלה בראש ההר - מכאן שהקבר קיים, אלא שאינו במקום קבוע, הוא עשוי מחומר שאין לו קביעות.

הוא מזכיר לנו את ארון הברית - כאשר מנסים לחשב את מקומו בסביבתו - מידתו אינה באה לידי ביטוי, הארון כל כך קדוש שגם אם תקופה מסוימת היה קיים בקודש הקודשים - הדבר היה בגדר נס, אך בעצם הארון אינו שייך לעולם הזה ובדומה לכך קיברו של משה.

בעוד שהלוחות הם אבן הרי בהשוואה לכך משה נחשב בגדר ארון אלוקים חי. לכן בעולמנו הגשמי לא יכול להימצא גלוי לעין ומוחשי מקום קבורתו שהרי נאמר: " "גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהן" "! [חולין ז].

מעניין שבתוך הברכה שמשה העניק לשבט גד כלולים כל אותיות העבריות מ: א-ת, קברו של משה -מתנה רוחנית גבוהה מאד, אך לא ניתן לתת אותה סתם כך - כי עם ישראל חייב לעמול הרבה בתורה ובקיום המצוות כדי שתהיה באפשרותו להמשיך בכלל - לחיות בארץ ישראל, כמו שכתוב: "והיה אם שמוע..."

ישנו חשש שאם יהודי יסתפק בקדושת המקום - כמו קיברו של משה - יזניח את קיום המצוות ואת עבודתו הרוחנית. לכן מקום קברו של משה אינו גלוי לעין, חז"ל [במסכת סוטה] אומרים שבכל שנה בתאריך בו חטאו עם ישראל בבנות מואב ועבדו לבעל פעור עולה הפעור ומעוניין לקטרג על עם ישראל, אך מנגד קברו של משה שומר על ישראל ופעור שוקע חזרה.

לכן חייבים אנו לפחות לאמץ לעצמנו מדרכיו של משה וללמוד ממעשיו ומתכונותיו, מיראת השמים ממסירות הנפש שהייתה לו כלפי אחיו.

מקורות

על-פי מאמר של אהובה קליין שפורסם לראשונה בAhuvak @ bezeqint.net וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-10-10.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/forums_26