ביאור:סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות ליום שני/סליחה א

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ:

אִם עֲווֹנֵינוּ רַבּוּ לְהַגְדִּיל / בָּנוּ עָנוּ עֲבוֹת כְּגָדִיל.

גָּרְמוּ לָנוּ בֵּינָתַיִם בינינו ובינך לְהַבְדִּיל / אף על פי כן דַּרְכֵי רַחֲמֶיךָ לֹא תַחֲדִיל:

הִתְנַהֵג בְמִדַּת חֶסֶד הִתְנֵיתָ / וְאַתָּה הוּא לֹא שָׁנִיתָ.

זְכוֹר עֲדָתְךָ אֲשֶׁר קָנִיתָ / חוֹן שְיָירֵי בְּכוֹר כִּנִּיתָ ישראל שכונו בכור ה':

טִעַנְתָּנוּ הנחתנו גַּפֵּי קֶרֶת נְתוּנִים נתונים במקום גבוה / יִשַּׁבְתָּנוּ שֶׁן סֶלַע אֵיתָנִים מקום עשוי מאבנים חזקות.

כְּאַחַת בבת אחת, פתאום דִּכִּיתָנוּ בִּמְקוֹם תַּנִּים במדבר, בו נמצאים תנים / לָרְוָיָה צֵאת כַּמָּה מְתוּנִים:

מֵרוֹב פְּקֻדּוֹת וּבֶהָלָה מְחַלְחֶלֶת / נָקְטָה נַפְשִׁי לֶעָפָר בּוֹחֶלֶת.

סָמְכָה בֶּטֶן לָאָרֶץ נִשְׁחֶלֶת / עוּרָה לָמָּה תִישַׁן תּוֹחֶלֶת:

פְּקַח קוֹחַ קְרוֹא אֲסִירֶיִךָ חֲפוֹץ / צוּק הָעִתִּים חֶשְׁבּוֹנָם קְפוֹץ.

קַבֵּץ פְּזוּרֶיךָ עֵדֶר הַנָּפוֹץ / רְאוֹת עַוְלָתָה פִּיהָ תִקְפּוֹץ:

שְׁמוֹר שְׁבוּעַת חֶסֶד וּתְנַאי / תָּם וְצָבוּר בַּנַּאי אֵיתָנַי.

שְׁלוֹמוֹ יְצַוֶּה לִבְלִי גְּנַאי / הָפוֹך וְשַׁנּוֹת לְטוֹבָה הַפְּנַאי:

קָטוֹן כִּי יַעֲקֹב וָדָל / יְדוּעַ חוֹלִי נִבְזֶה וַחֲדָל /

חַיִּים וָחָסֶד מָעוֹז וּמִגְדָּל / כַּאֲשֶׁר עַתָּה כֹּחֲךָ יִגְדָּל: