ביאור:עץ חיים/שער יא/פרק ב
הג"ר דעתיק
הג' כלים הראשונים שלא מתו נשארו בסוד רישא דעתיק שכולל ג"ר, וגם התפשטו מכליהם כלים לז"ת. מלבד זאת גם מאותם הז"ת כלים שנשברו, חוזרים בתיקון לעלות באצילות, לכל פרצוף מה שראוי לו, לעתיק הראוי לעתיק, שכן אף כוח עתיק היה באותם הכלים שנשברו. וכן לא"א עלה הראוי לא"א והראוי לאו"א עלה לאו"א וכן על זה הדרך [ראה בשער מ"ד ומ"ן דף ס"ח, ע"ג ובהקדמת רחובות הנהר דף ה' ע"ב]. נמצא שגם הז"ת דעתיק מלבד מה שקיבל כלים מהג"ר קיבל גם ממה שהתברר ועלה מבי"ע.
ועתה היה בהם כוח לעמוד באור, שבתחילה כשהיו מעורבים בז' הכלים שנשברו היו הז' אורות שלהם גדולים ועצומים מהם ולא יכלו לעמוד באורם. אבל עתה לאחר שהתבררו ועלו להיות בז' תחתונות של עתיק והתווספה להם תוספת אור שהוסיפו ג' הכלים העליונים לטובת יצירת הכלים של התחתונים. והיה להם כוח לעמוד בתוספת ההארה של ג' אורות הראשונים שירדו בהם.
[דף נ"א ע"א] חילוק בין האורות לכלים בג"ר דעתיק
יש הבדל בין הבנתנו את הכלים שאנו יודעים שנשארו כל הג"ר ברישא דעתיק והתפשטה הארה מהם למטה ליצירת כלי הז"ת, ושורשם נשאר למעלה. לבין האורות שיש ספק האם היה כמו עם הכלים שאכן שורשם נשאר למעלה בכח"ב ורק התפשטה הארה למטה בדרך קוים מכתר קו אמצעי מחכמה קו ימין ומבינה קו שמאל לז"ת. או שאור ראשון נשאר בג"ר שני נהיה ממנו חג"ת ושלישי נהיה ממנו נה"י. שכן הכלים הם חיצוניים יותר, לכן נתגלה לנו מה שנעשה עמהם, אך האורות דרישא עלאה הם פנימיים ונעלמים מאוד לכן נעלמה השגתם מהתחתונים ונשארנו בהם בספק מה נעשה עמהם. ולכן נאמר על עתיק באדרת האזינו "האי רישא (כוונתו לכל עתיק שכל הי' אורות דעתיק נעשו מאותם ג' אורות שלא ידענו התחלקותם) אקרי רישא דלא אתיידע מה דאית בהאי רישא". נציין שגם בדרוש המקביל בשער עתיק שמבנה הג"ר שם שונה גם שם הוא נקרא רדל"א, והטעם שם לפי שאין אנו יודעים איזה בחי' לקח עתיק משם ב"ן.
סיבה נוספת שאנו יודעים מה קרה עם הכלים בג"ר שנשארו כל הכלים שלו למעלה ולא ירדו בעצמם אלא הארה שלהם. שידוע שסוד השערות בין דא"א בין דז"א הוא מאותם מלכים שמתו בסוד 'ועשו אחי איש שעיר'. וכיון שא"א מלביש לז"ת דעתיק ורישא דא"א מלביש לחסד וגבורה דעתיק מכאן שחסד וגבורה דעתיק היו אף הם בשבירה, שנעשו מאותם ניצוצות דעתיק שהיו מעורבים בז' מלכים שמתו. ומכאן אנו מסיקים שאותם ג"ר כלים שלא היו בשבירה לא ירדו לז"ת דעתיק, שאם היו כליהם מהג"ר לא היו יוצאים כנגדם שערות.
הבדל נוסף שמתברר כאן בין כלי ז"ת דעתיק לאור ז"ת דעתיק הנה כלי ז"ת דעתיק לא קיבלו מכלי ג"ר דעתיק אלא תוספת הארה ונעשתה עצמותם מאותם ז"ת כלים שנשברו ועלו בתיקון. לעומת זאת באורות הז"ת דעתיק (בין אם נמשך מאורות הג"ר שלוש קוים בין שהתחלקו ג"ר אורות לחב"ד חג"ת נה"י) לא נמצא בהם מאורות הז"ת הראשונים אלא מאורות ג"ר בלבד. והרי גם בז"ת אורות הראשונים היו מעורבים אורות של כל הפרצופים של עתיק ושל א"א של או"א וזו"ן ואם כן מה נעשה עם אותם אורות דעתיק.
ואומר שאותם אורות השייכים לפרצוף עתיק שיצאו עם ז"ת אורות הראשונים הנה מהם נעשה אור מקיף דעתיק. ואורות פנימיים דעתיק נעשו מהג"ר שלו. שאף שבכל הפרצופים אור מקיף גדול הוא מאור פנימי, בעתיק זה שונה שאור פנימי גדול מהמקיף שכיון שהמקיף מקיף לכל הפרצופים אם היה יוצא מאורות הג"ר לא היה כוח בפרצופים שתחתיו לסבול אור המקיף דעתיק המקיף לכל הפרצופים, לכן נעשה מאורות הז"ת שלו. ואור פנימי שלו אף שנעשה מהג"ר, להיותו מצומצם בתוך כלי יכלו הפרצופים לקבלו. מה שאין כן בשאר הפרצופים מא"א ולמטה, שאין אורם גדול כל כך כאורות עתיק לא שייך טעם זה שהפרצופים יכולים לעמוד באור המקיף שלהם גם אם יהיה גדול. ולכן נעשה אור המקיף שלהם גדול מאור הפנימי וזה כדי לכפות ולסמא את עיני הקלי' המונחים בין אור פנימי ובין אור מקיף של כל פרצוף.
תועלת נוספת לאור המקיף היא להאיר לכל הפרצופים שבתווך בין אור הפנימי לאור המקיף. שכן האור הפנימי הוא בצורה זו שהא"ק פנימי לכולם ועליו מת"ת שלו ולמטה עד כמעט סיום רגליו, מלביש עתיק מהטבור ולמטה וזה גובה כל עולם האצילות. א"א מלביש על ז"ת דעתיק ואו"א מלבוש שני לעתיק וזו"ן מלבוש חיצון. נמצא שבאור פנימי עתיק פנימי לכל הפרצופים. ואילו באור מקיף זה להפך שמקיף עתיק מקיף לכל פרצופי האצילות ולכן נקרא גם אור מקיף דאצילות. ומקיף א"א פנימי לו ומקיפי או"א פנימיים להם וכן מקיפי ז"א פנימיים למקיפי או"א ומקיף נוק' הוא פנימי לכולם.
נמצא שעתיק מבחינת אור פנימי הוא פנימי לכולם ומבחינת אור מקיף הוא מקיף לכולם. ונוק' דז"א מבחינת אור מקיף היא פנימית לכולם ומבחינת אור פנימי היא חיצונית לכולם.