ביאור:עץ חיים/שער כג/פרק א
הקדמה
בז"א יש ד' מיני מוחין הראשון הנכנס בו בפנימיותו מוחי החב"ד וכל מה שלמטה מהם שנעשו מכלים דשליש ת"ת ונהי"ם דאימא ונקראים צ' דצל"ם. השני הוא בחי' הכתר דז"א שכולו כלים ואורות מצד אימא ונעשה מחצי ת"ת ונה"י חדשים שהתפשטו בה מחדש. והשלישי כלול מב' מוחי ל"ם מקיפים, שנעשו מהבחי' העליונות של אימא מהמחצית העליונה של הת"ת ולמעלה.
הבחי' הראשונה הצ' דצל"ם
והעניין הוא שבעת הלידה עולים אורות נה"י ושליש ת"ת דאימא בת"ת שלה ואותם נה"י ושליש ת"ת נשארים ללא חיות בסוד 'אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה'. ואז בהיות כלי הנה"י דאימא ריקים נכנסים לתוכם המוחין של ז"א ואח"כ התלבשו כולם בז"א מחכמה שבו ולמטה.
ואותם שהיו בתחילה נה"י דאימא לפי שמקבלים עתה חיותם מאורות הז"א מתחלפים מטבעם הראשון ונהפכים להיות עצם מעצמו ובשר מבשרו של ז"א, ונקראים עתה גופא דז"א.
שכן ז"א שהיה בתחילה בן ו"ק בלבד הופך על ידי מוחין אלו להיות בן תשע ספירות. שפרק עליון דנצח דאימא מתחבר עם ב' פרקים עליונים דחסד דז"א ונעשין חכמה שבו. פרק אמצעי דנצח דאימא מתחבר עם פרק תחתון דחסד דז"א ופרק עליון דנצח דז"א ונעשין חסד ופרק תחתון דנצח דאימא מתחבר עם שני פרקים תחתונים דנצח דז"א ונעשין נצח דז"א. וכן נעשה מהוד ויסוד דאימא, נמצא שכל אותם הנה"י דאימא הופכים להיות בשר מבשרו של ז"א.
מה שכתב כאן בעניין הכתר העברנו לפרק הבא ובעניין שורשי המוחין שיש בכתר ידובר בסוף פ"ח.