ביאור:ע = מתיאוריה למעשה - ... ועשה טוב

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

תגובה ל: ביאור:תהלים קיט שנכתבה ב23:39:50 09.05.2005

תהלים קיט, בית ע (פסוקים 121-128): ""

121 עָשִׂיתִי מִשְׁפָּט וָצֶדֶק; בַּל-תַּנִּיחֵנִי לְעֹשְׁקָי!

122 עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב; אַל-יַעַשְׁקֻנִי זֵדִים!

123 עֵינַי כָּלוּ לִישׁוּעָתֶךָ; וּלְאִמְרַת צִדְקֶךָ.

124 עֲשֵׂה עִם-עַבְדְּךָ כְחַסְדֶּךָ; וְחֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי.

125 עַבְדְּךָ-אָנִי הֲבִינֵנִי; וְאֵדְעָה עֵדֹתֶיךָ.

126 עֵת לַעֲשׂוֹת לה' - הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ.

127 עַל-כֵּן אָהַבְתִּי מִצוֹתֶיךָ - מִזָּהָב וּמִפָּז.

128 עַל-כֵּן כָּל-פִּקּוּדֵי כֹל יִשָּׁרְתִּי; כָּל-אֹרַח שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי

בבית ע מופיע 3 פעמים השורש "עשה" - ולא רק בראשי פסוקים. בנוסף לכך, מופיע בו 3 פעמים הכינוי "עבדך" (בשאר הפרק הוא מופיע 10 פעמים נוספות - 2 בבית ג, 1 בבתים ה ז ט י כ פ צ ת).

בנוסף לכך, בבית זה יש 3 פסוקים שבהם לא מופיע כינוי של התורה עם כינוי שייכות:

בפסוק קכא - "עשיתי משפט וצדק" - ולא "משפטך";
בפסוק קכב לא מופיע כל כינוי של התורה;
ובפסוק קכח - "כל פיקודי כל ישרתי" - ולא "פיקודיך".

3 המאפיינים הלשוניים של הבית משקפים את הנושא המרכזי שלו - מעבר מלימוד לעשיה.

במשך 14 הבתים הראשונים במזמור, היה המשורר שקוע בעולם של לימוד תורת ה' והתקרבות אל ה'.

בבית הקודם, הבית ה-15 (בית ס) , יצא המשורר לראשונה מתוך עולם הלימוד אל עולם המעשה - והתחיל להילחם ברע.

כמו שנאמר גם בפסוקים אחרים בספר תהלים (לד 15, לז 27), אחרי "סור מרע" בא "עשה טוב" - אחרי שהאדם מסיר מעליו את הגורמים הרעים, שמנסים להרחיק אותו מה', הוא צריך לעבור לשלב הבא ולעשות מעשים טובים.

ואכן, בבית זה, הבית ה-16 (בית ע), המשורר הגיע לשלב המעשי - והוא מתחיל לעשות ולקיים את המצוות שלמד במשך זמן כה רב.

מכאן ניתן להבין את המאפיינים הלשוניים של הבית:

המילה הבולטת היא "עשה": "עָשִׂיתִי מִשְׁפָּט וָצֶדֶק; בַּל-תַּנִּיחֵנִי לְעֹשְׁקָי!", " עֲשֵׂה עִם-עַבְדְּךָ כְחַסְדֶּךָ; וְחֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי", "עֵת לַעֲשׂוֹת לה' - הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ"
שני פסוקים כוללים כינוי של התורה בלי כינוי שייכות: "עָשִׂיתִי מִשְׁפָּט וָצֶדֶק ; בַּל-תַּנִּיחֵנִי לְעֹשְׁקָי!", "עַל-כֵּן כָּל-פִּקּוּדֵי כֹל יִשָּׁרְתִּי; כָּל-אֹרַח שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי"; כי כאשר האדם מקיים את המצוות, הן כבר יוצאות מרשותו הבלעדית של ה', והופכות להיות, במובן מסויים, גם המצוות שלו.
פסוק קכב הוא הפסוק היחיד בכל המזמור, שאינו כולל כינוי של התורה כלל: "עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב; אַל-יַעַשְׁקֻנִי זֵדִים!". אך יש מילה אחת הדומה לכינויי התורה בכך שהיא מסתיימת בכינוי שייכות - המילה "{{{1}}}", מילה שמופיעה בפרק עוד פעמיים ("עֲשֵׂה עִם- עַבְדְּךָ כְחַסְדֶּךָ; וְחֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי", " עַבְדְּךָ -אָנִי הֲבִינֵנִי; וְאֵדְעָה עֵדֹתֶיךָ"). אולי יש כאן מסר, שהמשורר עצמו הופך להיות חשוב כמו התורה; כאשר הוא לא רק לומד אלא גם עושה את כל מצוות ה', מתנהג כ עבד של ה', ומייצג בפועל את תורת ה', התורה מתגשמת באמצעותו, והוא נעשה חשוב כמו התורה.
מובן, שגם בשלב המעשי צריך להמשיך ללמוד ולשמור על קשר עם התורה, כך שכל המעשים יהיו צמודים לתורה, ולכן גם בבית זה יש פסוקים "תיאורטיים", כמו: " עֵינַי כָּלוּ לִישׁוּעָתֶךָ; וּלְאִמְרַת צִדְקֶךָ", "עַל-כֵּן אָהַבְתִּי מִצוֹתֶיךָ - מִזָּהָב וּמִפָּז". אך הדגש הוא על מעשים.

האדם יכול ללמוד הרבה שנים- אך רק כשהוא מוציא לפועל את מה שלמד, ועושה משפט וצדק לכבוד ה', הוא מגיע להתמזגות אמיתית עם תורת ה'.

המשך - בבית פ

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-05-03.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/thlim/th-119ou