ביאור:נקמת ישראל ונקמת ה'

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

[ע"פ רש"י]

בבמדבר לא, ב, ציווה ה' את משה: "נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים; אַחַר, תֵּאָסֵף אֶל-עַמֶּיךָ".

ומשה ציווה את בני-ישראל (שם, ג) "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל-הָעָם לֵאמֹר 'הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא וְיִהְיוּ עַל-מִדְיָן, לָתֵת נִקְמַת ה' בְּמִדְיָן".

ההשוואה בין שני הציוויים מעידה על האהבה שבין ה' לבין עם-ישראל: ה' דואג לנקמת בני ישראל, ומנהיג ישראל דואג לנקמת ה'.

כאשר כל צד דואג לצד השני – זה סימן לאהבה – "אני לדודי ודודי לי"!

דוגמאות נוספות ניתן למצוא כאן .

מקורות

על-פי מאמר של ע"פ רש"י שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-01-16.

קיצור דרך: tnk1/tora/bmdbr/bm-31-0203