ביאור:עץ חיים/שער ז/פרק ב
התפשטות האורות פעם שנייה והיווצרות הכלים בעקודים
בעקודים ראינו שיש ארבע בחינות כנגד שם הויה התפשטות האור והסתלקות פעם ראשונה והתפשטות האור והסתלקות בפעם שנייה (הנעשית בבחי' מטי ולא מטי כמבואר להלן). שנועדו לצורך עשיית הכלים שזו פעם ראשונה בהאצלת העולמות שיש התהוות לכלי. אמנם ראשית התהוות הכלי בעקודים נעשתה עוד קודם כמבואר בשער ההקדמות ששורשי עשר ספירות אלו נעשו על ידי הסתכלות אור העין באור הנפש שהוא אור העקודים (שנקרא נפש בערך אח"פ) באור הישר של ההסתכלות נעשו ג"ר של כלי העקודים. ובאור החוזר דאור החיה של העיניים עם אור הז"ת דעקודים נגמרו עשיית כלים לז"ת דעקודים. ומה שאנו מדברים על התהוות הכלים בפרק זה ובשער עקודים היינו על המשך וגמר התהוות הכלים אבל ההתחלה שלהם כבר נעשתה. אמנם התהוות שורשי הכלים על ידי אור העין מובא גם בעץ חיים שער אח"פ פ"ג אך הרש"ש בהגהה לפרק, כתב שפרק זה אינו מהאר"י ולפי זה יתכן אם כן שחולק על עניין זה צ"ע.
לאחר ההתפשטות הראשונה חזרו האורות לעלות למעלה לפה דא"ק על מנת להשלים עצמם שיצאו חסרים. שהרי יצאו חסרים בכוונה תחילה כדי שיחזרו לעלות על מנת שיוכל כלי דעקודים להתהוות בעשר בחינותיו. ואכן כשחזרו לעלות לא יכול כל האור לעלות והחלק העבה של האור שלא יכול היה לעלות, ממנו נהווה תחילת מציאות הכלים.
בשער מטי ולא מטי אנו עסוקים בהתפשטות השנייה של האורות ונקרא מטי ולא מטי (מגיע לא מגיע) על שם הכניסה והיציאה של האורות בלי הפסקה שעם כל ספירה חדשה שהתפשטו בה האורות נסוג האור של אותה הספירה חזרה מעלה. שלא כדרך ההתפשטות הראשונה שהייתה מתמשכת שמשירד אור מלכות בכתר לא חזר לאחור עד שהשלים ירידתו והגיע למלכות. הבדל נוסף שבהתפשטות השנייה לא הוסיף לרדת אור הכתר שכן אין כוח בכלי כתר להכילו. וכדי שלא יבטלו הכלים שהחלו או סיימו להתהוות הרי הם מקבלים אור מספירה נמוכה מהם דהיינו שכלי כתר יקבל אור חכמה וחכמה תקבל אור בינה.
שלב א מטי בכתר
האורות נכנסים בכתר היינו אור הכתר יחד עם תשע אורות מחכמה ועד מלכות שכן אור הכתר המקורי לא חוזר לרדת. [אנו אומרים שירדו עשר אורות אף שבפועל ירדו רק תשע אורות שהרי אור הכתר לא חזר לרדת, ולכן מקום הכתר קיבל אור החכמה וכן שאר ספירות קיבלו אור פחות ממדרגתם עד שאור מלכות נכנס למקום יסוד. ולמלכות לא נוצר עדיין אור כיון שאור המקורי שלה נשאר ביסוד ואע"פ כן אנו אומרים שירדו יחד עם אור הכתר תשע אורות כיון שאור מלכות העתידי ייווצר מאורות אלה שירדו הרי שהוא נמצא בהם כבר בכוח]. בשלב זה יש לנו ביטוש כפול, רשימו של הכתר להיותו בחינה עליונה מאור החכמה (כמובא בשער עקודים כ"ז ע"ג), מכה באור החכמה שבא לשמש כאור בכתר, ועושה כלי אחד לזכר ואור החכמה לפי שבא במלא כוחו מלמעלה מכה ברשימו של כתר ויוצר כלי נוסף לנוק', וכך יש לנו זו"ן בכלי הכתר. וזו"ן באורות, רשימו של כתר הוא הזכר ואור החכמה כאן יהיה נוק' אליו.
