ביאור:סודות סגולת השמירה בקריאת המנורה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

סודות סגולת השמירה בקריאת המנורה

חכמי הקבלה הפליגו בשבח סגולות קריאת "למנצח בנגינות" (תהלים, ס"ז) בצורת מנורת המקדש, משום שדוד המלך עה רמז במזמור זה על הרבה סודות ונפלאות, אשר ה' יתברך הראה למשה רע"ה במנורת המשכן, שנאמר: "כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשָׂה אֶת הַמְּנֹרָה" (במדבר, ח', ד'). לפיכך קריאת "למנצח בנגינות" (תהלים, ס"ז) בצורת מנורת המקדש, מועילה בין היתר לעין הרע, לשמירה, בעת צרה, לפרנסה, לברכה, לרפואה, לבנים זכרים, לזיווג הגון, וכו'. כמו כן, הקריאה נחשבת לפני המקום כאילו הקורא הדליק את הנרות במנורה אשר בבית המקדש, ומובטח לו שהוא יהיה בן העולם הבא. בנוסף לכך מובא בשם חכמי הקבלה: כי מי שיראה מזמור זה מצוייר בצורת המנורה בכל יום, ימצא חן וחסד ושכל טוב בעיני אלהים ואדם. על כן טוב לומר בכל יום מזמור זה בצורת מנורה בכל שעה משעות היממה, גם ביום וגם בלילה, למרות שאסור לקרוא מקרא בלילה, אך את המזמור הזה מותר לומר אף בלילה כדרך של סגולה, כשם שאומרים גם בלילה את הפסוקים מספר התהלים, בתפילת הדרך, ובקריאת שמע שעל המיטה, כסגולה לשמירה. בטרם קריאת המזמור יש לומר: יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, שתעלה לפניך לרצון קריאתי את המזמור בצורת המנורה, ככוונות משה רע"ה ודוד המלך, ותועיל לי (לברכה, לרפואה, וכו') אמן.

תהלים פרק סז:

(א) לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר:

(ב) אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה:

(ג) לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ:

(ד) יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם:

(ה) יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישׁוֹר וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה:

(ו) יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם:

(ז) אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ:

(ח) יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים וְיִירְאוּ אֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ:

לצורך העמקה בכוונות המנורה מובאים להלן מקצת מסודותיה וחלק מן השמות הקדושים הכלולים בתוכה, אסור לבטא השמות הקדושים הנובעים מן הפסוקים, אך מותר לומר רק את שמות האותיות.

סגולות כנגד עין רעה:

בפי בפע עבץ עלש אמד קאד שב עינה בי:

בפי בפע עבץ עלש - ראשי תיבות- "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר" (בראשית, מ"ט, כ"ב).

אמד קאד שב עינה בי – ראשי תיבות- "אנא מזרעא דיוסף קא אתינא דלא שלטא ביה עינא בישא" (ברכות, כ.).

סגולות לפרנסה טובה:

פאי צדנלבש חתך:

פא"י - ראשי תיבות - "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ", ככתוב: "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן" (תהלים, קמ"ה, ט"ז). "יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה" - ראשי תיבות של "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ" = פ.א.י. (80+1+10) = 91 = מלאך (40+30+1+20).

צדנלב"ש - ראשי תיבות –צרי דבש נכה לוט בטנים ושקדים. ככתוב: "וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ נְכֹאת וָלֹט בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים" (בראשית, מ"ג, י"א).

חת"ך סופי תיבות – "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ" (תהלים, קמ"ה, ט"ז).

צום הכם – סופי תיבות שלושת הפסוקים אשר משני צידי המנורה:

צום – סופי תיבות - אָרֶץ: אֱלֹהֵינוּ: כֻּלָּם:

הכם – סופי תיבות - סֶלָה: יְשׁוּעָתֶךָ: כֻּלָּם:

שלושה קנים מימין ולשלושה קנים משמאל מביטים לעבר הקנה האמצעי של המנורה, אשר הוא מסמל את השפע האלהי היורד מהקב"ה אשר הוא זן ומפרנס את הכל.

סגולות להנצל מגזרות קשות:

צו"ם קו"ל ממו"ן, אשר הם כנגד תשובה תפילה וצדקה. ומספרם של כל אחד ואחד כמנין קו"ל שזה 136.

צום ראשי תיבות – צום, צדקה ותפילה מעבירים. כמובא במדרש: "ר"א ג' דברים מבטלין גזרה קשה, אלו הן: תשובה ותפלה וצדקה" (תנחומא, נח, ח).

סגולות לשמירה:

כמיל לבד - ראשי תיבות – "כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ" (תהלים, צ"א, י"א).

אגלא- ראשי תיבות – "אתה גבור לעולם אדני".

סגולות להתעלות בקדושה:

"שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ" (תהלים, קי"ט, קס"ד), "הכא רזא דכל שביעיות מסטרא דשכינתא דאתקריאת שבע, מסטרא דצדיק, דאיהו שביעי לבינה ואיהי בת שבע מסטרא דאימא עלאה, דאתמר בה: "שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ" (תהלים, קי"ט, קס"ד), שבע שמהן אינון: אב"ג ית"ץ, ובהון מ"ב אתוון, כלל אתוון ותיבין הם תשע וארבעין, אימא עלאה 'שנת החמישים שנה' דבה 'וקראתם דרור', בה תהא שכינתא תתאה דרור פדות ושביתה לישראל, דאתמר בהון: "וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ" (בראשית, כ"ח, י"ד).

חלוקת מ"ב השמות לימים (האות ה' הוחלפה בק'):

יום ראשון – מידת החסד- כנגד אברהם: אנא בכח גדולת ימינך תתיר צרורה – אב"ג ית"ץ – ניקוד שם יֶקוק בסגול.

יום שני – מידת הגבורה- כנגד יצחק: קבל רינת עמך שגבנו טהרנו נורא – קר"ע שט"ן– ניקוד שם יְקוק בשוה.

יום שלישי – מידת התפארת- כנגד יעקב: נא גיבור דורשי יחודך כבבת שומרם – נג"ד יכ"ש– ניקוד שם יֹקוק בחולם חסר.

יום רביעי – מידת הנצח- כנגד משה: ברכם טהרם רחמי צידקתך תמיד גומלם – בט"ר צת"ג– ניקוד שם יִקוק בחיריק.

יום חמישי – מידת ההוד- כנגד אהרן: חסין קדוש ברוב טובך נהל עדתך – חק"ב טנ"ע– ניקוד שם יֻקוק בקובוץ.

יום שישי – מידת היסוד- כנגד יוסף: יחיד גאה לעמך פני זוכרי קדושתך - יג"ל פז"ק– ניקוד שם יקוק בשורוק: יוּ, קוּ, ווּ, קוּ.

יום שבת – מידת המלכות- כנגד דוד: שועתנו קבל ושמע צעקתנו יודע תעלומות - שק"ו צי"ת– ניקוד שם יְקֹוָק: י בשוה ק בחולם חסר, ו בקמץ, ק ללא ניקוד.

ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד – בשכמל"ו.

ברכותי לרבי שלום שמעון גדי בן רחל בבאי ואברהם בן שלמה, אשר גילה לי חלק מסודות המנורה.

העל"ה: רפאל ב"ר אשר חגבי (רפי חגי)

מקורות

על-פי מאמר של רפאל בר אשר חגבי שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-02-18.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/sofrim_index_2_3