ביאור:סיכום שמואל א א

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

סיכום שמואל א פרק א

ספר שמואל מתחיל בסיפור אלקנה ומשפחתו הגרים ב"...רמתיים צופים מהר אפרים...".

לאלקנה שתי נשים: האחת, חנה, והיא עקרה. השניה, פנינה, לה היו ילדים.

אלקנה עולה כל שנה לרגל למשכן שבשילה עם משפחתו לזבוח לה'.

אלקנה אהב את חנה. הוא ידע שהיא מצטערת מאוד בגלל שאין לה ילדים, ולכן כאשר הוא מחלק את מנות הזבח הוא נותן לה מנה כפולה. מעשה זה של אלקנה לא מצליח לנחם אותה. הוא מנסה לעודד אותה ואומר: "... למה תבכי ולמה לא תאכלי ולמה ירע לבבך? הלוא אנוכי טוב לך מעשרה בנים" (פס' ח').

חנה מתפללת לה' במשכן בשילה שייתן לה ילד, ונודרת כי אם ייוולד לה ילד, היא תדאג שהוא יעבוד את ה' כל חייו ויהיה נזיר.

עלי הכהן רואה את חנה בתפילתה: "וחנה היא מדברת על ליבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע.... " הוא חושב שחנה שיכורה ומוכיח אותה על כך.

חנה מסבירה לעלי כי היא אינה שיכורה, אלא רק מתפללת לה' על מר ליבה.

עלי מבין שטעה, ומברך את חנה שה' ימלא את בקשתה.

משפחת אלקנה שבה לביתה, ולאחר זמן קורה הנס. חנה הרה ויולדת בן, וקוראת לו שמואל, "כי מה' שאלתיו".

אלקנה ומשפחתו עולים שוב למשכן בשילה לזבוח את הזבח כהרגלם, אך הפעם חנה מחליטה להישאר בבית עם שמואל התינוק. היא מסבירה לבעלה את רצונה ששמואל יישאר איתה עד שיגדל ויגמל, ואז היא תביא אותו למשכן, שם יהיה עבד ה' כפי שנדרה.

לאחר ששמואל נגמל, לוקחת אותו אימו למשכן בשילה, שם שוחטים קרבן, ושמואל מועבר לעלי לעבודת ה' לכל ימי חייו.