שלב ב' לא מטי בכתר מטי בחכמה
נסתלק אור הכתר - היינו שבמקורו היה אור החכמה ואנו קוראים לו כעת אור הכתר לפי שהוא הראוי לכלי כתר שכן אור הכתר המקורי כבר לא ירד כנ"ל סיבה נוספת לקרא לו אור הכתר לפי שכשמסתלק למעלה מסתלק עמו גם רשימו דכתר שהוא זכר שלו. הרי שנסתלקו זו"ן דכתר [אמנם כשאנו אומרים שנסתלקו זו"ן דכתר וכן בכל הספירות שנסתלקו הכוונה לט' ספירות עליונות שלהם אבל מלכויות שלהם נשארים בכלי כפי שיבואר בפ"ה]. וכלי הכתר הופך פניו ממנו ונותן שמונה אורות לכלי חכמה. ובשלב זה יש שוב ביטוש כפול בין רשימו של חכמה לאור החכמה (שבמקור היה אור הבינה כנ"ל) על דרך שנעשה בכתר וגם כאן נוצרו זו"ן לכלי חכמה. ואז כלי החכמה הופך פניו ומאיר לכלי בינה בלי לתת בה שמונה אורות אך נותן בה אור חדש שנולד מזיווג הנ"ל דרשימו דחכמה עם אור החכמה שירד אליה ונקרא האור הזה אור 'יו"ד' והוא אשר ניתן לבינה כעת. [וכשיורד אור היוד לכלי בינה נעשה ביטוש כפול בינו לבין רשימו דבינה ונעשים זו"ן בשני כלים היינו שאור היו"ד נעשה אור הזכר ורשימו דבינה אור הנוק' שלו ומה שירד אח"כ אור החסד המקורי יישאר בבינה בבחינת מ"ן כדלהלן].
שלב ג' מטי בכתר לא מטי בחכמה מטי בבינה
אור הכתר (היינו זו"ן דכתר) חוזר מהמאציל להיות בכלי הכתר ואור החכמה (היינו הראוי לחכמה שהוא במקור אור הבינה) יחד עם הזכר שלו היינו רשימו דחכמה, עלה אף הוא לכלי כתר לשאוב אור מאור הכתר שירד וזה נקרא לא מטי בחכמה. וכלי החכמה מחזיר פניו למטה לכלי בינה ונותן לה (מלבד אור יו"ד שקיבלה כבר קודם) שאר שבע אורות מחסד עד מלכות. ולמה לא עלו אורות הבינה גם כן בכתר יחד עם חכמה. זה מחמת תאוות הבנים לקבל מאימם היינו מאור הבינה. אמנם אור החסד שמגיעה עתה לא ישמש כאור הבינה [שאורותיה כאמור הם אור היו"ד עם הרשימו שלה] אלא יישאר בה בבחינת מ"ן שהבנים שהם במעי אמם מעוררים מ"ן וממשכים לה מוחין תמיד.
כלי הבינה לאחר שקיבל אורותיו נשאר עם פניו כלפי חכמה כיון שיש בו אורות הבינה (היינו אור היו"ד עם רשימו דבינה ועם אור החסד) וכן שאר אורות התחתונים. ולא הפך פניו לכלי חסד להאיר לו לפי שאין כוח בכלי חסד שהוא מהז"ת, לקבל אור גדול כזה פנים בפנים. [ולא כמו שהיה עם כלי חכמה שהפכה פניה לבינה לתת לה הארה (אור היו"ד) עוד לפני שנתנה בה בהמשך את השבע אורות].
מצב האורות לאחר שלב ג' בכתר יש לנו את אורות זו"ן דכתר ואורות זו"ן דחכמה. בחכמה אין לנו אור (מלבד מלכויות זו"ן דחכמה כמבואר בפרק ה' שכשאנו אומרים שהאור עלה ונסתלק מהספירה היינו ט"ס עליונות שלו אבל מלכות שלו נשארה בכלי להשאיר חיים לתחתונים). בבינה יש לנו אורות זו"ן דבינה עם אור החסד שיישאר בבינה כמ"ן ועם שאר ז' אורות התחתונים.
שלב ד' לא מטי בכתר מטי בחכמה לא מטי בבינה מטי בחסד
לא מטי בכתר היינו אורות זו"ן דכתר עלו במאציל ואורות זו"ן דחכמה בהיות שאין להם עוד תועלת להיות בכלי כתר הם קרובים יותר אל עצמם ולכן חוזרים לכלי שלהם לכלי החכמה. ואז אורות זו"ן דבינה לפי שעתה גדלו הבנים ואינם צריכים לאימם, עלו בכלי חכמה וזה נקרא לא מטי בבינה ואז כלי הבינה הופך פניו כלפי מטה ונותן שבע אורות תחתונים לכלי חסד.
