ביאור:סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות ליום חמישי/סליחה א

אִוִּיתִיךָ ציפיתי אליך וקִוִּיתִיךָ מֵאֶרֶץ מֶרְחַקִּים כאשר אני נמצא בגלות, בארץ מרחקים / בְּקִרְבִּי בתוכי, בליבי שִׁחַרְתִּיךָ ייחלתי אליך קְרָאתִיךָ מִמַּעֲמַקִּים הגלות.

גּוֹרַסְתִּי לְתַאֲוָתְךָ נפשי נשברה מרוב תאותה אליך כְּאַיָּל עַל אֲפִיקִים / דְּרַשְׁתִּיךָ וּבִקַּשְׁתִּיךָ בָּרְחוֹבוֹת וּבַשְּׁוָקִים.

הִנֵּה הָעֵת הגיע הזמן שתַּרְוִיחַ לִדְחוּקִים עם ישראל / וְתַעֲשֶׂה דִּין וּמִשְׁפָּט לַעֲשׁוּקִים.

אשר זְמוֹרֵיהֶם שִׁחֲתוּ הרסו את ענפיהם, גדעו את יכולת ההצמחה שלהם וּבְקָקוּם בּוֹקְקִים הריקו את פירותיהם / ועתה הם חֲמוּסִים נְגוּשִׂים בְּיַד מַדִּיקִים צריהם ששוחקים אותם עד דק.

טְפוּלֶיךָ עם ישראל שנשענים עליך שבעבר שִׁעֲשַׁעְתָּ כִּילָדִים רַכִּים / כבר יָמִים רַבִּים לְחוּצִים וּדְפוּקִים.

כֹּל חָסָרוּ ומִטּוּב רֵקִים / לְבָאִים אריות (לביא ברבים) שִׁנֵּיהֶם עָלֵימוֹ חוֹרְקִים.

מָאַסְתָּ וְזָנַחְתָּ וְנָטַשְׁתָּ דְּבֵקִים עם ישראל הדבק בך / נֵאַרְתָּ בטלת, ריחקת בְּרִית שְׁלֹשֶׁת הַחֲשׁוּקִים שלושת האבות שחשקת בהם.

סְחִי דבר מגעיל שַׂמְתָּנוּ וכעת אנו מֻכִּים וְלוֹקִים / עֲצוּמֵי גָּזָם גזמו אותנו בצורה קשה וַאֲכוּלֵי יְלָקִים ואכל אותנו ארבה.

פְּצוּעֵי חַבּוּרוֹת וְאֵבָרִים מִתְפָּרְקִים / צֳרִי משחה המשמשת לרפואה חָדַלְנוּ אין לנו וְדַלְנוּ התמעט אצלנו מִתַּמְרוּקִים חומרים המשמשים לרכך את הגוף.

קוּמָה עֶזְרָתָה לְנֶאֱנָחִים וְנֶאֱנָקִים ה' העוזר לנאנחים ונאנקים / רוֹמֵם אותנו מֵאַשְׁפּוֹת וּמֵעָפָר תָּקִים.

שִׁלְטוֹן ה', השולט בכל בְּיָדְךָ יִרוּדֶיךָ עם ישראל שהורדת לגלות לְהָקִים / תָּקְפְּךָ כוחך בַּשַּׁחַק בשמים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ ושלטונך בָּאֲרָקִים בארץ.

אַךְ לִשְׁמֶךָ יוֹדוּ הַצַּדִּיקִים / בְּנָשְׂאֲךָ רֹאשׁ כאשר תרומם את שִׁבְעָתַיִם מְזֻקָּקִים עם ישראל שנחסר ממנו כל כך הרבה ככסף מזוקק שבע פעמים.

עַתָּה יֹאמְרוּ הַקְּרוֹבִים עם ישראל וְהָרְחוֹקִים הגויים / כְּהוֹשִׁיעֲךָ חוֹכֶיךָ המצפים אליך אשר בְּמִצְוֹתֶיךָ מִתְחַזְּקִים.

והקרובים והרחוקים יאמרו חָזָק וְאַמִּיץ הקב"ה דְּבָרוֹ הֵקִים / לַחֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים: