ביאור:עונשים בתורה
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
שאלה
[עריכה][עדינה לסקר, 'נקודה למחשבה', בתוך 'כפית של נח"ת' חשון ה'תשנ"ט]
[הקובץ עם השאלה עדיין לא הגיע למערכת]
תשובות
[עריכה]- תשובה 1]
- תשובה 2]
- תשובה 3]
- תשובה 4]
תשובה 1
[עריכה]מכיון שהשאלה מורכבת מחלקים רבים לא אוכל לענות על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון (גם משום שאיני רבקה אמנו … ), לכן קבלו בבקשה את סליחתי, ודי להקדמות …
בקשר לעקביות התורה:
ישנן שתי דרכים בהן התורה מנסחת את עונשיה והן:
- דרך א': הביטויים "מות יומת" (שמות כא/יח), "שלם ישלם" (כב/ה), "רפא ירפא" (כא/יט), "נקם ינקם" (כא/כ) ועוד- כפל הלשון בעונשים אלו באה להדגיש את חשיבות חומרת המעשה ואף להכפיל את המעשה בעונשו.
-
- דרך ב' : דרך זו באה להדגיש את רעיון הענישה בצורת "מידה כנגד מידה" שבעונש, והיא מבוטאת בביטויים כגון: "עין תחת עין", "שן תחת שן" וכו'. העקביות מתבטאת בסגנונים החוזרים ונשנים.
בקשר לשאר חלקי השאלה, ברצוני להציע דרך להבנת התורה:
לענ"ד, התורה מכירה את נפש האדם ולכן מורה על עונשים אלו, כל אדם היה רוצה שמי שהרע לו ישלם לו בתמורה מידה כנגד מידה ואף כפליים מן המעשה שעשה - ולכן כך עושה התורה וכמובן קובעת כללים ברורים שבאיזה שהיא מידה מונעים מהאדם להיסחף במתן העונשים. מתוך הנחה זאת יש להבין כי התורה יוצאת מנקודת הנחה שהמעשים עליהם נענשים רעים מעיקרם ולכן אין להבין את הפסוקים ("עין תחת עין" וכו') לפי הפשט- מבחינה מילולית, אלא כפי שמבינים אותו חז"ל (ולא לפי הפשט) על הכסף משום שהתורה לא תביא ציווי שהיא מתנגדת לו כלל ועיקר מכיוון שהינה תורת חיים.
השאלה היוצאת מכך היא: מדוע אם כן היא משתמשת דווקא בשפה זו? וזאת, כמובן, כדי להדגיש את העונש (ביחס למעשה) ולהראות את משפט הצדק.
המטרה בעונשים הינה - כל הסיבות שפורטו בשאלה עצמה ואף עוד סיבות חינוכיות רבות של עונשים בכללם כשמעל הכל ישנה מטרה להדגיש את חומרת המעשה.
תשובה 2
[עריכה]תשובה 3
[עריכה]תשובה 4
[עריכה]מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של ? שפורסם לראשונה בכפית ה'תשנ"ט שבט וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-12-24.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim2/onjy_htora