כשאמרנו שאורות בינה עלו לכתר כמובן שהכוונה לזו"ן דבינה שהם אור היו"ד עם רשימו דבינה. אך האם גם אור החסד המקורי שנהייה עתה כבן אצל הבינה האם גם הוא עלה עמם? אמנם כאן לא מפורש מה נעשה עמו אך בתחילת פרק ה' (וכן בשער ההקדמות י"ח ע"ג) כתב שפעם עולה איתם ופעם אינו עולה וזה תלוי במעשה התחתונים. אך כאן שעדיין אינו קשור למעשה התחתונים אלא עדיין אנו מצויים בשלב הווית הכלים, לא כתב מהרח"ו מה נעשה עמו.
ונראה שהסברא נוטה לומר שאכן אור הבן אכן עלה יחד עם אור הבינה לכתר. שכן בשלב הזה שלב ד' שאמרנו שלא מטי בכתר מטי בחכמה לא מטי בבינה – למה לא מטי בבינה כדי שכלי הבינה יסובב פניו מטה אל כלי החסד וייתן לו את האורות התחתונים וזה נקרא מטי בחסד. והנה צריך שלא ירד איתם גם אור החסד המקורי אלא רק מגבורה ולמטה וכבר כתב הכרם שלמה שהכלים עדיין אינם מספיק חזקים להחזיק האורות כשמסובבים פניהם למטה ולכן מסתבר יותר שאור החסד עולה עם אורות בינה לחכמה, כדי שלא ירד יחד עם שאר האורות לכלי חסד. אמנם הרב יצחק ג'וזף סובר שהוכחה זו מהכרם שלמה אינה מוכרחת שהרי מה שכתב הכרם שלמה דבריו כתב בעניין היסוד שלא ירד למלכות ששם חשק היסוד להאיר למלכות מה שאין כן אור החסד שנשאר בבינה שמשמש כמ"ן לזו"ן דבינה וליכא חשש שירד לחסד גם אם כלי הבינה יהפוך פניו לחסד.
טעם נוסף לומר שעלה אור החסד המקורי עם אורות הבינה לא רק לחכמה אלא גם כשעולים לכתר שהרי כשמטי בכתר אזי לא מטי בחו"ב וכן לא מטי בחסד היינו שעולים חו"ב בכתר וכן אור החסד [שהוא במקורו אור הגבורה] נאמר שבגלל שיש מרחק ב' מדרגות גמורות בין אורות ג"ר המצויים בכתר לבין אורות ז"ת המצויים בחסד לפיכך עולה אור חסד לבדו [היינו אור הגבורה המקורי] לכלי בינה כדי להיות קרוב אליהם קצת. ואם אור החסד המקורי היה נשאר בכלי בינה אזי לא היה מרחק של ב' מדרגות גמורות ללא אור וגם אור החסד [גבורה המקורי] היה עולה לכלי בינה לא רק כדי לצמצם מרחק אלא כדי להיות יחד עם אור חסד המקורי (כדרך לדוגמא כשמטי בת"ת הרי שאור נצח עולה לת"ת להיות עמה ודי לו בזה) ואילו אצלנו בעניין אור חסד לא נאמר כן!
ושני הטעמים הנ"ל הם מלבד מה שנאמר בפרוש בפרק ה' (לעניין המשך המטי ולא מטי לאחר הוויות הכלים) שהעניין תלוי במעשה התחתונים שלפעמים יעלו חמש אורות ואור החסד ביניהם לכתר. הרי שאין בעיה שאור החסד יעלה מעלה שכן הוא נמצא בתוך אור הבינה וכלול בו ומעלה לו מ"ן תמיד. וזה לא כאור הגבורה המקורי שהוא עתה אור החסד שכשאור הבינה יורד לכלי בינה הרי שאינו יכול להחזיק מעמד זמן רב שם ועליו לרדת לכלי חסד מחמת אור הבינה. גם כאן סובר הרב יצחק ג'וזף שיתכן לחלק בין הווית הכלים כאן שהכל נעשה בסליק ברעותיה לבין המובא בפרק ה' שתלוי במעשה התחתונים שכשתלוי במעשה התחתונים אז ככל שעולה יותר מ"ן מלמטה ונוסף עליהם גם אור החסד הרי שירד אח"כ יותר מ"ד בהתאם למה שעלה מה שאין כן כשהכל נעשה בסליק ברעותיה שאין צורך בעליית אור החסד יחד עם זו"ן דבינה.
