ביאור:עמים מצפון ואריות מהירדן
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
[ירמיהו ו, מט, נ]
"" נ41 - נ43 "" |
"" |
"" ו22 - ו24 |
"" | |
" "" " |
" "" " |
" "כה אמר ה':" " |
||
" "הנה עם בא מצפון ;" " |
" "" " |
" "הנה עם בא מארץ צפון ;" " |
1 | |
" "וגוי גדול ומלכים רבים ייעורו מירכתי ארץ." " |
" "" " |
" "וגוי גדול ייעור מירכתי ארץ." " |
2 | |
" "קשת וכידון יחזיקו, אכזרי המה ולא ירחמו" " |
" "" " |
" "קשת וכידון יחזיקו, אכזרי הוא ולא ירחמו," " |
2 | |
" "קולם כים יהמה, ועל סוסים ירכבו;" " |
" "" " |
" "קולם כים יהמה, ועל סוסים ירכבו;" " |
||
" "ערוך כאיש למלחמה, עלייך בת בבל ." " |
" "" " |
" "ערוך כאיש למלחמה, עלייך בת ציון ." " |
||
" "שמע מלך בבל" " " "את שמעם, ורפו ידיו; צרה החזיקתהו – חיל כיולדה." " |
" "" " |
" "שמענו" " " "את שומעו, רפו ידינו; צרה החזיקתנו -- חיל כיולדה." " |
||
"נ44 - נ46" |
"מט19 - מט21" |
"" |
||
" "הנה כאריה יעלה מגאון הירדן, אל נווה איתן --" " |
" "הנה כאריה יעלה מגאון הירדן, אל נווה איתן --" " |
" "" " |
||
" "כי ארגיעה אריצם מעליה," " |
" "כי ארגיעה אריצנו מעליה," " |
" "" " |
3 | |
" "ומי בחור אליה אפקוד: כי מי כמוני, ומי יועידני, ומי זה רועה אשר יעמוד לפניי?!" " |
" "ומי בחור אליה אפקוד: כי מי כמוני, ומי יועידני, ומי זה רועה אשר יעמוד לפניי?!" " |
" "" " |
||
" "לכן שמעו עצת ה' אשר יעץ אל בבל , ומחשבותיו אשר חשב אל ארץ כשדים :" " |
" "לכן שמעו עצת ה' אשר יעץ אל אדום , ומחשבותיו אשר חשב אל יושבי תימן :" " |
" "" " |
||
" "אם לא יסחבום צעירי הצאן, אם לא ישים עליהם נווה ." " |
" "אם לא יסחבום צעירי הצאן, אם לא ישים עליהם נווהם ." " |
" "" " |
4 | |
" "מקול נתפשה בבל נרעשה הארץ;" " |
" "מקול נפלם רעשה הארץ:" " |
" "" " |
04 | |
" "וזעקה בגויים נשמע." " |
" "צעקה, בים סוף נשמע קולה." " |
" "" " |
5 | |
רקע : בטור השמאלי כתובות שתי נבואות קשות על בבל (מפרק נ). בטור הימני כתובות שתי נבואות מקבילות: הנבואה העליונה (בפרק ו) נאמרה על ישראל, והנבואה התחתונה (בפרק מט) נאמרה על אדום.
ההבדל העיקרי בין הטורים הוא שהנבואות על בבל קשות יותר: בנבואות על בבל – האויבים נזכרים (בדרך-כלל) בלשון רבים ובבל נזכרת בלשון יחיד. לכן:
1. בפרק ו יש רק עם אחד, ולכן הוא בא " " "מארץ" " " "צפון" " " – מארץ אחת. אבל בפרק נ יש הרבה עמים ולכן הם באים " " "מצפון" " " באופן כללי – לא מארץ מסויימת.
2. בפרק ו יש רק גוי אחד, ולכן הוא " " "ייעור" " ", ואכזרי " " "הוא" " ". אבל בפרק נ יש הרבה עמים (" " "ומלכים רבים" " ") ולכן הם " " "ייעורו" " ", ואכזרי " " "המה" " ".
3. בפרק מט יש רק גוי אחד, ולכן " " "אריצנו" " " מעליה (ה' יריץ את הגוי, שנמשל לאריה, מעל ארץ אדום, כדי שירמוס אותה). אבל בפרק נ יש הרבה גויים, ולכן " " "אריצם" " " מעליה.
4. האדומים (בפרק מט) נזכרים בלשון רבים (" " "נווהם" " ", " " "נפלם" " "), אבל בבל (בפרק נ) נזכרת בלשון יחיד (" " "נווה" " ", " " "נתפשה" " ").
5. לבבל (כאמור) יש הרבה אויבים, ולכן הזעקה שלה נשמעת " " "בגויים" " ". אבל לאדום יש רק אויב אחד, ולכן הצעקה שלה נשמעת רק " " "בים סוף" " " – ליד ארץ אדום (ארץ אדום נמצאת ליד ים סוף -- ע' במדבר כא ד, מלכים א ט כו. ).
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים ירמיהו ביטויים וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/nvia/yrmyhu/cfonim_waryot