ביאור:עזרא ו ב

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בירות מלכי פרס ומדי. בבל, שושן, אחמתא, (אקבטנה)

וְנִמְצָא בְאַחְמְתָא תיבה או תיק שבא מניחים כתבי זכרונות וי"א שם עיר הבירה של מדי בַּבִּירָה אֲשֶׁר בְּמָדַי הַמְּדִינָה.

המפרשים על ספר עזרא מסבירים שאַחְמְתָא הכוונה תיבה שבא מניחים כתבי זכרונות.

וי"א שם עיר הבירה של מדי וזהו פשט הפסוק. עיין דעת ואנציקלופדיה יהודית

המלבי"ם (פסוק א-ב) והגר"א במגילת אסתר (פרק א ב) כותבים שאחרי שמדי ופרס כבשו את בבל, הם הפכו אותה לעיר בירתם. ואחשורוש הפך את שושן (שהיתה קודם בירת פרס) לעיר בירתו. וחיפשו בבל ששם ישב כורש שכתב רשות לבנות את בית המקדש, ולא מצאו את הכתב. והלכו לחפש בבירת מדי.

העיר חמדאן (אקבטנה) (אחמתא, דאז - נזכרת בספר עזרא) שימשה כבירתם של בני בני שבט מדי, קרובי משפחתם של הפרסים. בתקופתו של כורש מלך פרס שימשו שלוש ערי הבירה העתיקות, אחמתא, בבל, ושושן, כערי בירה של האימפריה,. מתוך פורים באירן

אע"פ שנראה שאַחְמְתָא בענינו הוא שם של בירת מדי. אבל פירוש המילה אַחְמְתָא הוא תיבה או תיק. וכמו שכתוב בזוהר "בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין וקב"ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא כמה רשימין אתרשימו ביה, כמה פיתקין גניזין בגויה, בגו אחמתא דמלכא, כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא בחדש השביעי דאיהויומא דדינא יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה כלהו עברין קמי ההוא כרסייא".

פירוש הסולם: בשעה שהדין תולה על העולם, והדינים שורים, והקב"ה יושב על כסא הדין, לדון העולם בכסא ההוא, כמה רשומות נרשמו בו, כמה פסקי דינים גנוזים בתוכו, בתוך התיק של המלך, כל ספרים הפתוחים, נגנזו שמה, ומשום זה לא נשכח דבר מן המלך. וכסא ההוא אינו מתוקן ואינו שורה אלא בחדש השביעי, שהוא יום הדין, יום שכל בני העולם נפקדים בו, כולם עוברים לפני כסא ההוא.

מעניין הזוהר שכותב שה' יושב למידן אותיות מדי. כל הפסקי דינים בתוך האחמתא.

לפי הדקדוק המפרשים צודקים. לשון הפסוק הוא וְהִשְׁתְּכַח בְּאַחְמְתָא בְּבִירְתָא דִּי בְּמָדַי (= וְנִמְצָא בְאַחְמְתָא בַּבִּירָה אֲשֶׁר בְּמָדַי הַמְּדִינָה). והיו צריכים לכתוב וְהִשְׁתְּכַח בְּאַחְמְתָא בִירְתָא דִּי בְּמָדַי (= וְנִמְצָא בְאַחְמְתָא בִירָת מָדַי הַמְּדִינָה) משמע שהבְּאַחְמְתָא לא שם בירת מדי.

למעשה שני הפשטים נכונים. מצאו את המגילה בתוך אַחְמְתָא תיק, והתיק היה באַחְמְתָא עיר הבירה.