שלב ה' מטי בכתר לא מטי בחכמה ובינה ובחסד מטי בגבורה
אורות זו"ן דכתר חוזרים מהמאציל להיות בכתר ואז אורות חכמה ובינה עולים שניהם בכתר ואור חסד עולה למקום בינה, לפי שעתה יש מרחק בין המקום בו הוא נמצא (כלי חסד) לבין כלי כתר שם נמצאים אורות הג"ר לכן עולה אור חסד אל כלי בינה להיות קרוב יותר לאורה, וזה נקרא לא מטי בחסד. ואז הופך כלי חסד פניו מטה ונותן ו' אורות בגבורה. ובעת שקיבל כלי גבורה האורות החזיר פניו לכלי ת"ת ונתן בו הארה בלבד. שכן בו"ק תמיד בעת קבלת אורות הופך גם המקבל פניו למטה כדי לתת הארה לכלי שתחתיו. ואילו בג"ר אינו כן מלבד כלי חכמה שמיד הפך פניו משום שהיה צריך לתת את אור ה'יו"ד' שנולד עתה לצורך כלי בינה. מצב האורות לאחר שלב ה' אורות ג"ר בכתר. בכלי חכמה אין אור (מלבד מלכויות דזו"ן דחכמה). אור חסד נמצא בכלי בינה. בכלי חסד אין אור (מלבד מלכות דאור חסד כמו שאמרנו למעלה שבזמן שהאורות מסתלקים הכוונה דווקא לט' ספירות עליונות, אבל מלכות שלהם נשארת) ואורות התחתונים בכלי גבורה.
שלב ו' לא מטי בכתר מטי בחו"ב מטי בחסד לא מטי בגבורה מטי בת"ת
עתה אנו רוצים שכלי גבורה ייתן ה' אורות בכלי ת"ת וזה אי אפשר בעוד אור הגבורה בה לכן צריך להעלות אור הגבורה בכלי חסד וזה לא יקרה אם אין לאור הגבורה טעם לעלות לכלי חסד ובשביל זה צריך להביא אור חסד בכלי חסד ואז תעלה אליו אור גבורה. אור החסד יחזור למקומו כאשר אורות הבינה יחזרו למקומם. ויהיו אורות הבינה קרובים אליו ויאירו לו כל צרכו כי הוא בנם הגדול ואז יחזור אור החסד לכלי שלו. אך אורות הבינה לא ירדו מכלי כתר כל זמן שאורות כתר שם ולכן צריך שיהיה לא מטי בכתר ואז אורות חו"ב שאין להם תועלת עתה להישאר בכלי כתר יחזרו למקומם להאיר לכלים שלהם ולכן:
לא מטי בכתר עתה עולים זו"ן דאורות הכתר במאציל וחוזרים אורות חכמה למקומם ואורות בינה מחמת ש'חפץ חסד הוא', הוא היינו בינה שרוצה להיות עם בנה הגדול אור החסד אשר במקומה, לכן אינה נשארת יחד עם אור חכמה אלא יורדת אל מקומה שם נמצא אור החסד. ולאחר שהתייחד עמה מעט וינק הצריך לו חזר גם אור החסד למקומו לפי שהוא מאורות הז"ת אין בו די כוח להישאר יחד עם אור בינה שהוא מהג"ר וחוזר לכלי חסד ומשם ממשיך לקבל מאור בינה שאין מרחק ביניהם וזה נקרא מטי בחסד. ומה שאור חסד המקורי כן נשאר ויש לו כוח להישאר זה מכיוון שהוא נמצא בבינה כבן המעלה מ"ן תמיד. וכשמטי אור החסד בחסד הרי שאור גבורה עולה אליו לינק ממנו, וזה נקרא לא מטי בגבורה. וכלי גבורה הופך פניו לכלי ת"ת על מנת לתת לו חמש אורות שמת"ת ומטה [מטי בת"ת] וכלי ת"ת הופך פניו למטה לכלי נצח ונותן לו הארה בלבד.
מצב האורות לאחר שלב ו' אורות זו"ן דכתר במאציל כלי הכתר חסר אור (מלבד מלכויות). אורות זו"ן דחכמה במקומם אורות זו"ן דבינה במקומם יחד עם בנם אור המ"ן, אור חסד במקומו ויחד עמו גם אור גבורה. כלי גבורה חסר אור (מלבד מלכויות כנ"ל). וכלי ת"ת מכיל האורות התחתונים.
שלב ז' מטי בכתר לא מטי בחו"ב ולא בחסד מטי בגבורה לא מטי בת"ת מטי בנצח
בשלב זה אנו רוצים להביא את האורות לנצח ובשביל זה צריך שאור ת"ת יהיה לא מטי בת"ת כדי שכלי נצח יוכל לקבל האורות מכלי ת"ת.
ולכן אורות זו"ן דכתר חוזרים לכלי כתר ואורות חו"ב עולים אליהם ואור חסד שוב עולה בכלי בינה כדי לצמצם המרחק בינו לבין אור בינה [לא מטי בחסד] ואור גבורה שאין לו עוד תועלת להישאר בחסד יורד לכלי שלו [מטי בגבורה]. ואז אור ת"ת מחמת חשק שיש לו להדבק באור גבורה הופך פני כלי ת"ת למעלה אל הגבורה ועולה אור הת"ת לכלי גבורה להיות יחד עם אור גבורה וכיון שאז הוי לא מטי בת"ת חוזר והופך כלי ת"ת פניו למטה ונותן הד' אורות בנצח, וזה נקרא מטי בנצח. והופך פניו כלי נצח להאיר הארה בלבד בכלי הוד.
שלב ח' לא מטי בכתר מטי בחו"ב ובחסד, לא מטי בגבורה מטי בת"ת לא מטי בנצח מטי בהוד
אנו רוצים להביא אורות לכלי הוד ולכן צריך שלא יהיה מטי אור נצח בנצח ולכן: אורות הכתר עולים למאציל [לא מטי בכתר] ואורות חו"ב חוזרים למקומם כנ"ל ואז אור חסד חוזר למקומו ולכן אור גבורה עולה לכלי חסד להיות יחד עם החסד ולכן אור ת"ת שאין לו עוד תועלת להיות בכלי גבורה חוזר למקומו ואז מטי בת"ת ולכן אור נצח עולה אליו ואז לא מטי בנצח ולכן הופך כלי נצח פניו ונותן ג' אורות להוד. ואז הופך הוד פניו ומאיר ביסוד.
שלב ט' מטי בכתר לא מטי בחו"ב ובחסד, מטי בגבורה לא מטי בת"ת מטי בנצח לא מטי בהוד מטי ביסוד
מטי בכתר ואורות חו"ב עולים לכלי כתר לקבל הארה מאורותיו ונקרא לא מטי בחו"ב ואור החסד שנתרחק ממנו אור הבינה עולה למקום הבינה להיות יותר קרוב אליה ואז לא מטי בחסד. ואור הגבורה שהייתה יחד עם אור החסד בחסד עתה יש לה רק רווח קטן בהיותה קרובה לחסד ולא רווח גדול שהייתה עם אור החסד בכלי אחד לכן בשביל רווח קטן זה אינה רוצה להפסיד הכלי שלה ויורדת לכלי שלה ואז הוי מטי בגבורה.
ואור ת"ת שצריך לאור הגבורה בראותו שאור הגבורה בכלי שלו עולה אליו להיות עמו לקבל הארה ממנו. והווי לא מטי בת"ת. ואור הנצח שהיה בכלי הת"ת עם הת"ת בראות שאור ת"ת עזב ואין לו רווח כמו קודם, חוזר לכלי נצח שלו. וכלי ההוד הופך פניו לנצח על מנת שאור ההוד יעלה להיות עם אור הנצח בכלי נצח והווי לא מטי בהוד. ובראות ההוד שנשאר בו ב' אורות בלבד ויוכל כלי היסוד לקבלם, מחזיר פניו כלפי היסוד ונותן לו ג' אורות [כפי שיבואר בהמשך] ב' אורות עבור היסוד שהם אור הנקרא ו' זכר, ואור מלכות המקורי נוק', ואור הנקרא ד' לצורך המלכות. וחוזר כלי היסוד להפוך פניו לכלי מלכות לתת לו הארה בלבד.
שלב י' לא מטי בכתר מטי בחו"ב וחסד לא מטי בגבורה מטי בת"ת לא מטי בנצח מטי בהוד לא מטי ביסוד מטי במלכות
ועתה הגיעה זמן המלכות למלוך והיות ואינה יכולה לקבל ב' אורות גם יסוד וגם מלכות צריך שתחילה ישלח היסוד אורותיו למעלה להוד, ויישאר בו רק אור המלכות ואז יתנו בכלי מלכות. ומסביר הכרם שלמה שהכלים עדיין אינם גמורים שיכולים להחזיק האור שלהם בסוד בוצינא דקרדינותא שנותן כדי המידה הצריכה לתחתון ואפשר שיינתנו כל האורות שיש ביסוד בכלי מלכות ולא תוכל לסובלם ולכן נותן לה אורה רק כשיש לו אורה בלבד ללא אור היסוד.
לשם כך הוי לא מטי בכתר וחוזרים אורות חכמה למקומם ואורות בינה אף שהיו צריכים להישאר עם אורות חכמה שהרי כחדא נפקין אך כיון שהתמלאו זה מכבר מאורות חכמה וכתר הרי שחפצם לחזור למקומם שם נמצא בנם אור החסד כנ"ל בשלבים ו' וח', והוי מטי בחו"ב. ומכיוון שאור החסד אינו יכול לשבת עם אורות הבינה זמן רב ועוד שכלי שלו ריקן חזר לכלי חסד, והוי מטי בחסד. אך דווקא אור החסד אינו יכול להישאר זמן רב עם אור בינה מחמת גדלות אור הבינה שהיא מהג"ר והוא מהו"ק, אך אורות הו"ק כל אחד מהם חושק לעלות לכלי שלמעלה ממנו כשאורו בתוכו ולכן אור גבורה עולה לכלי חסד להיות עם אור החסד והוי לא מטי בגבורה. ואור ת"ת שאין לו עוד תועלת להיות בכלי גבורה חוזר למקומו ואז מטי בת"ת ולכן אור נצח עולה אליו ואז לא מטי בנצח. ואור ההוד שהיה קודם עם אור הנצח עתה שנשאר לבד ואין לו עוד תועלת להישאר בכלי נצח יורד לכלי שלו כלי ההוד והוי מטי בהוד. ובראות אור היסוד שחזר אור ההוד למקומו הופך פניו אליו ומשלח (זו"ן) אורותיו לכלי ההוד ואז הוי לא מטי ביסוד. והופך כלי יסוד פניו חזרה למלכות ונותן לה אורה (אור הד') והוי מטי במלכות.
מטי ולא מטי לאחר התהוות עולם העקודים
גם בעולמות נמוכים יותר נעשה עניין המטי ולא מטי שנכנס האור לכלי ותכף יוצא כדי שלא ישבר הכלי. וכך הוא עושה פעמים רבות עד שנגמר ומתחזק הכלי ואז נכנס לתוכו האור ונשאר בקבע. אך בעולם העקודים מפני שהאורות חזקים הם והכלים זוהי רק תחילת הווייתם אין עדיין כוח בהם להחזיק האורות בהתמדה ולכן לעולם בעקודים יתמיד העניין דמטי ולא מטי. ולכן יהיה לנו המשך גם לאחר שנוצרו הכלים לאחר המטי ולא מטי הראשון היינו שחוזר להיות מטי בכתר לא מטי בחו"ב וחסד מטי בגבורה לא מטי בת"ת מטי בנצח לא מטי בהוד מטי ביסוד לא מטי במלכות. ולאחר מכן שוב חוזר להיות לא מטי בכתר והוי מטי בחו"ב וחסד לא מטי בגבורה מטי בת"ת לא מטי בנצח מטי בהוד לא מטי ביסוד מטי במלכות. וכן על זה הדרך לעולם.
אמנם נראה שיש הבדל בין המטי ולא מטי הראשון שהוא השלב השני בהתהוות הכלים שבו האורות כולם הסתלקו מעולם העקודים לפה דא"ק וחזרו בבחינת מטי ולא מטי ובזה נשלמו הכלים. לבין המצב שכבר נשלמו הכלים בעקודים אך האורות ממשיכים להיכנס ולצאת בדרך מטי ולא מטי היינו שאור המלכות עולה ליסוד וחוזר למלכות וכן אור היסוד עולה להוד וחוזר ליסוד שהאורות עולים מדרגה אחת בלבד (מלבד בג"ר שעולים שתי מדרגות שבינה וחכמה עולים יחד בכתר) כהסבר הבית לחם יהודה, הבדל נוסף שבעת התהוות הכלים לא שייך לדבר על עניין השפעת מעשה התחתונים על המטי או לא מטי בכלים כפי שידובר בפרק ה'.
נמצא אם כן שיש לנו שלושה שלבים עיקריים בעולם העקודים! השלב הראשון של כניסת האורות כפי שנלמד בשער עקודים שבו ירדו כל עשר אורות כולל אור הכתר. ובסופו סיימו להתהוות כלי הז"ת. השלב השני שבו עסקנו והוא שלב המטי ולא מטי שבו סיימו להתהוות גם כלים לג"ר וגם הותאמו האורות לכלים כפי שנפרט מיד שהרי אור כתר לא חזר לרדת. והשלב השלישי המתמשך שבו הכלים כבר עשויים אך מחמת שאין הכלים חזקים ממשיכים האורות להופיע בהם בצורה של מטי ולא מטי.
פירוט האורות לפי הכלים
[אמנם פירוט זה לא קורה בפועל כיון שאם מטי בכתר הרי שלא מטי בחו"ב ובחסד וכו' וכן אם לא מטי בכתר הרי שמטי בחו"ב ובחסד וכו'] אור כתר המקורי לא חזר לרדת ונשאר במאציל מתחת לאור מלכות דאורות הפה. בעולם העקודים בכלי כתר זו"ן זכר הוא הרשימו דכתר ונוק' הוא אור החכמה (שהיה במקורו אור החכמה ועתה שלא הוסיף אור הכתר לרדת בכתר נשאר הוא בכתר). בכלי חכמה: זו"ן זכר רשימו דחכמה ונוק' אור הבינה. בכלי בינה זו"ן זכר אור ה'יוד' ונוק' רשימו דבינה ובנוסף כבן יש לנו את אור החסד המעלה מ"ן לכלי בינה. בכלי חסד אור הגבורה. בכלי גבורה אור ת"ת. בכלי ת"ת אור נצח, בכלי נצח אור הוד, בכלי הוד אור יסוד. בכלי יסוד זו"ן אור ו' זכר ואור מלכות נוק'. בכלי מלכות אור ד'.
מספר הרחבות בעניין מטי ולא מטי
א. יש הבדל בין התפשטות הראשונה של האורות שנכנס כל פעם רק אור אחד בספירה בתחילה נכנס אור מלכות לבדו במקום כתר ואח"כ אור יסוד במקום כתר ואור מלכות יורד למקום החכמה, עד שאור מלכות מגיע אף הוא למקומו ובזה מגיעים כל האורות למקומם. כפי שתואר בשער עקודים.
ואילו בהתפשטות השנייה דמטי ולא מטי נכנסו כל האורות יחד עם אור הכתר (היינו אור הראוי לכתר שהוא אור החכמה במקור) לכלי הכתר. והסיבה שהיה יכול כלי הכתר לסבול כל האורות יחד, לפי שאור הכתר המקורי לא הוסיף לרדת כדי לאפשר לכלי להישאר בהתהוותו שלא יבטל מעוצמת האור. וכלי הכתר יכול לסבול את אור החכמה עם כל האורות שתחתיו שכן אור הכתר המקורי גדול ושקול ככל תשע אורות התחתונים. ועל דרך זה בשאר הכלים שלמטה מהכתר יכלו לסבול כל האורות שבאו אליהם, (שכן באו ללא האור המקורי של הספירה) כי כלל זה בידינו שאור העליון גדול מכל מה שלמטה ממנו. וזה אף שבהתפשטות השנייה של האורות, האורות מגיעים בשלמות נרנח"י אורות פנימיים ושני מקיפי חיה יחידה שלהם. ולכן אחר שאור הכתר (שהוא אור החכמה במקורו) עם תשע אורות שתחתיו הגיעו לכתר. נשאר אור הכתר בכתר (על דרך מטי ולא מטי) ולא ירד יותר למטה ואח"כ המשיך אור החכמה עם שמונה אורות תחתיו לכלי חכמה, ונשאר אור חכמה בכלי חכמה (שוב בעניין מטי ולא מטי שלעיתים נמצא בספירה שלו ולעיתים עולה לכתר) ואור בינה עם שבע אורות שתחתיו ירדו לכלי בינה וכן על זה הדרך עד שהגיע אור היסוד (שהוא אור המלכות המקורי) כלול עם אור הד' המיועד למלכות לכלי היסוד ונשאר אור היסוד ביסוד וירד אור הד' לכלי המלכות.
ב. לעולם חשק אור התחתון להדבק בעליון לכן כאשר האור של ספירה העליונה נמצא בכלי שלו הרי שהאור של התחתונה יעלה אליו. כגון כשמטי בת"ת הוי לא מטי בנצח כיון שעולה אור הנצח אל אור הת"ת, וכן בכולם מלבד אור החסד שכשיורדת הבינה למקומה לא נשאר שם אור החסד אלא רגע בלבד כיון שאינו יכול לעמוד באורה הגדול של הבינה שהיא מהג"ר והוא מהו"ק. ולהפך כאשר אור הספירה העליונה אינה במקומה אלא עלתה מעלה יותר, הרי שאין חפץ לאור הספירה התחתונה להישאר בכלי העליונה המרוקן מאורו, והיא יורדת אל הכלי שלה שחפצה להיות בביתה. (שוב מלבד החסד כדלהלן). בג"ר זה שונה מעט שכן כשמטי בכתר הרי שחו"ב עולים אליו ונמצאים כל הג"ר יחדיו בכתר [שכל הג"ר חשובים כאחד לעניין זה]. ואור חסד מפני המרחק מאור הבינה עולה מדרגה לכלי הבינה. אך בו"ק לעולם רק עוד אור אחד שוכן עם האור שלמעלה ממנו. כגון כשמטי בחסד רק אור הגבורה יהיה אתו ואילו אור הת"ת לא יצטרף עמהם אלא יחזור למקומו.
ג. הבדל נוסף בין ג"ר לו"ק כאשר כלי מהו"ק מקבל את כל האורות מלמעלה ממנו הרי שמיד הוא הופך פניו לתת הארה לכלי שתחתיו מה שאין כן באורות הג"ר מלבד אור החכמה שהחזיר פניו לכלי בינה לתת לה אור היו"ד.
- כלי בינה לא הפך פניו מפורש שלא היה כוח בכלי חסד לקבל הארה ממנו בשלב זה. כלי חכמה כנ"ל כן הפך פניו כדי לתת את אור היו"ד הנולד לכלי בינה. לגבי כלי הכתר, כתב כשדיבר על אור ההוד שדווקא בו"ק הפכו פניהם מה שאין כן בג"ר מלבד חכמה לבינה מכאן מפורש שאף כלי כתר לא הפך פניו. (אמנם לא מצאתי ביאור מדוע בג"ר לא נזקקו להארה זו כמו בז"ת).
הבדל נוסף בין ג"ר לו"ק שבג"ר כולו יש לנו מציאות של זו"ן ואילו בז"ת מלבד ביסוד אין מציאות של זו"ן בכלי אחד. אף שצריך לומר שגם בז"ת אור הרשימו נשאר לעולם כפי שיתבאר בתחילת פ"ד.
ד. לעולם כל נתינת אורות תהיה פנים בפנים בכלים אך כדי שהכלי העליון ייתן האורות לכלי התחתון צריך שהאור הפרטי שלו שלא אמור לרדת לתחתון יעלה ממקומו ולא יהיה בכלי שלו כגון בהגיעה עת המלכות למלוך כלומר לקבל את אורה מהיסוד צריך שכלי היסוד ישלח קודם את אור היסוד למעלה להוד. ויישאר בכלי היסוד רק אור המלכות ואז יהפוך פניו וייתן אור המלכות לכלי המלכות. ומסביר הכרם שלמה שהכלים עדיין אינם גמורים שיכולים להחזיק האור שלהם בסוד בוצינא דקרדינותא שנותן כדי המידה הצריכה לתחתון ואפשר שיינתנו כל האורות שיש ביסוד בכלי מלכות ולא תוכל לסובלם ולכן נותן לה אורה רק כשיש לו את האור המיועד לה בלבד ללא אור היסוד.
ה. עניין בחינת המטי ולא מטי נמשך גם לאחר הווית הכלים ואז יש הבדל בין בחינת המטי לבחינת הלא מטי. שבחינת הלא מטי נמשכת זמן קצר בלבד בסוד 'כי רגע באפו' שאף אם יש הסתלקות (לא מטי) בשעת זעם לא תמשך אלא רגע קצר. אמנם בחינת המטי בכלי יכולה להיות זמן ארוך יותר בסוד 'חיים ברצונו' כפי מעשה התחתונים כך תמשך בהם בחינת הרצון. אמנם כאן שאנו מדברים בעת הווית הכלים במטי ולא מטי הראשון הרי שבחינות המטי ולא מטי יהיו אחידות. ומכל מקום משך זמן הן דמטי והן דלא מטי נמשך זמן קצר בלבד כדי שבלא מטי יספגו האורות מלמעלה ובמטי יתנו את השפע שספגו בספירה.